מחלת הגזזת הינה מחלת עור פטרייתית מדבקת מאד הפוגעת בעור הקרקפת ובשורשי השיער. בתקופת העלייה הגדולה בשנות ה-40 וה-50 הוחלט על ידי שלטונות המדינה דאז על מדיניות של טיפול במחלת הגזזת אשר התפשטה בממדים של התפרצות ובעיקר בקרב העולים החדשים ממדינות צפון אפריקה ואסיה.


סוג הטיפול שניתן למיגור המחלה היה, בין היתר, טיפול קרינתי (קרינת רנטגן מייננת). הטיפול הקרינתי ניתן בין השנים 1946-1960 בישראל ובחו"ל לעולים שהגיעו ארצה ממדינות צפון אפריקה (במרוקו, טוניס, צרפת, אלג'יר, לוב ומדינות אחרות) לקראת עלייתם ארצה. הטיפול ניתן כאקט מניעתי, וכן כאקט טיפולי לאלה שכבר חלו בגזזת.


מספר המטופלים המדויק אינו ידוע עד היום ולפי הערכות שונות מספרם עומד על כ-100,000 בני אדם. גילאי המטופלים נע בין שנה ל-18 שנה לערך.


המטופלים בקרינה החלו לסבול מתופעות לוואי קשות


בחלוף מספר שנים התחילו להתגלות תוצאות הלוואי הקשות של הטיפולים הקרינתיים על המטופלים, אשר החלו לסבול מסוגים שונים של גידולים באזור הצוואר והראש, סרטן הדם, מחלות עור, צלקות בקרקפת, נשירת שיער ומתופעות לוואי אחרות.


לאור הגילויים הללו, ערך בשנת 1965 פרופסור ברוך מודן מחקר לבחינת הקשר הסיבתי בין הטיפול הקרינתי שקיבלו המטופלים לבין המחלות ותופעות הלוואי מהן סבלו.


באמצע שנות ה-70 התפרסמו תוצאות המחקר אשר העלה, כי קיים קשר סיבתי בין הטיפול הקרינתי למחלות שנבדקו אז.


לאחר מאבק ארוך ומייגע שנמשך שנים על ידי ארגונים ועמותות שונות שייצגו את המטופלים שנפגעו, חוקק בשנת 1994 החוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשמ"ד הקובע פיצוי לאוכלוסייה שקיבלה את הטיפול הקרינתי נגד מחלת הגזזת.


בהתאם לחוק הוקם "המרכז הארצי לפיצוי נפגעי גזזת" במרכז הרפואי על שם שיבא בתל השומר אשר מטרתו לטפל בעיקר בתביעות שהוגשו על פי החוק על ידי מי שטוען כי קיבל את הטיפול הקרינתי נגד מחלת הגזזת.


על פי החוק רשאי כל מי שעבר טיפול קרינתי נגד הגזזת בין השנים 1946-1960 לפני עלייתו ארצה ממדינות צפון אפריקה השונות או מי שעבר את הטיפול בארץ באותם שנים, להגיש תביעה לפיצויים.


כיצד להגיש תביעה לפיצויים?


התביעה מגיעה למרכז הארצי לנפגעי גזזת בתל השומר ושם היא נבחנת במספר שלבים: ראשית, בודקים אם התובע מופיע ברשימת המטופלים שערך פרופסור ברוך מודן, הידועה, כ"קובץ מודן" (על פי הערכות ברשימה זו מופיעים כ-11,000 מטופלים שעברו הטיפול מתוך מכ-100,000).


במידה והתובע אינו מופיע ברשימת "קובץ מודן" הוא יוזמן להופיע בפני ועדת מומחים המורכבת משופט ושני רופאים ובה יידרש לתאר את ההליך שבו קיבל את הטיפול הקרינתי ויענה על שאלות של חברי ועדת המומחים. לרוב, מדובר בשאלות מכשילות ומתוחכמות, ולכן מומלץ מאוד להגיש את התביעה באמצעות עו"ד שבקיא בתחום זה על מנת להגיע מוכן היטב לוועדת המומחים שהיא קריטית לצורך המעבר לשלב הבא.


במידה והתובע מצליח להוכיח בפני ועדת המומחים את העובדה, כי קיבל את הטיפול הקרינתי, הוא עובר לשלב הבא, שהוא הופעה ובדיקה בפני ועדה רפואית שמתקיימת באזור מגוריו של התובע. הוועדה הרפואית בוחנת האם התובע לקה באחת מהמחלות המופיעות בחוק ובהתאם לכך קובעת הוועדה את אחוזי הנכות לצורך קביעת הפיצוי אותו יקבל.


פיצוי זה עשוי לנוע בין עשרות אלפי שקלים ועד למאות אלפי שקלים בהתאם לסוג הפגיעה, ובנוסף, קצבה חודשית למי שנקבעה לו נכות העולה על 40%.


על החלטת הועדה הרפואית ניתן לערער בפני הוועדה הרפואית לערערים ועל החלטתה ניתן לערער בשאלה משפטית בלבד בפני בית הדין האזורי לעבודה.


על פי הערכות עד כה הוגשו ונבדקו כ-50,000 תביעות (מתוך כ-100,000 מטופלים כאמור), דהיינו, ישנם עשרות אלפי מטופלים שעדיין לא מימשו את זכותם לתבוע פיצויים מהמדינה. יודגש, כי על פי החוק גם מי שקיבל הטיפול ונפטר טרם שהגיש תביעה לפיצויים רשאים שאיריו לתבוע פיצוי במקומו במידה ויוכח, כי אכן המנוח קיבל את הטיפול הקרינתי והוא נפטר כתוצאה מאחת המחלות המופיעות בחוק.


יצוין עוד, כי גם מי שכבר הגיש תביעה והוכר ומצבו הרפואי הוחמר מאז, רשאי להגיש תביעה להחמרת מצב.