בשנים האחרונות קיימת עלייה המתאפיינת בשינוי במגמת העברת המחויבות, הניהול והסיכון בגין הפנסיה התעסוקתית מהמעסיקים אל העובדים לאור המעבר משיטת DB (Defined Benefits) שיטה בה חישוב הגמלה מוגדר עם זכויות הידועות מראש ומוגדרות מראש ועלי ידי כך נוצר לעובד בטחון לכך שהוא יודע מראש מה תהיה הגמלה השנתית, אך מנגד שיטה זו מתעלמת מתשואה הנצברת לפיקדונות וכמו כן מתעלמת מסך הכספים ולכן נוצר חשש לגירעון אקטוארי.


מנגד המעבר לשיטת DC מDC) Defined Contributions) גרמה לחישוב גובה הקצבה על ידי חישוב יתרת ההפרשות, ובמקביל שיטה זו אינה מבטיחה גובה ידוע מראש לקצבה, ויש להבין כי שיטה זו תלויה בתוצאות הפיננסיות של הכסף שהצטבר בחיסכון ובמידה ויהיו שינויים משמעותיים בשוק, הנטייה לזעזוע אקטוארי גוברת ומשם גם נוצרים פערים שונים בקצבה אותם מקבלים הגמלאים.


אילו החלטות נדרש העובד לבצע בעצמו?


במצב שכזה, ובהתקיים חוסר וודאות לגבי גובה הקצבה העתידי, העובד כפרט נדרש לקבל החלטות, לבצע מעקב שוטף ולשאת באחריות בעצמו לגבי אמידת המשאבים הכספיים שיצטרך למימון רמת החיים לאחר שיפרוש לפנסיה, וזאת בין היתר תכנון צבירת משאבים שונים במהלך השנים, בחירת סוג המכשיר הפנסיוני, בחירת ובנוסף בחירת המוסד הפיננסי שיהיה אמון על ניהול כספי החיסכון, ביצוע ההפקדות החודשיות, עלות דמי הניהול מהתשלומים השוטפים ומהצבירה והביטוחים השונים כאשר סכומים אלו מנוכים מיתרת החיסכון ולהם משמעות אדירה בהפרש בין הסכום ברוטו לסכום נטו, רמות סיכון בדגש על הגדרת המשקיע כאוהב סיכון או כשונא סיכון וזאת על ידי הגדרת מסלולי ההשקעה ותמהיל המסלולים - ניוד הכספים בין הקופות השונות ובתוך הקופות השונות בין המסלולים הנבחרים, השלכות הניוד על הכיסויים הביטוחיים (לדוגמה הוספת דרישות חיתום רפואי וצבירת תקופות הנוגעות לאכשרת החיתום) וכל זאת בד בבד עם שינויים בתקנות המיסוי והשלכת שינוי התקנות במידה ומתבצעות משיכות.


אין ספק כי, מדובר בהחלטות מהותיות כאלה עם השלכות גורליות לגבי עתידו של הפרט, חשיבות הנושא גוברת לאור התארכות תוחלת החיים המשליכות על גידול בתקופה בה הפרט יאלץ לממן את פער המחייה לו הוא נדרש במשך שנים רבות יותר וזאת בד בבד עם עלייה שוטפת ומצטברת ביוקר המחיה.


הפרט הסביר אינו מסוגל להתמודד ולקבל בצורה מושכלת את אותן ההחלטות מורכבות הנוגעות לתכנון הפרישה שלו, הפרט הסביר נאלץ לעסוק בקשיים:


קוצר ראות וחוסר יכולת לאמוד את היקף החיסכון הנדרש לעת פרישה


הפרט ומשק הבית בכלל, מתקשה בקבלת ההחלטה לגבי גובה החיסכון, והיקפיי הביטוח הנדרשים בהתאמה להיקף הצריכה העתידי לעומת המשאבים הכלכליים העתידיים, ובכך נוצר תת חסכון אשר גרעונו עלול להצטבר כריבית דריבית וכפועל יוצא מכך היקף ההשלמה הנחוץ לפרט ולמשק הבית וזאת מיום הפרישה הינו גבוהה וסובל מהפרשי מימון המצטברים לתשלומים השוטפים של הפרט וזאת מעבר לתשלומי המחיה השוטפים.


רמות בקיאות נמוכות בתחומים פיננסיים


אנשים החסרים יידע פיננסי, מתגלים ככאלה שחושבים לתומם כי הידע שלהם בתחומים הפיננסים הינו גבוהה וכי הנטייה הקוגניטיבית זו עלולה לגרום למצבים בהם אותם אנשים סבירים לא פונים ולא נעזרים ביועצים פיננסים ובכך עלולים לגרום אותם אנשים בעלי ידע סביר, נזק בהתנהלותם הפיננסית כאשר פעולות בסיסיות והחלטות פיננסיות, מתבצעות ללא חשיבה פיננסית רחבה הכוללת את כל ההשלכות בנושא.


המתאם הישיר הקיים בין האוריינות הפיננסית לבין התנהלות הפרט בתכנון הפרישה, מוביל לקשר בין רווחה כלכלית או אי רווחה, והעדר תכנון לקראת פרישה זהה ביצירת גירעון הפרא להיעדר צבירת עושר בפרישה וכמוסבר הגרעון מתפתח בצורת ריבית דריבית ומכאן השפעתו האקטוארית גוברת.


מכאן החובה להעלאתה מודעות, להקניית היכולות להבנה הפיננסית לכל הפחות להבנה בסיסית אשר תאפשר לציבור לבצע פעולות מושכלות בשלבים שונים במהלך החיים ותוך כדיי כך להשיא את התשואה ואת הערך הנצבר בקופות השונות לקראת שנת הפרישה, כדי לבנות אסטרטגיה פיננסית לחסכון נכון ויעיל, יש לבצע פעילות הסברתית אקטיבית תוך שימוש באנשי מקצוע מהתחום וזאת החל מבית הספר בשלבים המוקדמים של שנות הלימודים (ילדים ונוער) ובהמשך בצמתים שונים המשמשים אבני דרך כגון שחרור מהצבא, תחילת תעסוקה קבועה בשוק העבודה, כניסה לזוגיות והקמת משפחה, רכישת בית, ביצוע השקעות שונות וניהול אורח חיים ברמה נכונה המתאימה לתמהיל המשפחתי ולאזור מגורים וכן הלאה.


התייעצות שוטפת באנשי מקצוע וקבלת החלטות פיננסיות נכונות בשלבים אשר צוינו והעמקת הידע לידע בהבנה בנושאים כסף ועסקאות, תכנון וניהול כספים, סיכון ורווח, נוף פיננסי; ובנוסף תהליכים קוגניטיביים של זיהוי, ניתוח, הערכה ויישום של מידע פיננסי יביאו את הפרט לקראת הפגישה לקבלת אופק תגמולים הכולל שילוב הכנסות עצמיות נוספות, חסכונות והכנסות מביטוח כאשר פעולות אלו יגרמו לשיפור הבנת הפרט לגבי מוצרים פיננסיים והעקרונות לפיהם מתנהלים שווקים פיננסיים, וכן פיתוח מודעות הצרכנים לסיכונים ולהזדמנויות פיננסיים.


באמצעות מידע, ואולם, לגבי החלטות פיננסיות מורכבות - תהליך זה יגרום להעלאת מודעות הפרט לפערי המידע והיכולות העצמיים בקבלת ההחלטות בתכנון לקראת הפרישה.


מאת: פרופ' זיו רייך, רו"ח, דיקן בית הספר לביטוח