מהו תפקידה של הרגולציה בשוק הביטוח ההון והחיסכון?

תפקידה העיקרי של הרגולציה

כאשר אנו באים לבדוק את תפקידה של הרגולציה כיום או בשמה הנוכחי "רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון", אנו למעשה דנים ברגולטור פיננסי עצמאי במדינת ישראל אשר מפקח על גופים פיננסים חוץ בנקאיים, בהם כמובן נמצאות חברות ביטוח, קופות גמל, קרנות השתלמות, קרנות פנסיה וכן גופים שעוסקים בנתינת אשראי חוץ בנקאי ( חברות לדוגמא כמו "טריא" ועוד),חברות שעוסקות בשירותי תשלום והעברת כספים.

תחום שמאוד מתפתח לאחרונה הן חברות בתחום הפינטק למשל, וכמובן שבנוסף אחראית רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון לכל נושא רישוי סוכני הביטוח ויועצי הפנסיה (סוגי הרישיונות הוגדרו בוועדת בכר 2005 – שלושה סוגי רישיונות – סוכן פנסיוני, יועץ פנסיוני ומשווק פנסיוני- שכיר בחברת ביטוח או בבית השקעות) ולמעשה הרשות מפקחת על פעילותם של בעלי הרישיון מול המבוטחים בחברות הביטוח ומול העמיתים בקרנות הפנסיה.

כיום עומד בראש הרשות ד"ר משה ברקת אשר מונה לתקופה של 5 שנים, ואילו ההפיכה לרשות עצמאית בוצעה בזמן הממונה הקודמה- דורית סלינגר, כאמור בשנת 2016.

למעשה תפקידה של הרשות עוסק בעיקר במס' מישורים שונים : דאגה לרווחת המבוטחים, ושמירה על איתנותן הפיננסית של חברות הביטוח ויציבותן וזאת לאור כמות הכסף האדירה שחברות הביטוח כיום מגלגלות במסגרת פעילותן השוטפת.

מטרות הרגולציה

אחת ממטרות הרגולציה הינה להבטיח שכספים אלו אכן ינוהלו בצורה תקינה, לא יערכו באמצעותן השקעות בעלות סיכון גדול, וכוון שחלק גדול מהכספים קשור לעתידם של חוסכים רבים גם בחברות ביטוח וגם במסגרת קרנות הפנסיה, הרגולטור ,ולמעשה הרשות חייבת לבדוק כל הזמן שכספים אלו אכן יגיעו לציבור כאשר יזדקק להם.

לדוגמא, כאשר אנשים מגיעים לגיל הפרישה וחסכו כל חייהם במסגרת חברת ביטוח, אחד התפקידים החשובים של הרגולציה לוודא שאכן החוסך ייפגש עם הכסף שלו ויוכל אתו לצאת לפנסיה ולא ייווצר מצב שכאשר מגיע לפנסיה הוא מוצא מולו גוף ללא יכולת תשלום, ולכן הרגולציה מחייבת את החברות והקרנות לעמוד בדרישות מחמירות של השקעת כספים, דיווח ללקוחות בצורה שוטפת ועוד.

הרשות גם דואגת לשרות אותו יקבלו המבוטחים מהגופים המפוקחים על ידה, הלקוח הקטן נציב מול הגופים הגדולים אשר בד"כ מחזיקים סוללות של עו"ד וקשה לאדם בודד להתנהל מול גופים גדולים כאשר יש לו איזו תלונה או השגה על טיפול שקיבל, תביעה לא אושרה לו או כל התנהלות אחרת מול אותם גופים שלטעמו לא קיבל מהם התייחסות. הרשות הכניסה בשנים האחרונות סקרים על שרות, כאשר נקבעו מדדים כמו זמן תגובה, איכות התגובה, אפילו זמני המתנה בטלפון ועוד. למעשה כל מבוטח יכול לשלוח תלונה לרשות, ולמעשה מרגע שהעביר תלונה לרשות , חייבת הרשות לטפל בתלונה זו ע"י בדיקתה מול החברה בה מבוטח המתלונן, ובסיומו של התהליך לחזור למתלונן עם תשובות לגבי תלונתו, האם אכן מוצדקת או לא, ובמידה והיא מוצדקת, הרשות תורה לחברת הביטוח לפצות את המבוטח ואולי אף תקנוס את החברה על התנהלותו מול המבוטח הבודד.

