"כלל הברזל", או "דרך המלך", או כל ביטוי דומה, יפה על מנת לתאר את המשפט הבא: "כשדוחה חברת ביטוח תביעה המוגשת לה, עליה לפרט בכתב את כל הנימוקים שבגינם החליטה כפי שהחליטה וזאת במכתב הדחיה עצמו, או בצמוד אליו".


בנוסח דומה, מורה כך המפקח על הביטוח, בעת שהוא קובע כיצד על חברת ביטוח לנהוג, בעת שהיא דוחה תביעה של מבוטח המופנית אליה.


בלשון בני אדם - אין להסתפק בהודעה טלפונית של סוכן הביטוח (למשל), כי חברת הביטוח החליטה לדחות את תביעתנו. עלינו להקפיד ולקבל מסמך כתוב, שבו, בנוסף לעובדה כי חברת הביטוח דוחה את תביעתנו, מצויים כל הנימוקים בגינם החליטה חברת הביטוח שלא לשלם לנו את אשר דרשנו.


מדוע "שכחה" חברת הביטוח להודיע על דחיית התביעה, והאם בית המשפט קיבל את טענותיה?


על פניו, העניין נשמע פשוט ובמרבית המקרים, זהו אכן המצב. אך ידועים גם מקרים אחרים: משאית נגנבה מחברת הובלות, שבתורה פנתה אל חברת הביטוח שלה, בדרישה לפצות אותה בגין גניבה זו.


חברת הביטוח בחרה שלא לשלם ודחתה את התביעה. אך דבר אחד לא עשתה חברת הביטוח. היא "שכחה" להודיע על כך במכתב מפורט לחברת ההובלות, בעלת הפוליסה המדוברת.


במקום הודעה כזו, נוהל מו"מ ארוך ומייגע בין חברת ההובלות לבין סוכן הביטוח. במסגרת מו"מ זה, העלתה חברת הביטוח (באמצעות הסוכן, כאמור), הצעות פשרה למיניהן. יצוין כי כל ההצעות הללו - נדחו אחת לאחת על ידי חברת ההובלות.


משדחתה חברת ההובלות את הצעות הפשרה, ראתה ככל הנראה חברת הביטוח את עצמה כפטורה מלהודיע פורמלית לחברת ההובלות, כי היא דוחה את תביעתה.


לחברת ההובלות לא נותרה ברירה - היא הגישה תביעה באמצעות בית המשפט. אז - ורק אז - משהגיעו הצדדים לבית המשפט, החליטה חברת הביטוח לנסות ולשטוח בפני בית המשפט את כל הנימוקים שהניעו אותה לדחות את התביעה.


"עכשיו נזכרת?" שאל כבוד השופט, "הרי הייתם אמורים לפרט בפני חברת ההובלות את כל הנימוקים הללו, ברגע שהחלטתם לדחות את התביעה" זהו הנוהל המקובל וכך אומרות הוראות המפקח על הביטוח".


חברת הביטוח ניסתה שוב - לגביה - אין זה משנה כלל מתי תפרט את נימוקיה. לא פירטה בעבר - תפרט את נימוקיה כעת.


אך בית המשפט חשב אחרת. לאפשר לחברת הביטוח לפרט את נימוקי הדחיה כעת, מאפשר לה יתרון לא הוגן על פני המבוטחת, שלא הייתה לה ההזדמנות להתמודד עם נימוקים אלה, בעת שהגישה את כתב התביעה.


מתן האפשרות לנמק רק כעת, ממשיך בית המשפט וקובע, נותן גם פרס לא הגון לחברת ביטוח שאינה פועלת על פי הנחיות הפיקוח על הביטוח, ביחס לחברת ביטוח אחרת, שכן פועלת על פי הנחיות אלה, שכן ברור שהתמודדות חברת הביטוח עם מבוטחת, שכתב התביעה שלה אינו כולל התמודדות עם הנימוקים הנ"ל, הינה קלה בהרבה.


ומה היה הסוף? חברת הביטוח חויבה לשלם לחברת ההובלות את מלוא סכום התביעה ונאסר עליה להציג את הנימוקים, בגינם ביקשה לדחות את התביעה (כשאיש אינו מתייחס לנכות הנימוקים ולמהימנותם).


ומה למדנו מכל זאת? כשחברת הביטוח דוחה את תביעתנו - אין זו גזירה משמים. במקרים רבים עומדות בפני המבוטח דרכים רבות להפוך את הקערה על פיה.