בני זוג המצויים בהליכי גירושין צריכים להחליט קודם כל כיצד נעשית ביניהם החלוקה. החלוקה מתייחסת לזמנים בהם יבלה כל אחד מההורים עם ילדיהם (וכמובן ישנה חלוקה רכושית, במאמר זה לא תינתן התייחסות לחלוקה הרכושית).


השלב הראשון הוא ההחלטה האם יהיה הורה אחד יותר דומיננטי אשר יהיה המשמורן או האם תהיה חלוקה שווה בין ההורים אשר תקבע משמורת משותפת. ההחלטה על המשמורת בפועל צריכה להיות תואמת את טובת הקטינים.


נכון להיום, בהעדר הסכמה בין הצדדים, הילדים יהיו אצל האם עד גיל 6 - "חזקת הגיל הרך". במצב דברים זה בעצם חייב האב במזונות הקטינים עד גיל 6.


מהי משמעות חזקת הגיל הרך?


המשמעות היא שהאב חייב בכל הצרכים ההכרחיים של הקטינים עד גיל 6 והאב צריך, בכל מקרה, לשלם מזונות שמשמעותם מימון מלוא הצרכים ההכרחיים של ילדיו הכוונה למזון, כלכלה, ביגוד, חינוך, מדור, כאשר סכום צרכים אלה כפי שהוערך בבתי המשפט עמד על סך של כ-1,400 שקלים לחודש וכן כ-30% בגין מדור.


נוצר מצב לפיו האב חויב במזונות ללא התחשבות בהכנסתו ולעתים אף ששכרו נמוך משמעותית משכרה של האם.

 

מהי משמורת משותפת?


במצב של משמורת משותפת בפועל, מתקיימים זמני שהות שוויוניים או כמעט שוויוניים אצל ההורים. מטבע הדברים יש לכך השלכה על גובה תשלום מזונות במשמורת משותפת, בהם יחויב האב, אם בכלל יחויב בתשלום מזונות במשמורת משותפת.


תחילה, חשוב להבין מהי משמורת משותפת. למעשה, משמעותו של המושג היא כי שני ההורים גם יחד לוקחים חלק פעיל ומעורב בגידול ובחינוך הילדים בשלל התחומים השונים של החיים, לא רק בסוגיית הלינה. הילדים צריכים לחוש שיש להם 2 בתים מרכזיים ובכל אחד מהם יש להם כל מה שצריכים.

 

כשזוגות בוחרים שההסדר ביניהם יהיה של משמורת משותפת, עליהם לקחת בחשבון שהסדר זה מטיל נטל כלכלי מוגבר וזהה על שני ההורים, זאת מכיוון שהילדים שוהים עם כל אחד מההורים, חצי מהזמן. גם האם וגם האב צריכים לדאוג לחדר קבוע לילדים, לריהוט הנדרש, לבגדים, לפעילויות ולמעשה לכל צרכיהם.


טובתם ורווחתם של הילדים והרצון לספק להם את כל צרכיהם בכל אחד מביתם של ההורים, חייבה שינוי שיאפשר לשני ההורים להצליח במשימה של הסדר משמורת משותפת.


לפני כשישה חודשים חל שינוי מהותי בסוגיית חלוקת תשלום המזונות עבור ילדים שנמצאים במשמורת משותפת.


בעקבות תקדים בית המשפט העליון בע"מ 919/15 פלוני נגד פלונית


בחודש יולי 2017 ניתן פסק דין בבית המשפט העליון בע"מ 919/15 פלוני נגד פלונית ובו נקבע תקדים המשנה את המצב שהיה קיים עד כה.


בפסק הדין נקבע שוויון בחלוקת נטל מזונות הילדים, כאשר כל צד יישא בתשלום המזונות על פי יכולתו הכלכלית. ההלכה מסרה לבתי המשפט לענייני משפחה את שיקול הדעת לקבוע, בכל מקרה לגופו, על בסיס מכלול הנתונים, את אופן חלוקת המזונות בין ההורים בהתחשב ביכולתו הכלכלית של כל אחד מהם.


פסק הדין יצר בלבול גדול אצל הרבה זוגות. הרבה זוגות לא יודעים מה ההסדר הרצוי מבחינתם, מה גם שאינם בטוחים שהסדר כזה או אחר ייטיב עמם יותר.


השינויים בשוק העבודה ופערי השכר בין נשים לגברים שהולך ומצטמצם עם השנים, הרצון לגדל את הילדים, לדאוג להם ולהיות מעורבים בחייהם, גם הם עוררו שינוי בתפיסה הישנה לפיה האם היא המגדלת הבלעדית של הילדים והאב הוא המפרנס הבלעדי.


במציאות החדשה על ההורים לבחון את המצב הקיים ביניהם, פערי ההכנסות, היכולת של כל אחד מהם להעניק ולספק את צרכי ילדיו ורווחתם ולבחון את נטל חלוקת המזונות ביניהם במצב של משמורת משותפת ואף בהסדרי שהות מורחבים.


במצב זה, שההלכה מתאימה את עצמה יותר ויותר למציאות הקיימת, רצוי וכדאי לשבת יחד ולחשוב מהו ההסדר הראוי ביותר לילדים ומי מהבחירות תהיה הטובה ביותר, הרווחת ביותר והמוצלחת ביותר עבור הילדים.

 

הכותבת, עורכת דין צילי כהן מאז שנת 2000, מתמחה בדיני משפחה ומשרדה בפתח-תקווה.