אחד התפקידים החשובים של הרשות – הרגולציה זה לבחון את ההתנהלות של המפוקחים ביחס למה שקורה בעולם הרחב ולאמץ דפוסים ותקנים הנהוגים בעולם או בארגונים בהם ישראל חברה.

לדוגמא – "סולבנסי" שקיימת במדינות האיחוד האירופאי בה ישראל חברה OCDE ולמעשה אימוץ "סולבנסי" שזו למעשה הדרך להסדיר נושאים שקשורים להתנהלות חברות ביטוח כולל רישוי, ניהול סיכונים, דרישות הון, ממשל תאגידי ופיקוח על פעילויות של החברות מחוץ למדינה. למעשה באמצעות אימוץ "סולבנסי" יכולה הרשות לבחון היטב את הסיכונים אשר חברות הביטוח חשופות להן, ואיזה סטנדרטים אפשר לפתח כדי למדוד אותם, איזה תהליכי בקרה פנימיים , ניהול סיכונים וגם כושר פירעון נדרשים, ובאיזה כלים צריכות החברות לדווח ולגלות בצורה נכונה את פעילותם. אימוץ תקנות " סולבנסי" במדינת ישראל כאשר הרשות דוחפת את הנושא, נתקל בלא מעט התנגדויות של החברות בישראל וזאת לאור אי מוכנותן לתהליך כזה מבחינת טכנולוגיה , נהלים פנימיים ועוד והנושא נדחה מס' פעמים עד להחלתו, לדעתי זה מציב את השוק המקומי בסטנדרטים גבוהים כנדרש כיום, ואולי ימשוך משקיעים מבחוץ להיכנס לשוק הישראלי שיחסית נכון להיום אין בו תחרות גדולה ולא הרבה משקיעים מחו"ל.

עמידה בנהלים תקינים

פעילות אחרת של הרשות היא ביצוע ביקורות אצל סוכני ביטוח הן בצורה של ביקורות במשרד הסוכן והן ביקורות בחברות הביטוח שם נדרשות החברות להציג את כל המסמכים שהתקבלו אצלן בזמן בקשה לעריכת ביטוח כזה או אחר.

לפעמים הביקורות אצל הסוכנים מתרחשות לאחר קבלת לא מעט תלונות מהציבור לגבי סוכן מסוים או פרסומים ברשתות שמפרסמים גופים שמתיימרים למכור ביטוח ועוד, עובדי הרשות מגיעים למשרדי הסוכנים או שמזמנים את הסוכנים להגיע למשרדי הרשות עם רשימה של חומרים אותם הם צריכים להביא ולא פעם בדיקות וחקירות אלו מסתיימות בהטלת קנסות גבוהים ולפעמים שלילת רישיון לתקופה קצובה או לתמיד.

הביקורות גם מתקיימות במשרדי חברות הביטוח כדי לוודא שאכן נהלים מתקיימים כראוי, והחברות עובדות על פי הנהלים אשר בהן מחויבות ,כולל מדיניות של השקעות , החלטה בדבר השקעות כאלו או אחרות, האם יש התערבות בתוך החברה של בעלים פרטיים בתהליכים בהם אסור לו להתערב כפי שנעשה לאחרונה בחברת " מגדל " בהם נדרש הבעלים מר שלמה אליהו לא להתערב בנושאים אשר הוא מנוע להתערב בהם ועוד.

למעשה כל הפעולות האלו ואחרות בהם נוקטת הרשות באות להבטיח עמידה בנהלים תקינים, עמידה בהנחיות ותקנות כדי שהחברות יוכלו לתת למבוטח את מה שמגיע לו וגם לשמור על יציבותן הפיננסית.

לסיכום

תפקידיה של הרגולציה באמצעות רשות שוק ההון הביטוח והחיסכון מאוד מגוונים ובמס' רב של מישורים, גם במישור בעלי הרישיונות כגון סוכני הביטוח וגם במישור של חברות הביטוח, קרנות הפנסיה, קופות הגמל וההשתלמות ועוד גופים נוספים שקשורים ישירות או בעקיפין לשוק ההון הביטוח והחיסכון.

אין לי ספק שרגולציה הדוקה מידי יכולה לנקוט נזקים ואולי אף למנוע ממשקיעים זרים להשקיע בשוק זה בארץ, מצד שני רגולציה קלה מידי יכולה לגרום נזק למבוטחים לטווח ארוך , ואני חושב שצריך למצוא איזו נקודת איזון שתהיה טובה לכולם.