מהם שלבי ההליך הפלילי?

ההליך הפלילי נפתח עם חקירת המשטרה או גוף אחר המוסמך לחקור על פי דין, לאחר שהתקבלה תלונה או נודע בדרך אחרת על ביצוע עבירה.

המשטרה חייבת לחקור - למעט בעבירות קלות (עד שלוש שנות מאסר) בהן הוחלט על ידי קצין בדרגת פקד ומעלה, כי אין עניין לציבור או שישנה רשות אחרת המוסמכת לחקור את העניין.

בסיומה של החקירה מועבר החומר לתובע, אשר יחליט אם לסגור את התיק, לבקש השלמות חקירה או להגיש כתב אישום.

מעצרים

לפני הגשת כתב אישום - ניתן לעצור חשוד בצו שופט ("מעצר ימים") או ללא צו שופט. לאחר הגשת כתב אישום - החשוד הופך לנאשם ובית המשפט יכול להורות על מעצר עד תום ההליכים.

חשוב להדגיש כי בית המשפט לא ידרוש מעצר אם אפשר להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור בערובה ובתנאי שחרור שפגיעתם בחשוד/ בנאשם פחותה (חלופות מעצר).

לאחר הגשת כתב האישום לנאשם ולסנגורו קמה זכות עיון בחומר החקירה שנאסף על ידי הרשות החוקרת וגם העתקתו.

במקרים מסוימים ואף טרם הגשת כתב אישום, ניתן לבצע הליך של גביית "עדות מוקדמת", הליך זה מתבצע כאשר לא ניתן לדחות את עדותו של עד לשלב המשפט.

העמדה לדין / סגירת תיק

על מנת להעמיד לדין על התביעה להראות כי קיים סיכוי סביר להרשעה בבית המשפט. במידה והוחלט שלא להעמיד לדין, יש למסור לחשוד הודעה בכתב, בה תצוין עילת הסגירה.

תיק שנסגר בעילה של חוסר אשמה - יימחק מרישומי המשטרה. תיק שנסגר בעילה של חוסר ראיות - לא יימחק מרישומי המשטרה ולכן לחשוד אינטרס לבקש מהתביעה לשנות את עילת הסגירה. הודעה על אי העמדה לדין תימסר גם למתלונן.

ערר - על החלטה שלא לחקור או לא להעמיד לדין רשאי המתלונן להגיש ערר, באמצעות המשטרה או התובע, תוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה (זכות הערר היא חד פעמית).

שימוע - לחשוד בעבירת פשע נתונה זכות שימוע בעקבות הגשת ערר על סגירת תיק והוא רשאי לפנות בכתב לרשויות התביעה, בבקשה מנומקת להימנע מלהגיש כתב אישום נגדו.

סגירת תיק בהסדר

המטרה העיקרית של עילת הסגירה בהסדר הינה להקל על העומס על בתי המשפט, כמו כן משמשת חלופה ראויה לעילת הסגירה "חוסר עניין לציבור".

סגירה בהסדר תתאפשר רק אם קיימות ראיות מספיקות להגשת כתב אישום ולכן על התובע לפרט ולנמק מדוע בחר בסגירה של התיק בעילה זו.

למעשה עורכים הסדר בין התביעה לחשוד ובו יודה החשוד במיוחס לו ויתחייב לקיים תנאים מסוימים, בתמורה להתחייבות החשוד התביעה תימנע מלהגיש את כתב האישום נגדו, התיק ייסגר בעילה של "סגירה בהסדר".

הסדר ניתן לעריכה בעבירות חטא ועוון בלבד, לא ניתן לערוך הסדר בעבירות קלות לדוגמא, עבירות מנהליות או עבירות קנס.

יש לציין כי אם החשוד יפר את תנאי ההסדר - התובע יגיש את כתב האישום כמו שהוא, אסור להוסיף עונש של מאסר בפועל אלא אם השתנו העובדות ו/או הגיע מידע חדש.

דיון ההקראה

ההליך הפלילי מתחיל כאשר בית המשפט מקריא לנאשם את כתב האישום. באותה עת רשאי הנאשם להעלות טענות מקדמיות כגון: פגם או פסול בכתב אישום, חוסר סמכות, התיישנות וכדומה, קבלת טענה מקדמה תביא לביטול כתב אישום, תיקונו או העברת הדיון לבית משפט אחר.

אם טרם התקבלה טענה מקדמית, רשאי הנאשם להשיב לאישום - הודיה בעובדות, כפירה מלאה או חלקית.

חזרה מאישום

התובע רשאי לחזור בו מאישום בכל שלב במשפט, למעט מקרה בו הנאשם הודה בכתב האישום. משמעות החזרה ותוצאותיה תלויות בשלב ההליך - לפני ההקראה או לאחריה.

במידה והחזרה מאישום הינה לאחר ההקראה התוצאה תהיה ביטול כתב האישום, במידה ונעשתה לאחר ההקראה, התוצאה הינה זיכוי.

שלב ההוכחות

אם הנאשם כופר בעובדות כולן או בחלקן תתנהל פרשת התביעה, התביעה תציג את ראיותיה להוכחת עובדות כתב האישום. לאחר פרשת התביעה רשאי הנאשם להעלות טענת "אין להשיב לאשמה", אשר קבלתה תביא לזיכוי (מקרה נדיר מאוד).

לא זוכה הנאשם תחל פרשת ההגנה, בה יובאו כל הראיות שבידי ההגנה להוכחת אי אשמתו של הנאשם. אם הועלו ראיות בלתי צפויות מטעם ההגנה, רשאי בית המשפט לאפשר לתביעה להביא ראיות הזמה. בתום שמיעת הראיות ישמיעו הצדדים סיכומים בעל פה, תחילה התביעה ואחריה ההגנה.

פסק דין והערעור עליו

בסיום המשפט תינתן הכרעת דין מנומקת, בה יקבע בית המשפט אם להרשיע את הנאשם או לזכותו. הכרעת הדין המזכה את הנאשם מביאה לסיום ההליך, והתביעה בלבד רשאית לערער עליה. אם יחליט בית המשפט להרשיעו, ישמעו טיעונים וראיות לעונש (תביעה ולאחר מכן הגנה) ויינתן גזר דין בו יקבע עונשו של הנאשם.

הכרעת הדין וגזר הדין יחדיו מהווים את פסק הדין ועליו רשאים הצדדים לערער - התביעה רשאית לערער על קולת העונש וההגנה על ההרשעה או על חומרת העונש.