במדינת ישראל קמה חובה לעשות ביטוח לרכב. סוגי ביטוח הרכב:


1. ביטוח חובה - כשמו כן הוא, חובה לעשות אותו על פי החוק (מכסה נזקי גוף).


2. ביטוח צד ג' - ביטוח רשות, מכסה רכוש של הצד השלישי שנפגע.


3. ביטוח מקיף - ביטוח רשות, מכסה נזקי רכוש לצד א' ולצד ג'.


שימוש ברכב מנועי - הגדרה (חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה - 1975):


"נסיעה ברכב, כניסה לתוכו, ירידה ממנו, החנייתו, דחיפתו, גרירתו, טיפול דרך או תיקון דרך ברכב שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו, הידרדרות או התהפכות של הרכב או התנתקות או נפילה מרכב עומד או חונה, שלא תוך כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו למעט טעינתו של מטען או פריקתו, כשהרכב עומד."


למעשה, כל נזק גוף שנגרם כתוצאה משימוש ברכב מנועי מכוסה בביטוח חובה.


מהו ביטוח חובה?


זהו לא סוד שתאונות דרכים קורות במדינתו בתדירות גבוהה, ביטוח חובה תפקידו לפצות על כל נזק גוף הקורה עקב שימוש בכלי רכב מנועי לנהג, לנוסעיו וכל צד שנפגע. לפני שנת 1975, הפיצוי שנקבע לנפגעי תאונות הדרכים התבסס על חוק הנזיקין, הקושי המרכזי היה שכדי לקבל פיצוי היה צורך להוכיח התרשלות מצד הפוגע, ללא הוכחה זו - לא קמה הזכות לפיצוי, למעשה, הנתבע שנפגע גם הוא - מלכתחילה לא זכאי לפיצוי.


לכן, משנת 1975 קם החוק "פיצויים לנפגעי תאונות דרכים" אשר מטיל אחריות מוחלטת על כל נהג ועל פי פקודת ביטוח רכב מנועי ישנה חובת ביטוח שתפקידה להביא לפיצוי מהיר בגין כל נזק גוף הנגרם מתאונת דרכים. בשביל לקבל פיצוי על נזק גוף מתאונת דרכים יש להוכיח:


• מאורע.


• נזק גוף.


• עקב שימוש ברכב מנועי.


• למטרות תחבורה.


זוהי ההגדרה הבסיסית שצריכה להתקיים לצורך קבלת פיצוי.


ביטוח החובה נכנס לתוקפו רק לאחר התשלום ונהיגה ללא ביטוח חובה מהווה עבירה פלילית, העונשים מוגדרים בפקודת ביטוח רכב מנועי.


פקודת ביטוח רכב מנועי:


פקודה זו מכילה בתוכה את כל ההוראות לגבי ביטוח חובה במדינת ישראל. סעיף 2 לפקודה:


"בכפוף להוראות פקודה זו, לא ישתמש אדם - ולא יגרום ולא יניח שאדם אחר ישתמש - ברכב מנועי, אלא אם יש על שימושו שלו או של האדם האחר באותו רכב פוליסה בת-תוקף לפי דרישותיה של פקודה זו..." בהמשך מציינים את העונש הניתן כאשר לא מקיימים פקודה זו.
פוליסת ביטוח חובה מגדירה בתוכה מספר תנאים שיש לעמוד בהם כדי שהיא תהיה תקפה:


1. בני האדם הרשאים לנהוג ברכב:


• בעל הפוליסה ובעל הרכב.


• אדם הנוהג ברכב בהיתר מבעל הרכב.


כל זאת בתנאי שהאדם הנוהג הינו בעל רישיון בתוקף במדינת ישראל לרכב הנקוב בתעודה או שהיה לו רישיון במהלך השנה האחרונה והוא לא נפסל לפי חוק.


2. השימוש המותר ברכב:


בחברות הביטוח השונות, הפוליסה מגדירה מהו השימוש המותר ברכב כאשר הכיסוי הביטוחי יחול רק כאשר מקרה הביטוח קרה בעקבות השימוש המותר:


• מטרות חברתיות ופרטיות.


• למטרות עסקו או מקצועו של בעל הפוליסה למעט דברים מוגדרים.


• לשימוש גרירה של כלי רכב ממונע שיצא מכלל פעולה בתנאי שהגרירה אינה בשכר.


• לשימוש להסעת נוסעים לא בשכר, ועוד.


3. הגדרת הכיסוי:


לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, כל אדם הנפגע מתאונת דרכים זכאי לפיצוי כספי - המבטח יפצה את בעל הפוליסה בשל מוות או חבלה לגופו שנגרמו עקב השימוש בכלי רכב מנועי בתוך תקופת הביטוח.


ישנם מקרים בהם אין זכאות לפיצוי לפי החוק:


• אדם שגרם לתאונה במתכוון.


• אדם שעבר על החוק - גנב רכב ועשה בו תאונה.


• אדם הנוהג ברכב ללא רישיון.


• אדם שנמצא ברכב בידיעה שהשימוש בו הוא ללא רשות.


• אדם שהשתמש ברכב לביצוע פשע.


עלות הביטוח:


חברות הביטוח הינן גופים פרטיים למטרות רווח, הן קובעות את עלות הפרמיה אך כפופות לתעריף המרבי שקובעת המפקחת על הביטוח. חברות הביטוח קובעות את התעריף לפי מספר פרמטרים, לדוגמא:


• הגיל והמין של הנהג הצעיר ביותר שיסע על הרכב.


• מספר תביעות קודמות של הנהגים בשלוש שנים האחרונות.


• נפח המנוע של הרכב.


• ותק הנהיגה של הנהג הצעיר ביותר ועוד.


עקב העובדה שחברת ביטוח לא חייבת לקבל כל מבוטח, נוצרת סתירה בין הוראות החוק בישראל הדורשות ביטוח חובה, לבין המצב הקיים בפועל. לכן, ישנו גוף הנקרא "המאגר הישראלי לביטוח רכב" - גוף זה חייב לקבל כל מבוטח שפונה אליו, ללא קשר לעברו הביטוחי - אך בהתאמה, הפרמיות שהוא גובה יקרות יותר מחברות הביטוח.

 

פרופסור זיו רייך הינו דיקן בית הספר לביטוח באקדמית נתניה