עבירות מס נתפסות בעיני בית המשפט כחמורות, ובפרט רישום וסחר בחשבוניות פיקטיביות, שמהוות את הבסיס למעשה הפלילי. נאשם שמבצע עבירות אלו במשך שנים רבות ובאופן שיטתי, נתפס כעבריין מס סדרתי שיש במעשיו על מנת לפגוע קשות בקופת הציבור ובחברה בכללותה. על כן, העונש בגין מעשים אלו הינו חמור. להלן דוגמא לכך.


יש לכם שאלה?
פורום מעצר
פורום כתב אישום
פורום רישום פלילי
פורום פלילי


במקרה הבא, נגזר דינו של נאשם שהורשע בעבירות לפי חוק המע"מ. על פי עובדות המקרה, הנאשם ניהל עסק לשיפוצים ובמסגרת זו, הנפיק חשבוניות מס לעוסקים אחרים והרשה להשתמש בחשבוניות המס שלו, למרות שלא היה רשום כעוסק. כתוצאה מכך, המס הגלום בחשבוניות אלו לא הועבר לרשויות ולא שולם.


שיקולי החומרא


בפתח הדיון השופט הדגיש שהחומרה שבמעשי הנאשם באה לידי ביטוי בכך שהוא ידע שאינו רשאי לעבוד ולקבל תמורה מבלי להירשם כעוסק, אך עשה זאת בכל מקרה, במשך 4 שנים. בנוסף, הוא חויב על פי חוק להגיש דוחות תקופתיים ולשלם מע"מ על עסקאות, אך לא עשה זאת. למעשה, הנאשם שלשל את סכום המע"מ אותו נדרש לשלם לכיסו הפרטי וסייע לאחרים לעשות כן. זאת למרות שאותה עת, התנהלו נגדו שלושה משפטים בגין עבירות דומות. 

 

לא זו אף זו, הנאשם הורשע בביצוע עבירות נוספות כגון אלימות ועבירות רכוש ואף ריצה עונש מאסר בפועל בגין עבירות מס קודמות אותן ביצע. יתרה מזאת, למרות עונש המאסר אותו הוא ריצה, הנאשם לא שילם לרשויות את חובותיו ולנוכח מצבו הכלכלי, עלה ספק האם הכסף יעבור לידי המדינה בעתיד. השופט קבע שנסיבות אלו הצדיקו החמרה בגזר הדין והשתת עונש מאסר לתקופה ארוכה.


שיקולי הקולא


מנגד, הודגש שהיה ראוי להעניק משקל רב לנסיבות הקולא בעניינו של הנאשם. שכן, הלה כבר ריצה בעבר עונש מאסר ארוך בגין עבירות מס. בנוסף, הדיון דנן נערך בשנת 2007 בעוד שהעבירות בהן הנאשם הואשם בוצעו בשנים 1999-2003. קרי, חלף זמן רב ממועד גילוי העבירות ועד להעמדתו לדין.

 

כמו כן, שלטונות המס הם שמנעו מהנאשם להירשם כעוסק בעקבות עברו הפלילי וביצוע עבירות מס קודמות. על כן, נקבע שלמדינה היה חלק משמעותי בכישלון הנאשם בניסיונו להתפרנס בכבוד. שיקולי קולא נוספים שהוזכרו היו אי העמדה לדין את שותפו של הנאשם לביצוע העבירות ומצבו הכלכלי הקשה של האחרון, שנדרש לפרנס ארבעה ילדים ולשלם חובות רבים ואף סבל מהפרעת אישיות גבולית. יתרה מזאת, הנאשם הודה במעשים שיוחסו לו ובכך חסך זמן שיפוטי ניכר.

 

גזר הדין


בסופו של יום, השופט איזן בין שיקולים אלו והחליט שעיקר העונש יצפה פני עתיד. כלומר, מטרת הענישה הייתה הרתעת הנאשם מפני הישנות המעשים. יחד עם זאת, לנוכח חומרת העבירות ונסיבות ביצוען, לא היה מנוס מהשתת שישה חודשי מאסר, לריצוי בדרך של עבודות שירות. בנוסף, הנאשם נידון ל-18 חודשי מאסר על תנאי ותשלום קנס בסך 5,000 ₪.