עיקרון השימוע, אשר ראשיתו בתחום המשפט הציבורי-מנהלי, הוחל על ידי בתי הדין לעבודה גם במשפט העבודה – ביחסי עבודה, זאת הן מכוח כללי הצדק הטבעי, והן מכוח חובת ההגינות ותום הלב ביחסי העבודה.
 
עיקרון השימוע מחייב את המעביד, טרם כל מהלך אשר יש בו משום פגיעה בתנאי העבודה של העובד, ובמיוחד בהליכי פיטורים. על המעסיק לקיים הליך בו הוא מאפשר לעובד להעלות את טענותיו בעניין, להתייחס לכל טענה רלוונטית, ולנסות לשכנע את המעביד בעמדתו.
 
עמד על כך בית הדין הארצי לעבודה: "זכות השימוע הינה זכות יסוד של העובד המוקנית לו גם מכח כללי הצדק הטבעי, המחייבים מתן הזדמנות הוגנת וראויה לעובד להשמיע את טענותיו בפני מעסיקו, בטרם יוכרע גורלו. השימוע מהווה לגבי העובד "הזדמנות אמיתית ונאותה להשמיע את טענותיו, ויש להקפיד על כך הקפדה מדוקדקת ומלאה" [ראה: ע"ע 231/99 חייק נ' שירות התעסוקה, עבודה ארצי לג (86) 26].
 
ובמקום אחר: "מטרת השימוע אינה רק להציג בפני עובד את הטענות כלפיו ואת הנימוקים שהביאו להליכי פיטוריו, אלה, כמעט בכל המקרים, ידועים לעובד. מטרתו העיקרית של השימוע היא לאפשר לעובד להזים את הטענות כלפיו, להביא תימוכין לגירסתו, ולנסות לשכנע את העומד להכריע בגורלו שלטענות אין בסיס, או לפחות אינן "כצעקתה" [ראה: דב"ע נו/ 3-31 מדינת ישראל נ' ד"ר ארנון בונה, עבודה ארצי כט (1) 282].
 
החלטת המעביד בעניין תתקבל רק לאחר עריכת השימוע ושמיעת טענות העובד במלואן, כך שתעמוד בפניו מסכת העובדות והטענות המלאה, אשר תאפשר לו לשקול את כל השיקולים הרלוונטיים ולקבל החלטה עניינית וסבירה.
 
ובלשונו של בית המשפט הגבוה לצדק: "זכות הטיעון משמעותה, כי דברו של הנפגע יישמע בטרם תתקבל החלטה בעניינו" [בג"ץ 654/78 גינגולד נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד לה(2) 649, 655].
 
בנסיבות מסוימות, חובת קיום השימוע חלה גם מקום שבו העובד טרם החל את עבודתו בפועל אצל המעסיק [ראה למשל: סע"ש (י-ם) 67436-06-16 אפרים נ' מדינת ישראל – משרד הבריאות (פורסם בנבו, 26.12.2017)].

ככל ומוצא בית הדין כי לא נערך לעובד שימוע, יכול הוא לפסוק לזכות העובד פיצוי בגין נזק ממוני. כך, בתע"א 9347-07 רוית צורדקר נ' עו"ד ניר הראל (2011), קובע בית הדין לעבודה (כב' השופט לובוצקי) כי הפיצוי בגין הפרת "חובת השימוע" נפסק בגין נזק ממוני שעניינו – הפסד השתכרות צפוי אשר "יתכן והיה נמנע לו התאפשר לעובד להשמיע את טיעוניו ולמנוע את פיטוריו".
 
אשר על כן, ככל ופיטורי עובד מתבצעים בלא שימוע מקדים, תקום לעובד זכאות לפיצוי ממוני בגין הפסד ההשתכרות שהיה יכול להשתכר אלמלא הפיטורין. בנוסף, במקרים מסוימים אף ניתן להחזיר עובד לעבודתו מקום בו נערך לו שימוע שלא כדין. בעניינים מעין אלו מומלץ לקבל ייעוץ משפטי מתאים.
 
* הסקירה המובאית לעיל אינה מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואינה מתיימרת להקיף את מכלול הסוגיות המשפטיות והמנהלתיות בנושא.
 
** למשרד עו"ד יוסף בן-דוד ניסיון בניהול הליכים משפטיים בתחום דיני העבודה, לרבות בנושאי שימוע ופיטורין. המשרד מייצג ומלווה את לקוחותיו בהליכים משפטיים מגוונים בתחום משפט העבודה.

עודכן ב: 13/06/2019