לשכר עובד ישנן הגנות שונות בחוק וביניהן הוראות לגבי מה שכר צריך ולא צריך לכלול, איזה ניכויים מותרים משכר עבודה, איך תלוש שכר צריך להיראות ומה יש לכלול בו, המועד לתשלום שכר העבודה ועוד.

 

מהו שכר העבודה? השכר המשתלם לעובד עבור עבודתו ותוספות המגיעות לו על פי חוק/הסכם קיבוצי/צו הרחבה כגון חופשה, מחלה, הבראה, שעות נוספות, נסיעות וכיו'.

 

מה אסור לכלול בשכר? סעיף 5 לחוק הגנת השכר קובע כי ישנו איסור לכלול בשכר שנקבע עם העובד שעות נוספות כחלק מהשכר וכן פדיון חופשה שנתית אלא אם יש הסכם קיבוצי אחר.

 

עם זאת, יש להדגיש כי ניתן לשלם כרכיב נפרד גמול עבור עבודה שעות נוספות באופן גלובלי וזאת בהנתן והסדר זה אינו פיקטיבי, אלא נועד כגמול עבור השעות הנוספות שמבצע העובד המחושב מראש ואינו עובר את המותר בחוק שעות עבודה ומנוחה. יודגש, אין הדבר יוצר הסדר לגבי פיקוח על שעות העבודה של העובד ואם לעובד מגיע גמול גבוה יותר מהגמול הגלובלי, על המעסיק להשלים את ההפרש.

 

מה אסור לנכות משכר עבודה ומה מותר?

 

המעסיק רשאי לנכות משכר העובד אך ורק ניכויים שמותרים על פי דין – מס הכנסה, ביטוח לאומי, מס בריאות, תשלומים לארגון עובדים (דמי טיפול ארגוני) וכן ניכוי לקופת פנסיה. כמו כן חוב של העובד כלפי המעסיק (כל עוד אינו עולה על רבע השכר) וכן קנס שהוטל על העובד בהתאם לחוק או הסכם קיבוצי. יש לציין כי ניתן לנכות פיצוי מוסכם על עזיבה מוקדמת, או החזר הוצאות הכשרה וזאת רק במידה וישנה הלימה בין עלות ההכשרה לפיצוי המוסכם וכי העובד לא פוטר או התפטר כדין מפוטר (מגבלות בריאותיות, הרעת תנאים וכיו').


על המעסיק המנכה סכומים לרשויות השונות להעבירם תוך 40 יום מהיום בו היה עליו לשלם את השכר ובמידה ולא עשה כן הוא עובר עבירה פלילית. אם לא העביר כספים לקופת הגמל תוך 21 יום מהיום בו השכר מולן (כפי שיפורט בהמשך), יחשב הסכום המנוכה וכן הסכום אותו המעסיק היה אמור לשלם כשכר מולן.

 

אם כן, ההוראה בחוק מפורשת. מה שלא מותר, אסור. למעסיק אסור לנכות "קנסות" שהוא מטיל על עובדים בגלל חסר בקופה, או נזקים שנגרמו במקום העבודה. קנס משמעת ניתן להטיל על עובד רק כאשר קיים הסכם קיבוצי המאפשר זאת ובהתאם להוראות אותו הסכם.
חוב שמותר לנכות מהעובד למעסיק הינו חוב שאינו שנוי במחלוקת, לפי התחייבות של העובד בכתב.


יודגש, כי מהשכר האחרון ניתן לנכות כל יתרה של חוב.


בכלל זה, לא ניתן לנכות "דמי שימוש בטלפון", "קרן עובדים" או "מתנה לחגים" או "חוסר בקופה" – יש להדגיש כי נקבע בפסיקה כי גם אם עובד חתם מראש בהסכם על הסכמתו לניכוי משכרו עקב חוסר בקופה, זה בניגוד לדין.

 

כיצד יש לשלם שכר? שכר יש לשלם במזומן, או באמצעות שיק/המחאת דואר, ובלבד שדרך זו הוסכמה על העובד, בחוזה, הסכם קיבוצי או בדרך אחרת ושהמועדים לפירעון יעמדו במועדים הקבועים בחוק לתשלום שכר. מותר לשלם חלק משכר העבודה בשווה כסף - אוכל ומשקאות או בדיור ובלבד שזה יוסכם על העובד. השווי המוערך של אלה לא יהיה גבוה משווי השוק של המוצרים.

 

למי צריך לשלם את השכר? יש לשלם את השכר במישרין לעובד או לבן זוג/הורה/ ילד וכו' ובלבד שהעובד נתן הוראה מפורשת בכתב לכך.

מה מועד תשלום השכר? לעובד חודשי – לאחר תום חודש העבודה. המקובל לשלם ביום הראשון של החודש לאחר מכן. לעובד יומי/שעתי – לאחר מחצית חודש העבודה, אלא אם הועסק בכל החודש ואז יש לשלם כמו לעובד חודשי, לאחר תום החודש.

 

מהי הלנת שכר? במידה והמעסיק לא שילם את השכר עד ליום התשיעי שלאחר מועד תשלום השכר כאמור, יהיה השכר מולן ובגין שכר זה ופיצויים עבור הלנת שכר, העובד יכול להגיש תביעה.


לאור הוראה זו, חלק מהמעסיקים משלמים את שכר העובד ביום ה-10 של החודש העוקב לחודש העבודה המלא.

