שיבוש הליכי חקירה - שיבוש מהלכי משפט


שיבוש מהלכי משפט – הגדרת החוק

 

" העושה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או להביא לידי עיוות דין, בין בסיכול הזמנתו של עד, בין בהעלמת ראיות ובין בדרך אחרת, דינו – מאסר שלוש שנים: לעניין זה, " הליך שיפוטי" – לרבות חקירה פלילית והוצאה לפועל של הוראת בית משפט".

 

 

מטרת החוק בעבירה של שיבוש מהלכי משפט

 

עבירת שיבוש מהלכי משפט, מטרתה שמירה על טוהר ההליך השיפוטי והקפדה כי תהליך חשיפת האמת במשפט יישמר ולא ייפגע.

שמירה על טוהרו של ההליך המשפטי תבטיח כי הראיות הדרושות לעניין יוצגו בפני בית המשפט, כי עדים יגיעו לבית המשפט ללא חשש ויאמרו את אשר יש להם לומר.

 

בחקיקת סעיף החוק המתייחס לעבירת שיבוש מהלכי משפט, המחוקק פעל ל"הבאת" האמת לבית המשפט לשם הכרעה עניינית ולשם עשיית משפט צדק .

 

 

מה ייחשב לשיבוש מהלכי משפט ?

 

הוראת החוק העוסקת בעבירת שיבוש מהלכי משפט, עושה שימוש במילים: "העושה דבר...ובין בדרך אחרת" .

מהאמור לעיל ניתן להבין כי באופן עקרוני כל מעשה שנעשה במטרה להפריע להליכי משפט יש בו כדי להוות שיבוש ובכך להביא להגשת כתב אישום כנגד אותו אדם בגין בצוע עבירת שיבוש מהלכי משפט.

 

דוגמא: העלמת ראיה או הסתרת ראיה , הצגת אישור בדוי בחקירה משטרה (שיבוש הליכי חקירה) , אמירת שקר במשטרה שמטרתה מניעת או הכשלת הליך שיפוטי.

 

יש לציין , אף הימנעות מעשיית מעשה ביודעין כי הדבר יביא לשיבוש מהלכי משפט, יש בכך כדי לענות על הגדרת עבירת שיבוש מהלכי משפט !!!

 

חשוב לדעת , אין מעשה השיבוש חייב להסתיים בהתנהגות חד פעמית. עבירת השיבוש באה לידי ביטוי גם בהתנהגות החוזרת על עצמה , התנהגות המורכבת מרצף של פעולות התנהגותיות , מעשים, שמטרתם לשבש את הליכי המשפט.

בע"פ 236/88 בעניינו של אייזמן נקבע כי :... גם צורת ייעוץ לנהוג בדרך פלונית, שהיה בה אם תמומש, כדי להביא להעלמת העובדות הנכונות..."

 

האם המעשה חייב להביא לתוצאת שיבוש מהלכי משפט, כדי שאדם יואשם בעבירה זו?

 

התשובה הינה שלילית !

 

כדי שאדם יועמד לדין בגין בצוע עבירת שיבוש מהלכי משפט, די בכך שבידי התביעה ראיות לכך כי נעשה מעשה שמטרתו הייתה פגיעה בהליכי המשפט. אין הכרח כי בפועל הליכי המשפט ישובשו, לא נדרשת תוצאה. מדובר בעבירה התנהגותית ולא בעבירה תוצאתית.

 

הליך שיפוטי, מהו ?

 

הליך שיפוטי כולל , גם חקירה פלילית (שיבוש הליכי חקירה) וכל הליך דיוני בכל ערכאה שיפוטית (כלומר, גוף/מוסד שיפוטי שבסמכותו לשפוט אדם ולקבל החלטה לגביו).

 

חשוב לציין, אין חובה שההליך השיפוטי יתקיים בזמן הווה, די בכך כי אדם ידע או האמין כי צפוי להתקיים הליך שיפוטי (כך צוין בתיק רע"פ 7153/99), כדי שניתן יהיה להעמידו לדין ולהרשיעו בגין המעשה שעשה אשר מטרתו הייתה פגיעה בהליך שיפוטי צפוי.