הסדרי ראייה יחד עם סוגיית המשמורת נקבעים על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התשכ"ב-1962 בשתי אפשרויות - האחת, במסגרת הסכם גירושין עליהם חתומים ההורים שבמסגרתו הוסכם על הסדרי ראייה. השנייה, במסגרת החלטה ו/או פסק דין של בית המשפט.


חשוב לציין כי לרוב בתי המשפט נוטים להפקיד את המשמורת על הילדים בידי האם (לאור חזקת הגיל הרך), בעוד האב ישמור על קשר עם הילדים מכוח הסדרי ראייה קבועים - הסדרי הראייה הנפוצים ביותר הם שני מפגשים בשבוע כולל לינה וכל סוף שבוע שני לסירוגין.


הסדרי ראייה סדירים ועקביים הם הגורם המשמעותי ביותר להתפתחותם התקינה של ילדים להורים גרושים


חרף כך אנו עדים לתופעה פסולה שבה ההורה המשמורן מונע מפגשים בין הורה לילדיו וזאת כאמצעי סחיטה במאבק הגירושים ו/או להשגת רצונותיו - תופעה אשר עלולה לפגוע פגיעה חמורה בנפשם של הילדים ובהתפתחותם התקינה - בשל כך, נקבעו מספר דרכים ו/או כלי ענישה להתמודדות עם הורה משמורן המפר את הסדרי הראייה.


אחת הדרכים להתמודד עם הבעיה היא פנייה לפקידת סעד - אשר מטפלת במשפחה, וככל שאין כזאת ניתן לעתור לבית המשפט בבקשה למנות פקידת סעד למשפחה, במסגרת פנייה זו האב יסביר לפקידת הסעד את הבעיה אשר תשוחח עם האם במטרה שתחדל למנוע מהילדים להיפגש עם האב, חשוב לציין כי אין מדובר בדרך היעילה ביותר שכן פקידות סעד חסרות סמכות להתמודד עם הבעיה.


דרך נוספת והנפוצה ביותר להתמודדות עם הפרת הסדרי הראייה היא עתירה לערכאה משפטית


במסגרת האפשרות הזו ניתן לעתור לבית המשפט בכמה עתירות שונות (בחירת עתירה מתאימה תעשה על ידי עורך דין המתמחה בענייני משפחה בכל מקרה לגופו על פי נסיבותיו), לרבות עתירה לאכוף את הסדרי הראייה ו/או עתירה לפי פקודת בזיון בית משפט.


במסגרת העתירות הללו אנו רואים כי הפתרון אליו מגיעים בתי המשפט כיום הוא הטלת קנסות כספיים כנגד ההורה המשמורן בכל פעם שימנע את הסדרי הראייה, ולעתים אף מאסר מאחורי סורג ובריח, ובמקרים חריגים ביותר בית המשפט מחליף את המשמורת על הילד.


במצבים בהם הילד מרדן והוא זה שמסרב לקיים את הסדרי הראייה ניתן לעתור לביטול ו/או הפחתה של דמי המזונות, אולם מדובר בסעד קיצוני שניתן רק במקרים קיצוניים בהם בולטת סרבנות הקשר של הילד.


דרך נוספת להתמודד עם הבעיה היא הגשת תלונה במשטרה - כנגד ההורה המפר את הסדרי הראייה תוך הצגת פסק הדין או הסכם הגירושין והוכחה לכך שההורה המשמורן מונע את הסדרי הראייה.


במסגרת התלונה המשטרה יכולה לנקוט במספר דרכים כגון, לזמן את ההורה המשמורן לחקירה בתחנת משטרה או להפנותו למרכז לטיפול באלימות במשפחה על מנת להזהירו לקיים את הסדרי הראייה, במקרים קיצוניים ייתכן כי יוגש כתב אישום כנגד ההורה המשמורן בשל הפרת הסדרי הראייה.


במידה וההורה הלא משמורן מפר את הסדרי הראייה


גם כאן במסגרת התופעה הזו ניתן לעתור לבית המשפט בכמה עתירות שונות, לרבות עתירה להגדלת המזונות שכן הפרת הסדרי הראייה נחשבת לשינוי נסיבות מהותי המצדיק את הגדלת המזונות, תביעה לאכיפת הסדרי הראייה ו/או לפי פקודת בזיון בית המשפט, במסגרתם בתי המשפט נוהגים להטיל על ההורה הלא משמורן קנסות בכל פעם שיפר את הסדרי הראייה.


עתירה נוספת שנהוגה במקרים הללו היא תביעה לחייב את ההורה הלא משמורן בדמי טיפול, וזאת בעקבות העובדה כי ההורה המשמורן נאלץ לטפל בילד עקב הפרת הסדרי הראייה של ההורה הלא משמורן, מה שגורם להורה המשמורן לנזקים כספיים עקב כך, לרבות עלות שעות עבודה, עלות בייבי-סיטר, אבדן שעות עבודה עקב הצורך לשמור על הילד וכדומה.


במקרים חריגים בהם ההורה הלא משמורן מפר את הסדרי הראייה באופן קבוע ומזניח את ילדיו באופן חמור, בתי המשפט הכירו בתביעה נזיקית כנגדו וזאת בעקבות הנזקים החמורים שהוא גורם לילדים בגין הפרתם של הסדרי הראייה.


כל המוצג במאמר זה הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות יעוץ ו/או חוות דעת משפטית כלשהי.


.