תקרות ההפקדה לאורך ציר הזמן של הפקדות עבור עמית שכיר לתוכנית פנסיונית. עד לשנת 2008, לא הייתה חובה הפקדה של המעסיק עבור העובד לפנסיה, החל מינואר 2008, החובה הינה הפקדה מהשכר הברוטו או מהשכר הממוצע במשק לפי הנמוך מבניהם בשיעור כולל של 2.5% המורכב מ-0.833% תגמולי עובד, 0.833% תגמולי מעביד ו-0.834% לפיצויים.


בינואר 2009 החובה נותרו על הפקדה מהשכר הברוטו או מהשכר הממוצע במשק לפי הנמוך מבניהם אך שיעור ההפקדה על לשיעור כולל של 5% אשר מורכב מ-1.66% לתגמולי עובד, 1.66% תגמולי מעביד ו-1.68% לפיצויים.


בינואר 2010 החובה עלתה ל-2.5% תגמולי מעביד, 2.5% תגמולי עובד ו-2.5% לפיצויים כך שהשיעור הכולל הינו 7.5% מהשכר.


בשנת 2011 החובה עלתה להפקדה בשיעור 10%, 3.33% לתגמולי מעביד, 3.33% לתגמולי עובד ו-3.34% לפיצויים.


בשנת 2012 החובה עלתה להפקדה בשיעור 12.5%, 4.16% לתגמולי עובד, 4.16% תגמולי עובד ו-4.18% לפיצויים.


בשנת 2013 החובה עלתה להפקדה בשיעור 15%, 5% תגמולי עובד, 5% תגמולי מעביד ו-5% פיצויים.


החל משנת 2014 ועד ליוני 2016, תיקון 16 הגדלת אחוזי ההפקדה לפנסיה אחוזי ההפקה היו 6% לפיצויים, 6% לתגמולי מעביד ו 5.5% לתגמולי עובד כך שההפקדה עמדה על 17.5% בסך הכול.


עד כה, במידה וההפקדה על פי שכר ממוצע במשק הייתה נמוכה מההפקדה על פי השכר ברוטו של העובד למעסיק הייתה האפשרות להפקיד על פי הנמוך מבניהם אך כעת, אם בהסכם העבודה שחל על העובד נקבע שההפרשות יחושבו מתוך שכר גבוה יותר ינהגו לפי מה שקבוע בהסכם העבודה.


כעת יש שינוי שיחול בשתי פעימות נוספות


ביולי 2016 אחוזי ההפקדה גדלו ל 18% אשר כללו 6% לפיצויים, 6.25% לתגמולי מעביד ו 5.75% לתגמולי עובד, במידה ויש הפקדה לאובדן כושר עבודה רכיב ההפקדה של המעסיק לא יעלה על 7.5% לאובדן כושר עבודה בשילוב תגמולי המעביד אך אם שיעור ההפקדה לאובדן כושר עבודה עולה על 2.5% יהיה להקטין את שיעור ההפקדה לאובדן כושר עבודה מאחר ותגמולי המעביד לא יפחתו מ 5%.


השינוי האחרון חל בינואר 2017 אשר בו עלו אחוזי ההפקדה לשיעור 18.5% אשר כללו 6% לפיצויים, 6% לתגמולי עובד ו6.5% לתגמולי מעסיק, סוגיית אובדן כושר העבודה נותרה ללא שינוי.


הטבות מס באות לידי ביטוי בשני מועדים:


בעת הפקדת הכספים לתוכנית - הפקדה לתוכנית פנסיה מקיפה מזכה בזיכוי מס של 35% על תשלומי העובד לתגמולים עד תקרת ההכנסה המזכה (8,600 שקלים נכון ל-2017).


בעת תשלום הפנסיה - פנסיה חודשית הניתנת לעמית החל מגיל הפרישה לכל החיים נהנית מפטור ממס עד רמה של 35% מתקרת הקצבה המזכה (8,360 שקלים נכון ל-2017).


שכיר שמעסיקו מפקיד עבורו לפנסיה, יכול לבצע על רכיבי שכר לא פנסיוניים (שעות נוספות, פרמיות) הפקדה נוספת של עד 16.5% מהכנסתו הנוספת ולקבל הטבת מס בצורת ניכוי וזיכוי כלומר, הקטנת ההכנסה החייבת במס על פי המס השולי וכן החזר מס בהתאמה.


אם המעסיק אינו מפקיד עבור העובד לפנסיה יכול העובד להפקיד באופן עצמאי לקרן הפנסיה כעמית עצמאי ואז ייהנה ממגוון הטבות מס:


על פי סעיף 45א', עמית עצמאי זכאי לזיכוי בשיעור קבע אשר אינו קשור למס השולי השיעור 35% ומוגבל ב"תקרה ההכנסה המזכה".


על פי סעיף 47, עמית עצמאי זכאי לניכוי, הפחתת ההכנסה החייבת בגובה הסכום שהותר לניכוי, החזר המס הינו בגובה המס השולי ומוגבל ב"תקרת ההכנסה המזכה".


עמית עצמאי


בשנת 217 נכנסה לראשונה חובה בחוק המחייבת עצמאיים לחסוך למכשיר פנסיוני, כיום הסנקציה היכולה להיות מוטלת על עמית עצמאי הינה בגובה 500 שקלים. חובת ההפקדה מתחלקת לשני חלקים:


עד מחצית השכר הממוצע במשק יש להפקיד 4.55% מהשכר, על החלק העולם על מחצית השכר הממוצע במשק וקטן מהשכר הממוצע במשק יש להפקיד 12.55% ועל החלק העולה מעל השכר הממוצע במק אין חובת הפקדה.


דוגמא מספרית: בגין שכר 9,000 שקלים (שכר קטן מהשכר הממוצע במשק על פי שנת 2017, 9,914 שקלים) יחויב העמית
לחסוך 9,914/2*4.55% + (9,000-9,914/2) * 12.55% = 732.94. במידה ואותו עמית מעוניין לחסוך יותר, הוא זכאי להפקיד עד 16.5% מהכנסתו החודשית ולהיות זכאי לניכוי מס או זיכוי מס על תשלומיו.


כאמור, בשנת 2017 השכר הממוצע במשק הוא 9,914 שקלים, לכן על החובה המקסימלית על עצמאי הינה חובה להפקיד בכל חודש 847 שקלים, גם אם שכרו גבוה יותר.


קרן השתלמות


היחיד שיכול להפקיד לקרן השתלמות ולקבל הטבת מס הוא עמית עצמאי, ב2017, עמית עצמאי יכול להפקיד לקרן השתלמות 18,240 שקלים וליהנות מפטור ממס רווחי הון במשיכת הכספים.


עמית עצמאי יכול לקבל הטבת מס במעמד ההפקדה של עד 4.5% מההכנסה. לדוגמא, הכנסה שנתית של 260,000 שקלים - תקרת ההכנסה שממנה זכאי עמית עצמאי ליהנות מהטבת מס במעמד ההפקדה. הפקדה שנתית 260,000*4.5% = 11,700, שווי ההטבה הינו 3,627 שקלים.


חשוב לציין שבמידה ורוצים, ניתן להפקיד עוד 6,540 שקלים וליהנות מפטור ממס רווחי הון במעמד המשיכה.

 

מאת: פרופ' זיו רייך, רו"ח