פציעה מתקיפה בעבודה: האם תאונת עבודה?

ד', עובד ותיק במוסך לתיקון כלי רכב, נקלע לקטטה במהלך העבודה עם ב', עובד נוסף של המוסך וזאת על רקע סכסוך כספי אישי בין השניים. בעקבות הקטטה שבר ד' את רגלו והוא פנה למוסד לביטוח לאומי בתביעה להכיר באירוע כתאונת עבודה.

האם על פי החוק והפסיקה ניתן להכיר בפגיעה הנ"ל כתאונת עבודה? האם קיימת חשיבות לכך שהקטטה פרצה על רקע סכסוך אישי שאינו קשור לעבודה? האם די לעניין זה בכך שהקטטה התרחשה במקום העבודה ובשעות העבודה? האם ישנה חשיבות לכך כי ד' היה זה שהחל בתגרה? במאמר זה ננסה להשיב על השאלות הנ"ל.

הגדרת "תאונת עבודה"

סע' 79 לחוק מגדיר תאונת עבודה כתאונה שאירעה לעובד "תוך כדי ועקב עבודתו". מכאן, שעל מנת להכיר באירוע שאירע לו בעבודה כתאונת עבודה, על העובד לעמוד ב- 2 תנאים: עליו להוכיח כי התאונה אירעה תוך כדי עבודתו וחשוב מכך- עליו להוכיח כי התאונה אירעה עקב עבודתו, כאשר בתי הדין לעבודה חוזרים ומדגישים בפסיקתם לאורך השנים, כי תנאי ה- "עקב" הוא התנאי העיקרי מבין השניים.

המבחן העיקרי - הוכחת זיקה חזקה והדוקה בין התקיפה/הקטטה לעבודה

במרוצת השנים הגיעו לפתחם של בתי הדין לעבודה מקרים רבים שבהם נפגעו עובדים במהלך קטטות או תקיפות במקום העבודה (ואף מחוץ לכותלי העבודה). ניתוח של הפסיקה מעלה, כי על מנת שפגיעה שאירעה לעובד כתוצאה מתקיפה או קטטה, עליו להוכיח כי קיים קשר הדוק וחזק בין התקיפה לבין העבודה, כאשר "לא כל קשר רפה, מרוחק ועקיף - יש בו כדי לענות על הדרוש".

במילים אחרות - כאשר התקיפה הינה על רקע סכסוך אישי, מבלי שקיים בינה לבין עבודתו של הנפגע קשר או זיקה ואף מבלי שלעבודה תהיה תרומה כלשהי לפגיעה - לא תיחשב הפגיעה כתאונת עבודה וזאת - למרות שהתקיפה, לכשעצמה, התרחשה במקום העבודה ובמהלך עבודתו של הנפגע.

ומנגד, אם יוכיח הנפגע כי קיימת זיקה חזקה והדוקה בין עבודתו של הנפגע לבין התקיפה או הקטטה, כך שהתקיפה אירעה "עקב" עבודתו - תוכל הפגיעה להיות מוכרת כתאונת עבודה וזאת גם אם לא התרחשה במהלך עבודתו של הנפגע (כלומר - תקיפת העובד יכולה במקרה כזה להיות מוכרת כתאונת עבודה וזאת אף אם התרחשה מחוץ לכותלי העבודה ו/או לא בשעות העבודה).

ומה באשר לקטטה שפרצה באשמת העובד?

שאלה מעניינת היא, מה דינו של עובד שהחל בקטטה ו/או הקטטה פרצה באשמתו. האם פגיעתו לא תוכר תאונת עבודה רק בשל כך?

התשובה לשאלה זו הוכרעה כבר לפני שנים רבות ע"י בית הדין הארצי לעבודה, שקבע בפסיקתו כי העובדה שהעובד היה זה שהחל בקטטה או התקיף ראשון- אינה רלוונטית בכל הנוגע לעצם ההכרה באירוע כתאונת עבודה, שכן לא מדובר בתביעות מתחום דיני הנזיקין אלא בתביעות מתחום הביטחון הסוציאלי (הכרה בתאונה כתאונת עבודה).

במילים אחרות, פגיעתו של הנפגע תוכר כתאונת עבודה אם רק יצליח להוכיח את הקשר ההדוק בין הקטטה לעבודתו- וזאת גם אם הוא היה זה שגרם לקטטה.

דוגמאות מפסיקת בתי הדין לעבודה

נציג להלן מספר דוגמאות של מקרים שנדונו בפסיקה, שמהם ניתן ללמוד מתי תיתכן הכרה של פגיעה במהלך תקיפה או קטטה כתאונת עבודה:

• עובדת שנפגעה במהלך ניסיון שוד לאחר שעות העבודה הוכרה כנפגעת עבודה, לאחר שהוכח כי היא נפגעה בעקבות ניסיונה לשמור על מידע חשוב שהיה בתיק שלה, שקשור היה למקום עבודתה.

• בעל חברה שנפגש עם נושים של בנו שהחזיקו המחאות של החברה ונורה במהלך הפגישה- הוכר כנפגע עבודה.

• לא הוכרה כתאונת עבודה פגיעה של רופא, אשר אישה שפכה עליו חומצה במרפאתו כנקמה על כי העליב אותה בפומבי על רקע יחסים אישיים ששררו בין השניים.

• דריסה למוות בכוונת תחילה של רופא על ידי בנה של מטופלת, שלא היה מרוצה מהטיפול שקיבלה אמו מהרופא- הוכרה כתאונת עבודה.
• הוכרה כתאונת עבודה דריסתו למוות בכוונה תחילה של רופא בידי אדם שלא היה מרוצה מהטיפול הרפואי שנתן לאימו.

• הוכרה כתאונה בעבודה פגיעתה של מלצרית בבית מלון, עת הרימה יד על חבר לעבודה תוך כדי ניסיון לסטור לו והלה התגונן ופגע בה, זאת לאחר שהוכח הקשר הסיבתי בין העבודה וההרגזה שנגרמה לקטטה.

• הוכרה כתאונת עבודה פגיעה של עובד שנפגע בקטטה שפרצה בינו לבין שוטרים שהוזעקו למקום העבודה שלו, על רקע סירובו להתפנות ממקום העבודה למרות שנדרש לעשות כן.

הנה כי כן, מן הדוגמאות הנ"ל עולה כי בתי הדין מוכנים להכיר בפגיעות שאירעו לעובדים כתוצאה מתקיפות או קטטות, אף אם אלו אירעו מחוץ למסגרת העבודה וזאת- אם הוכח כי קיימת זיקה הדוקה בין התקיפה לבין עבודתו של הנפגע.

בטרם סיום חשוב לציין, כי ככל והפגיעה אכן מוכרת כפגיעה בעבודה ונותר לנפגע נזק בגינה, באפשרותו של הנפגע להגיש למוסד לביטוח לאומי תביעה לקביעת דרגת נכות, שלאחריה יוזמן לבדיקה בפני ועדה רפואית אשר תקבע לו את אחוזי הנכות שמגיעים לו כתוצאה מפגיעתו (על הדרך שבה נקבעת דרגת הנכות ועל אופן חישוב הגמלאות שהמוסד לביטוח לאומי משלם לנפגע עבודה כתוצאה מפגיעתו נרחיב במאמר נפרד).