* הסקירה המשפטית להלן נכתבה בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד, אך היא מיועדת לשני המינים.


1. מטרתו של החוק למניעת הטרדה מינית נשמעת מלשונו, לפיה: "חוק זה מטרתו לאסור הטרדה מינית כדי להגן על כבודו של אדם, על חירותו ועל פרטיותו, וכדי לקדם שוויון בין המינים" [1].

2. על מטרת החוק ותכליתו עמדה ד"ר אורית קמיר, שהייתה בין מנסחי החוק למניעת הטרדה מינית, במאמרה: "הטרדה מינית היא פגיעה בכבוד האדם וחירותו, מכיוון שהיא פוגעת בכבודו העצמי ובכבודו החברתי של האדם המוטרד, ובחירותו הרוחנית, הגופנית והמינית…. החוק למניעת הטרדה מינית קובע כי הטרדה מינית היא תופעה חברתית קשה, הפוגעת בערכים חברתיים מרכזיים, לרבות כבוד האדם, חירותו והזכות לשוויון" [2].

3. מחמת פגיעתה בערכי יסוד חוקתיים פסקו בתי המשפט כי הטרדה מינית היא עבירה חמורה, העשויה להיחשב כעבירה שיש עמה קלון[3], וכי "… די בהתנהגות לא סבירה על מנת להאשים אדם בעבירה משמעתית של הטרדה מינית, ואין צורך בהוכחת כוונה" [4].

4. כך דרך כלל, כך במערכת יחסי עבודה, שאם לא כן "… יקשה מאד על עובד (מהבחינה הראייתית – הח"מ) להוכיח שיקולים זרים כגון אפליה ושיקולים פוליטיים", ויתרה מזאת, "מהבחינה המהותית והיא העיקר" כדברי סגנית הנשיא א. ברק בעניין יהודית חנן [5]: "… מדובר בהתנהגות שחברה דמוקרטית דורשת שתתקיים, בעיקר כשמדובר בהתנהגות של רשות שלטונית. חברה דמוקרטית אינה יכולה להרשות התנהגות שונה מהסטנדרטים אותם קבעה. אין על כן לייחס חשיבות לכוונתו הסובייקטיבית של הפועל, אלא לצורת התנהגותו מהבחינה האובייקטיבית".

5. לשם הגשמת מטרות החוק למניעת הטרדה מינית ותכליתו נקבעו בו הוראות רחבות היקף האוסרות הטרדה מינית והתנכלות, והמבצע אותן צפוי, בין היתר, לסנקציות פליליות חמורות, ובהן עונש מאסר וקנס.

6. לשם הגנה על העובד ומניעת פגיעה בו על רקע הטרדה מינית הוטלה על המעביד ועל הממונה מטעמו חובה ישירה כלפי העובד שלא להטרידו מינית, שלא להתנכל לו ושלא להפלותו על רקע מיני. חובה חוקית זו חלה לא רק על מניעת המעשים האסורים, אלא גם על עידוד העובד והנחייתו להגיש תלונה בגינם, והחובה שלא למנוע בעדו לעשות כן. בנוסף, חויב המעביד, בחוק ובתקנות [6], לבצע פעולות רחבות היקף בעסקו למניעת הטרדה מינית כלפי העובדים, ובינם לבין עצמם.

7. על מהותה של ההטרדה המינית בחיי העבודה עמדה השופטת א. ברק בפסק הדין בעניין חברה אלמונית [7], כ"תופעה שלילית הקיימת במשק הישראלי ויש לפעול כדי למנוע אותה".

8. מטעם זה הטיל המחוקק על המעביד חובה לדאוג לכך, כי העובד יהיה חופשי מהטרדה מינית בעבודה. העבודה חשובה לצורך פרנסתו ועצמאותו של העובד. המעביד חייב לשמור על כבודו של העובד המועסק על-ידו ולהגן על פרטיותו. חובה זו נובעת מחוזה העבודה בין העובד למעביד ומהחובה לבצעו בתום-לב; מהזכויות שנקבעו בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו; מתקנת הציבור ומסעיף 7 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה.

9. הזכות המוגנת המוקנית לעובד בחוקים למניעת הטרדה מינית נובעת ממטרתם, מתכליתם ומהוראותיהם. המדובר בזכותו של עובד שלא תבוצע כלפיו עבירת הטרדה מינית במסגרת יחסי העבודה, כמשמעותם בחוק.

* הסקירה המובאית לעיל אינה מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואינה מתיימרת להקיף את מכלול הסוגיות המשפטיות והמנהלתיות בנושא, ובהתאם למצוין גם בתקנון המשרד.

** למשרד עו"ד יוסף בן-דוד ניסיון בניהול הליכים משפטיים בתחום דיני העבודה, לרבות בענייני הטרדה ותקיפה מינית.

הערות שוליים:


[1] סעיף 1 לחוק למניעת הטרדה מינית.
[2] א' קמיר "איזו מין הטרדה: האם הטרדה מינית היא פגיעה בשוויון או בכבוד האדם", משפטים כט 317, 375, 380; וראו: ש' רבין-מרגליות מי מוטרד מהטרדה מינית בעבודה" שנתון משפט העבודה ז' (1999) 153.
[3] עש"מ 309/01 זרזר נ' נציב שירות המדינה, פ"ד נה(2) 830.
[4] עש"מ 6713/96 מדינת ישראל נ' זוהר בן אשר, פ"ד נב(1) 650, 709.
[5] עע 300258/97 יהודית חנן – המועצה המקומית מנחמיה, פד"ע לז 645.
[6] החוק למניעת הטרדה מינית ותקנות למניעת הטרדה מינית (חובות מעביד), תשנ"ח-1998.
[7] דב"ע נו/293-3 פלונית נ' חברה אלמונית בע"מ, (1997). 


עודכן ב: 23/06/2019