חברת הביטוח מנועה מלטעון כי הפוליסה פקעה אם זו לא הופיעה במכתב הדחייה

בבית משפט השלום בתל אביבנדונה תביעתו של חיים ברוך ("התובע"), שיוצג על ידי עו"ד אמיתי סביון, כנגד איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ (""ביטוח ישיר""), שיוצגה על ידי עו"ד טל בר משה.

פסק הדין ניתן ביוני 2013 מפי כב' השופט אילן דפדי.

פסק דין נוסף המציף את השאלה החשובה - עד כמה, אם בכלל, יכולה חברת ביטוח להוסיף בכתב הגנתה נימוקים, שלא נכללו במכתב הדחייה שהוציאה למבוטח.

עובדות המקרה: אמו של התובע הייתה הבעלים של רכב מסוג שברולט ("הרכב"). "ביטוח ישיר" הנפיקה פוליסת ביטוח מפני נזקי גניבה על שם התובע. הרכב נגנב ביום 02/08/08 עת היה בחניה. האירוע דווח לנתבעת. ביום 24/09/08 הודיעה המשטרה לתובע, כי הרכב נמצא כשהוא במצב ירוד עם פגיעות קשות. התובע פנה אל "ביטוח ישיר" בבקשה לפצותו. "ביטוח ישיר" דחתה את פנייתו ונימקה את סירובה בכך שהרכב לא עמד בסמוך לביתו של מי שהחזיק ברכב.

המחלוקת שעמדה בפני בית המשפט היא, האם מנועה "ביטוח ישיר" מלטעון כי מכירת הרכב נושא התביעה לצד ג', הביאה לפקיעת פוליסת הביטוח אותה רכש התובע מ"ביטוח ישיר" וכפועל יוצא מכך לשלילת זכאותו לתגמולי ביטוח עקב גניבת הרכב. שאלה זו תיבחן לאור העובדה, שהטענה לא פורטה במכתב הדחייה אותו שלחה "ביטוח ישיר" אל התובע.

בכתב הגנתה טענה "ביטוח ישיר", כי הרכב נושא התביעה נמכר על ידי התובע מספר חודשים לפני כן, במאי 2008. לאור זאת, עם מכירת הרכב פקעה פוליסת הביטוח אצל "ביטוח ישיר". לטענתה, העובדה שבכתב התביעה לא צוינה ולו ברמז עובדה מהותית זו של מכירת הרכב, עולה כדי מרמה, אשר יש בה לבדה כדי להוביל לדחיית התביעה. יתירה מכך, חוזה הביטוח הוא חוזה אישי בין המבוטח לבין המבטחת. המבוטח אינו יכול לכפות על "ביטוח ישיר" לכרות עבורה חוזה ביטוח עם צד ג' ללא ידיעתה והסכמתה. "ביטוח ישיר" מוסיפה וטוענת, כי סעיף 55 לחוק חוזה הביטוח קובע, שחובתו של המבטח לשפות בעד נזק שנגרם למבוטח או למוטב. משהרכב יצא מבעלותו של המבוטח ונמכר לאחר, לו עצמו לא נגרם כל נזק בגין אובדן הנכס.

לסיכום טוענת "ביטוח ישיר", כי גם נוסח הפוליסה שבין הצדדים, שולל המחאה לאחר מבלי להודיע למבטחת. בסעיף 4 לתנאים הכלליים בפוליסה נכתב, שעל המבוטח להודיע למבטח במשך תקופת הביטוח על כל שינוי שחל בעניין מהותי מיד עם היוודע לו על כך. לא גילה המבוטח למבטח שינוי כזה, יהיה המבטח רשאי לבטל את הפוליסה או להקטין את היקף חבותו על פי הוראות החוק. בהתאם להוראות הפוליסה זהות הבעלים או המחזיקים ברכב דרך קבע הינו עניין מהותי.

מנגד התובע טען, כי "ביטוח ישיר" מנועה מלטעון טענות שלא פורטו במכתב הדחייה. מאחר שבמכתב הדחייה לא נטען, כי הרכב נמכר ובשל כך פקעה הפוליסה, הרי ש"ביטוח ישיר" מנועה מלהעלות טענה זו במסגרת ההליכים המשפטיים.

בית המשפט הסביר, כי בהנחית המפקח על הביטוח נקבע, כי מבוטח או צד ג' המגיש תביעה לחברת הביטוח זכאי וצריך לקבל לידיו, בכתב, את מלוא עמדתה של חברת הביטוח בנוגע לכל עילות תביעתו. הסברים ארוכים ושונים בשיחות טלפון רבות ארוכות ומנומקות ככל שיהיו, אינן משנות את העובדה שללא מסמך כתוב בו מוצגת עמדתה של חברת הביטוח, המבוטח אינו יכול להתייעץ עם גורמים מקצועיים ולפיכך גם אינו יכול לכלכל את צעדיו. כאשר נדחית תביעתו של מבוטח, על חברת הביטוח לפרט את כל נימוקי הדחייה לתביעתו בהזדמנות הראשונה שיש לה ואם לא עשתה כן, לא תוכל חברת הביטוח להעלות, במועד מאוחר יותר נימוק נוסף לדחייה, אותו יכלה לטעון בהזדמנות הראשונה.

בהנחית המפקח על הביטוח, חברת הביטוח רשאית להעלות נימוקים נוספים מעבר לנימוק שהובא לידיעת המבוטח בהזדמנות הראשונה, רק מקום בו מדובר בעובדות ו/או נסיבות שנוצרו לאחר אותו מועד או אם לא היה ביכולתה של חברת הביטוח לדעת עליהם, במועד בו דחתה את התביעה.

הנחיות המפקח על הביטוח הוכרו בפסיקה כהנחיות מחייבות, אשר על "ביטוח ישיר" כמבטחת לפעול לפיהן. לא בנקל יסטה בית המשפט מהאמור בהנחיות אלה.

בית המשפט הוסיף ואמר, כי יש לציין שהוויתור על הטענה לפקיעת פוליסה בנסיבות שכאלה, אינו חריג במציאות המשפטית בה "ביטוח ישיר" פועלת. שכן, לא פעם התעוררה בפסיקה מחלוקת בשאלה האם חוזה הביטוח הינו חוזה אישי, אשר אינו ניתן להעברה לגורם אחר ללא הסכמת המבטחת. בית המשפט ציטט את עמדתו של המלומד ש' ולר: "הכלל הראוי הוא שהעברת הנכס המבוטח אינה שוללת 'אוטומטית' את זכותו של הנעבר לתגמולי ביטוח אלא אם כן מוכיחה המבטחת שהייתה נמנעת, מנימוקים סבירים, מלבטח את הבעלים החדש.

שאלת המפתח היא האם שינוי הבעלות בנכס גרר החמרה של הסיכון: אם התשובה היא שלילית, אין לאפשר למבטחת להימנע מתשלום תגמולי הביטוח" בהכירה את המצב המשפטי בחרה במכוון "ביטוח ישיר" שלא לכלול טענה זו והעדיפה שלא להתעמת עם התובע בסוגיה זו. העובדה, ש"ביטוח ישיר" בחרה לטעון טענה זאת במועד מאוחר יותר בכתב ההגנה, אינה מצדיקה סטייה מהוראות המפקח על הביטוח ולפיכך קבע בית המשפט כי דין טענתה להידחות.

לסיכום, בית המשפט קיבל את התביעה וחייב את "ביטוח ישיר" לשלם לתובע סך של 15,411 ₪.