 

פיצויי הלנת השכר יצורפו לשכר שהולן ויהוו חלק ממנו על פי החישוב הבא - בעד השבוע הראשון שלאחר המועד לתשלום שכר העבודה - פיצוי בסך 5% מהשכר המולן, ובעד כל שבוע או חלק משבוע שלאחריו - פיצוי בסך 10% מהשכר המולן או לחילופין הפרשי הצמדה לתקופה שבין המועד לתשלום שכר העבודה עד יום תשלומו, בתוספת 20% על הסכום הכולל של השכר המולן והפרשי ההצמדה עבור כל חודש שבתקופה האמורה.

 

תביעה לבית הדין לעבודה יש להגיש תוך 60 יום מהיום שבו קיבל העובד את השכר המולן או לחלופין תוך שנה מהיום בו רואים את השכר כמולן.

 

יש לציין, כי גם את התשלום האחרון של שכר העבודה, הכולל בתוכו גמר חשבון של העובד, יש לשלם במועד בו השתלמה משכורתו של העובד ויחולו על תשלום זה ההוראות הנוגעות להלנת שכר.

 

מהי הלנת פיצויי פיטורים? במידה ומעסיק לא שילם את פיצויי הפיטורים לעובד, העובד יהיה זכאי לפיצויי הלנת פיצויי פיטורים לאחר 15 יום ממועד התשלום. אם חלק מפיצויי הפיטורים מגיע מקופות הפנסיה/גמל והעובד מעוניין למשוך אותם מהקופה, על המעסיק לתת לעובד מכתב המשחרר כספים אלה.

 

הפיצוי יהיה בגובה של הפרשי הצמדה אם הם שולמו לבסוף בין התקופה של היום ה-16 ועד היום ה-30 לאחר המועד המקורי לתשלום.


לאחר 30 יום, להפרשי ההצמדה יתווספו 20% על הסכום הכולל הצמדה עבור כל חודש בו לא שולמו פיצויי הפיטורים.

 

 

יש לזכור, כי לבית הדין יש סמכות לבטל או להפחית פיצויי הלנת פיצויי פיטורים, אם ישנן חילוקי דעות באשר לזכות לקבל פיצויי פיטורים, מועד התשלום, או לחוסר בפרטים מהעובד הנוגעים לשיעור פיצויי הפיטורים.

 

מה אמור להיכלל בתלוש שכר? על העובד לדעת מה משולם לו בכל חודש באופן מפורט ובהתאם לדין. לשם כך, תיקון 24 לחוק הגנת השכר יצר מהפכה של ממש באופן בו מוצגים רכיבי השכר בתלוש השכר ומה אמור להיכלל בו.

 

ראשית, על המעסיק לנהל פנקס שכר ובו מרוכז שכר העבודה לעובדים ופרטי השכר אשר שולמו להם. בפועל, פנקס זה מתנהל בתוך תוכנות מערכות השכר השונות. מתוך פנקס זה יש להמציא לעובד מדי חודש תלוש שכר.

 

הרכיבים אשר עליהם להיות מוצגים בתלוש השכר הם : פרטים אישיים של העובד, פרטים של המעסיק הכוללים כתובת ומספר תאגיד/מספר זיהוי, ותק העובד ותאריך תחילת העסקה, פירוט התקופה עבודה משולם השכר, ימי החופשה והמחלה שנוצלו באותו חודש ואלה שנותרו, שכר העבודה הרגיל וגמול עבור שעות נוספות, כולל פירוט מספר השעות הנוספות, פירוט דמי הבראה/חופשה/מחלה ששולמו, החזר הוצאות נסיעה, היקף העבודה/משרה, סך השכר החייב במס, ניכויים מהשכר (באופן מפורט).

 

תלוש השכר צריך להמסר לעובד עד ליום הקובע, קרי עד ליום בו הוא לכל היותר אמור לקבל את משכורתו, היום ה-9 לאחר מועד תשלום השכר. כמו כן עליו להציג בתלוש זה רכיבים שונים כאמור לעיל.

 

במידה והמעסיק לא יעשה כן, עובר עבירה פלילית והעובד יכול לתבוע אותו בבית הדין לעבודה על מתן תלושים לא תקינים. אי מתן תלושים המפורטים כאמור, יכול לגרור פיצויים לדוגמא של עד ל-5,000 ש"ח ללא הוכחת נזק, עבור כל תלוש!

 

יתרה מכך, להנפקת תלוש לא תקין, או לאי הנפקת תלושים כלל, ישנה נפקות ראייתית בבית הדין. ככל שמדובר בתביעה לתשלום זכויות כגון שעות נוספות, הבראה, נסיעות, חופשה וכיו', הנטל להוכחת תשלום עבור רכיבים אלה עובר למעסיק.

 

יש לציין כי תיקון 24 גם הוסיף הוראה הקובעת את היפוך נטל הראיה בכל הנוגע לגמול עבור עבודה בשעות נוספות (בהגבלה של עד 15 שעות שבועיות, או עד 60 חודשיות) , ככל שאלה שנויות במחלוקת בין המעסיק לעובד והמעסיק לא הציג דיווח של שעות העבודה של העובד.


כלומר, במידה ואין דיווח שעות, או שהדיווח אינו תקין בהתאם לחוק שעות עבודה ומנוחה, המעסיק צפוי לשלם עבור שעות נוספות אלה.

 


עודכן ב: 03/01/2018