על פי חוקי המס, על כל בית עסק מורשה להגיש דו"ח חודשי הכולל פירוט של עסקאות ותשומות שהתקבלו, לצד סכום המס אותו יש לשלם לקופת המדינה. אי הגשת דו"ח זה במועד, או בכלל הינה עבירה פלילית, שהעונש בגינה עלול להיות גם מאסר בפועל. להלן דוגמא לכך.


יש לכם שאלה?
פורום מעצר
פורום כתב אישום
פורום רישום פלילי
פורום פלילי


במקרה הבא, נגזר דינו של נאשם שהורשע בביצוע עבירות מס של אי הגשת דו"ח תקופתי במועד ומסירת ידיעה לא נכונה בדו"ח. על פי עובדות המקרה, הנאשם ניהל שתי חברות שעסקו בבנייה וחויבו מכוח החוק להגיש דוחות מע"מ לצד תשלום המס כפי שעלה מפירוט העסקאות והתשומות. אולם, הדוחות לא הוגשו במועד.


לגבי החברה הראשונה, היה מדובר בשני דוחות שהוגשו באיחור של מספר ימים בלבד. אולם, בדוחות נרשם סכום מס לא נכון – רק 1,000 ₪ במקום עשרות אלפי שקלים. הסכום השגוי הוא ששולם בפועל, למרות שהעסקאות והתשומות נרשמו במדויק. באשר לחברה השנייה, היה מדובר בתשעה דוחות שהוגשו במועד שנקבע, פרט לשניים שהוגשו באיחור. אולם, גם בדוחות אלו הנאשם רשם סכום מס לא נכון, למרות שדיווח על היקף העסקאות והתשומות כפי שבוצעו בפועל. יתרה מזאת, סכום המס בדוחות אלו לא שולם עד למועד הדיון דנן.


טיעוני הצדדים לעונש


לטענת המאשימה, היה על בית המשפט להחמיר עם הנאשם שלא עמד בחובת התשלום, למרות שניהל עסקים בקנה מידה גדול. כתוצאה מזאת, הנאשם גרם נזק כבד לקופת המדינה. הודגש שלפי שיטת הפעולה של הנאשם, הלה נהג להגיש את הדוחות במועד כאשר היה מדובר בהחזר מס. אולם, כאשר הוא התבקש לשלם מס למדינה, הנאשם נמנע מהגשת הדוחות במועד ומתשלומם.


מצד שני, הנאשם טען שהתמונה כפי שהוצגה על ידי המאשימה הייתה שגויה. שכן, הוא הגיש את הדוחות תוך ציון מפורט ומלא של העסקאות שבוצעו בחברות, אך סכום המס לא היה נכון לאור ההתמוטטות הכספית של בתי העסק. הנאשם ציין שעקב הקושי הכלכלי, החברות נכנסו לכינוס נכסים ופירוק זמן קצר לאחר מכן. על כן, נטען שלמרות שהנאשם הודה והורשע בעבירות שלעיל, במעשיו לא הייתה חומרה מיוחדת, אלא כישלון אזרחי בגביית החובות.


גזר הדין


בפתח הדיון, השופט הדגיש שהנאשם ובא כוחו לא סיפקו לבית המשפט הסבר ראוי למעשים ולסיבת ההתמוטטות הכלכלית. על כן, נקבע שהנאשם לא היה רשאי להסתתר מאחורי כישלונותיו הכלכלים או הניהול הלא ראוי של עסקיו, כנגד חובתו להעביר את כספי המס שהיו שייכים לרשויות ולציבור בכללותו. שהרי, מעשיו של הנאשם עלו לכדי פגיעה בכיס הציבורי.


לאחר מכן, השופט סבר שמדברי הנאשם עלה שהאחרון ניסה לדחות את הקץ ולהתחמק מתשלום המס ככל יכולתו. בצורה דומה, הנאשם אף התחמק מלהתייצב למשפטו. אולם, נקבע שהנאשם לא היה יכול לנהל חברות בנייה ולבצע עסקאות בהיקף כספי רחב ובמקביל, להתחמק מחובתו כמנהל ולהעביר את כספי המע"מ לאוצר המדינה, לשם היו שייכים. בנסיבות אלו, בהן התנהלות הנאשם גרמה לגזילת מס בשווי של מאות אלפי שקלים מהציבור, נקבע שעל בית המשפט להחמיר בעונש כגמול ולמען הרתעת הרבים, למרות פשיטת הרגל וכינוס הנכסים.

 

יחד עם זאת, השופט התחשב בכך שהנאשם הודה בביצוע העבירות ונעדר עבר פלילי קודם וקבע שלא היה מקום למצות עמו את הדין. בסופו של דבר, הנאשם חויב בריצוי 12 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי ותשלום קנס בסך 12,000 ₪. יש לציין שכל אחת מהחברות בניהולו חויבה גם כן בתשלום קנס בסך של 1,000 ₪ בלבד, על מנת שלא לפגוע בנושים.