מזל טוב. רק אתמול קמתם עם רעיון מהפכני, גייסתם מתכנת נמרץ ומנהל פתוח עסקי, והיום הקמתם חברה והפכתם באחת לחברת הזנק (סטרט-אפ) ישראלית נוספת בדרך אל האקזיט הנכסף. אבל רגע לפני שהחלום ייהפך למציאות, יש לוודא כי יסודותיה של החברה חזקים. יסודות רעועים יביאו בהכרח להתמוטטותה של החבה, או לנישול חלקכם בחברה, גם אם הייתם ממקימי החברה ומיוזמי הרעיון העומד מאחוריה.
על מנת להימנע מעוגמת נפש זו, יש לבצע מספר פעולות בעת הקמת החברה. במאמרנו זה נתמקד באחת הפעולות החשובות ביותר – עריכת הסכם מייסדים.
הסכם מייסדים כשמו כן הוא – הסכם עליו חתומים מייסדי החברה. מסמך זה מהווה מעין הסכם "שותפות" בין מייסדי החברה, אך הוא בעל מאפיינים ייחודיים האופייניים לחברות סטרט-אפ.
במאמר זה נסקור בקצרה מספר נקודות חשובות אותן יש לכלול בהסכם המייסדים:
א. הקניית הפטנטים וזכויות הקניין הרוחני לחברה – יש לוודא כי המייסדים כולם ללא יוצא מן הכלל מעניקים לחברה את כלל זכויות הקניין הרוחני שלהם, הן בעבר והן בעתיד (וכמובן לסייג כי הזכויות המוקנות הן רק בקשר עם הפיתוח עליו שוקדת או תשקוד החברה).
אי הקניית הקניין הרוחני לחברה עלולה ליצור מצב בו אף משקיע עתידי לא יסכים להשקיע מכספו בחברה, שכן החברה אינה בעלת הקניין הרוחני, כך שעקרונית יכול להיווצר מצב בו המשקיע נותר עם חברה שיזמיה נטשו אותה לאנחות וגם הקניין הרוחני לא נותר בה.
ב. מנגנון חלוקת מניות על פני תקופת הבשלה (reverse vesting) – ליזמים רבים קשה לשמוע על נקודה חשובה זו, אך לאורך זמן נמצא כי נקודה זו היא קריטית בהתפתחותן של חברות הזנק צעירות. לפי מנגנון זה, היזמים אינם מקבלים את כל המניות המגיעות להם בבת אחת, אלא לאורך תקופה מסוימת. תקופת ההבשלה תלויה מאוד בסוג החברה ובפיתוח שלה, אך בדרך כלל מדובר על תקופת הבשלה בת שנתיים או שלוש, כאשר המניות המובטחות "מבשילות" בסוף כל רבעון – דהיינו, בסוף כל רבעון מוקצות למייסדים רבע מהמניות שהובטחו לו.
יזם שיעזוב את המיזם באמצעה של תקופת ההבשלה מעניק לחברה את הזכות שלא להקצות לו את יתרת המניות.
אגב, מנגנון זה הוכר גם מבחינה מיסויית, ויש בו הקלות מס משמעותיות, אך על נושא זה נאריך במאמר שיוקדש לעניין זה.
ג. בהמשך ישיר למנגנון ה - reverse vesting, נהוג להתנות את קבלת מניותיהם של המייסדים, בעמידה באבני דרך מסוימות. כך למשל, מנהל הפיתוח העסקי יתחייב להביא לחברה השקעה בתוך פרק זמן מסוים, המפתח יתחייב לעמוד ביעדי הפיתוח וכדו'.
ד. הגבלות על עבירות המניות – בהסכמי מייסדים נהוג לכלול מנגנונים רבים המגבילים את המייסדים מהעברת מניותיהם לצדדים שלישיים. ההיגיון העומד בבסיס אותם מנגונוים הוא פשוט: הדבר החשוב ביותר בחברת הזנק צעירה הוא ההון האנושי. לכן, יש לשמור על ההומוגניות של החברה, לפחות עד לאחר השלב הקריטי של סיום הפיתוח ואפילו גיוס השקעה ראשונה (seed).
במאמר הבא, נרחיב מעט על ההגבלות השונות על עבירות המניות, ונוסיף נקודות נוספות חשובות שיש לכלול בהסכם מייסדים.
כך או אחרת, אין ספק כי הסכם מייסדים הוא הסכם חשוב ביותר שיש לתת עליו את הדעת בשלב המוקדם ביותר של המיזם. חשוב לדעת, כי לשם עריכת הסכם מייסדים יש לשכור את שירותיו של עורך דין המבין היטב בתחום ההייטק והסטארטאפים. מדובר בהשקעה לא זולה, בוודאי לא ליזם צעיר, אך היא עתידה למנוע "כאבי ראש" עתידיים.
מאת: עו"ד מוטי גודלשטיין, ראש מחלקת הייטק שוק ההון וחברות, בפירמת עורכי הדין - מצנר גולדשטיין רבי (MGR Law Firm).
עודכן ב: 01/04/2019
(4).jpg)
(3).jpg)
.jpg)
.JPG)
