רקע היסטורי: חוק הגנת הדייר הנו חוק "של פעם" וחל כיום רק על חלק קטן מהשוכרים. הזכויות שהוא מקנה לדייר הנן מפליגות ועל מנת להבינן יש צורך להבין את המציאות ששררה בארץ באמצע המאה ה -20.


בתקופה זו התפיסה החברתית היתה סוציאליסטית (ולא קפיטליסטית - כפי שהיא בימינו). בהתאם לתפיסה זו הוצרו זכויותיהם של בעלי הנכסים לטובת מתן פתרונות דיור לכלל הציבור ובעיקר למי שידו אינו משגת להשיג לעצמו קורת גג.


ההגנה מפני פינוי


חוק הגנת הדייר מצמצם במידה רבה את החופש של בעל הדירה לעשות בדירה כרצונו. הוא מעניק לדייר המוגן הגנה מפני סיום השכירות כל עוד הוא משלם את דמי השכירות ומקיים את תנאי השכירות. דמי השכירות המשולמים הנם נמוכים מאוד וגובהם נקבע בחוק בהתאם לעלית מדד המחירים לצרכן.


בעל הבית אינו יכול לפנות את הדייר מהדירה או לסיים את השכירות אלא אם מתקיימות נסיבות מיוחדות. כך למשל ניתן לפנות דייר מוגן במקרה של ביצוע פרויקט תמ"א 38 בבניין או בשל עסקת פינוי-בינוי אך במקרים כאלה פינוי הדייר יהיה כנגד תשלום פיצוי משמעותי.


מדובר אם כן בזכות שכירות בעלת מאפיינים ייחודיים ושונים מאוד משכירות של ימינו הידועה בשם "שכירות חופשית". החוק מתייחס לדייר כצד החלש לעומת בעל הבית. אולם לאור התמורות החברתיות והמעבר מגישה סוציאליסטית לקפיטליסטית, מאזן בית המשפט בשנים האחרונות את הכף לטובת בעלי הבית.


לפני עשרות שנים היה קשה לפנות דייר מוגן אולם כיום בית המשפט אינו מהסס להורות על פינוי של דייר שפעל בניגוד להוראות החוק או להוראות החוזה ומגן בכך על זכות הקניין של בעל הבית.


מי הוא דייר מוגן?


דייר מוגן הוא מי שעומד באחד התנאים הבאים:


א. דייר שהיה זכאי להחזיק במושכר טרם 20.8.1968.


ב. דייר שנקבע בהסכם השכירות שיחול עליו חוק הגנת הדייר.


ג. דייר שהפך למוגן עקב פטירת קרוב משפחה שהיה בעל מעמד של דייר מוגן.


ד. דייר ששילם דמי מפתח עם כניסתו למושכר.


ה. מי שמחזיק בנכס ברציפות מלפני שנת 1940.


באופן גס ניתן לומר שכיום חלק מן הדיירים המוגנים הם דיירים "מקוריים" או "היסטוריים", חלקם קנו את הזכות מדייר מוגן ונכנסו בנעליו וחלקם קיבלו את הזכות כתוצאה מפטירה של בן משפחה ונחשבים כ"דייר ממשיך".


האם הזכויות רשומות?


בניגוד למרשם הזכויות במקרקעין (טאבו) אין מרשם רשמי שבו ניתן לבדוק האם לפלוני זכות דיירות מוגנת.


בשל מצב דברים זה מתעוררים סכסוכים רבים בין בעלי דירות לבין דיירים אשר מגיעים לבית המשפט. בהעדר "טאבו" של דיירים מוגנים צריך הטוען לזכות דיירות מוגנת להביא ראיות לקיומה של הזכות כגון הסכם שכירות, קבלות על תשלום דמי שכירות מוגנים ותכתובת המלמדת על העלאת דמי השכירות בהתאם לחוק הגנת הדייר.


מכירת זכות דיירות מוגנת


זכות דיירות מוגנת היא נכס שניתן למכירה. הדייר המוגן יכול להציע את זכותו למכירה בשוק החופשי בתמורה לתשלום תמורה הקרויה דמי מפתח (כ-60% משווי הנכס). הקונה ייכנס בנעליו של הדייר המוגן כלומר יהיה זכאי גם הוא להגנה מפני פינוי וישלם דמי שכירות זהים לדמי השכירות ששילם הדייר המוגן.


בעל הבית רשאי להשוות את הצעתו של הקונה ובכך להחזיר לעצמו את החזקה בנכס. אם בחר בעל הבית שלא להשוות את ההצעה ולהתנגד לעסקה עשוי הסכסוך להגיע לבית המשפט. בהעדר נימוקים חריגים בית המשפט עשוי לאשר את העסקה.