האם זה כדאי? במה זה כרוך? האם הוועדה העליונה יכולה להוריד לנו את אחוזי הנכות שנקבעו לנו בוועדה המחוזית? כל אלה שאלות חשובות ביותר כאשר אנחנו בוחנים את המשך דרכנו בתיק.


"כאשר התובע ביצע את הוועדה הרפואית המחוזית (הראשונה) והוא מרגיש כי החלטת הוועדה הרפואית המחוזית אינה משקפת נכונה את מצבו הרפואי - יוכל לבקש להיבדק שנית על ידי וועדה רפואית עליונה.


את הערעור על הוועדה המחוזית יש להגיש בתוך תקופת הזמן הנקובה בחוק ובתקנות - תוך 45 יום מקבלת הודעת קצין התגמולים על החלטת הוועדה. ניתן לקבל אורכה להגשת נימוקים לתקופה של 60 יום נוספים ומסיבות מיוחדות שיאושרו על ידי יושב ראש הוועדה תינתן תוספת של 30 יום.


בסמכות הוועדה הרפואית העליונה לדון בערעורים המוגשים על החלטות הוועדות הרפואיות המחוזיות. הוועדה מוסמכת לאשר את החלטות הוועדות הרפואיות המחוזיות, לבטלן, או לשנות אותן."


כך שלמעשה הוועדה העליונה יכולה לעלות או להוריד את אחוזי הנכות שנקבעו למערער בוועדה המחוזית


לכן נדרשת פה השאלה מתי יהיה נכון לקחת את הסיכון ולערער על ההחלטה של הוועדה הראשונה הוועדה המחוזית.


כמו כן, יש לציין שבוועדה הרפואית העליונה יושבים מספר גדול יותר של רופאים ובלשון המעטה, הרופאים שבוועדה לא תמיד אוהבים שחולקים על חבריהם בתחום הרפואי.


כך שבכדי לערער בצורה נכונה ביותר ובאופן הטוב ביותר אנחנו נדרשים לעמוד ב-2 תנאים:


1. הצדקה רפואית מוחשית אשר מגובה בתיעוד רפואי המצדיק זאת או לחלופין, נפל פגם מוחשי בבדיקה עצמה של הוועדה המחוזית והדרך היחידה ותקן את הפגם היא בערעור.


2. הסיכון הנלקח הוא לא גדול מידי.


לדוגמה: כאשר הוועדה המחוזית הראשונה של משרד הביטחון קבעה 10% נכות צמיתה, אזי ובמידה והוועדה העליונה תפחית ולו באחוז אחד, המערער לא יקבל תישלל זכותו של המערער למענק חד פעמי כפי שהיה צריך לקבל במידה והיה נשאר על 10% בהתאם לטבלת התגמולים.


כך אותו הדבר ב 20%, כאשר המערער יערער על החלטת הוועדה המחוזית הוא לוקח סיכון שיפחיתו מגובה הנכות שנקבעה לו ובכך יקבל מתחת ל20% נכות דבר אשר יחדול ממנו מלקבל קצבה חודשית אותה הוא היא מקבל לולא היה מערער.


דוגמה לצד השני: במידה והתובע קיבל 9% נכות אזי שהסיכון שהוא לוקח הוא סיכוי קטן ולכן במקרה כזה יהיה קל יותר לקבל את ההחלטה על הערעור.


למעשה אנחנו צריכים לאזן בין רמת ההצדקה בערעור (פגם משמעותי בבדיקת הוועדה, מסמכים רפואיים שמציגים את התובע בצורה חמורה יותר מהוועדה) לבין הסיכון הנלקח במידה והוועדה העליונה תחליט להפחית למערער את הנכות.


ישנה אפשרות נוספת, לקבל את החלטת הוועדה המחוזית של משרד הביטחון ולהגיש החמרת מצב לאחר כחצי שנה.


עו"ד בלומהוף ידידיה מקפיד ומוודא היטב שלקוחותיו מבינים היטב את המשמעויות לכך, כך שבמידה והתובע ועו"ד סבורים שנפל פגם בוועדה או שישנו פער משמעותי בין המצב הנכות האמתית של התובע לבין החלטת הוועדה, עו"ד בלומהוף יפנה את התובע לביצוע תעודה רפואית אצל רופא מומחה פרטי, אשר יערוך מסמך רפואי שישקף את מצבו הרפואי של התובע בהתאם לתקנות הנכים.


במידה והתעודה הנ"ל אכן משקפת נכונה את המציאות וסותרת בבירור את החלטת הוועדה המחוזית אזי משרד עו"ד ידידיה בלומהוף יגיש את הערעור בפני הוועדה העליונה של משרד הביטחון.


כך למעשה אנחנו מקטינים את הסיכוי להפחתה באחוזי הנכות של המערער, כיוון שאנו נסמכים על דעתו הכתובה של הרופא המומחה מטעמנו וגם נראים טוב יותר בפני הוועדה העליונה כאשר אנחנו חולקים על חוות דעתם הרפואית של הוועדה המחוזית ומגישים ערעור בפני הוועדה העליונה.