צוואה הדדית היא צוואה שבני זוג, בפרק א' של החיים (זוגיות ראשונה) או בפרק ב' של החיים, עורכים בהסתמכות זה על זה, במסמך אחד והיא נקראת גם צוואה משותפת, וניתן לערוך אותה גם בשתי צוואות נפרדות. בצוואה זו בני הזוג מורישים האחד למשנהו את רכושו, באופן שמי שנפטר קודם רכושו עובר לזה שנותר בחיים, ובדרך כלל גם קובעים כיצד יחולק הרכוש לאחר פטירתו של בן הזוג השני.


כל דיני הצוואה הרגילה חלים גם על צוואה הדדית למעט ההגבלות המיוחדות שחלות ביחס לצוואה הדדית כמפורט להלן. עיקרון ההסתמכות
העיקרון המרכזי בצוואה הדדית הוא "עיקרון ההסתמכות", לפיו כל אחד מבני הזוג מוריש את רכושו, ככל שהוא ימות קודם, לבן זוגו שנותר בחיים. הורשה זו נעשית בהסתמכות הדדית שגם בן זוגו עושה כן וגם שלאחר מות גם בן הזוג השני, הרכוש יחולק ליורשים כפי שהם קובעים בצוואה בהתאם לרצון המצווים ואותם יש לכבד. צוואה הדדית עד שנת 2005 ואחרי שנת 2005.


בצוואה הדדית שנערכה עד שנת 2005 בן הזוג שירש את בן זוגו, היה רשאי לערוך צוואה חדשה שמשנה או אף מבטלת את הצוואה ההדדית. אילו בן הזוג שנפטר היה צופה שבן זוגו ינהג כך בניגוד לרצונו ובניגוד להסתמכות ההדדית שהייתה ביניהם, לא בטוח שהיה נוהג כך.


הדבר יצר מצבים ומחלוקות בין היורשים ונוגד את רצון המוריש. לאור זאת, חוק הירושה תוקן בשנת 2005 באופן שהחוק קובע מתי וכיצד ניתן לשנות או לבטל צוואה הדדית בעוד שני בני הזוג בחיים ואחרי שאחד נפטר, כדלקמן:


ביטול או שינוי צוואה הדדית


כאשר שני בני הזוג בחיים ומסוגלים לקבל החלטות: בני הזוג רשאים יחד בכל עת לבטל הצוואה ההדדית, לשנותה או לכתוב צוואה הדדית אחרת שתבטל כל צוואה קודמת. גם כל אחד מבני הזוג יכול לבדו לבטל את הצוואה ההדדית ובלבד שהצד המבטל יודיע מראש ובכתב לצד השני על ביטול הצוואה. מרגע מסירת הודעה כזו הצוואה ההדדית בטלה. ביטולים כאלו תמיד אפשריים ולא ניתן למנוע זאת אפילו בהסכמה הדדית.


לאחר מות צד אחד: באין בצוואה ההדדית תנאי המגביל את יכולת הביטול או השינוי, אזי: בטרם חולק העיזבון, בן הזוג שנותר יכול לבטל את הצוואה ההדדית רק על יד הסתלקות. כלומר, בן הזוג שנותר הרוצה לבטל הצוואה ההדדית צריך לוותר תחילה על מה שהיה אמור לרשת מבן זוגו שנפטר לפניו.


לאחר שהעיזבון חולק, בן הזוג שנותר רשאי לבטל את הצוואה ההדדית רק לאחר השבה. כלומר, תחילה עליו להשיב בפועל לעיזבון את כל מה שירש מבן הזוג שנפטר. אם אין אפשרות השבה בפועל (למשל, אם הוא הספיק למכור הדירה משותפת או נכס של המוריש), עליו להשיב תחילה לעיזבון את השווי הכספי של מה שנמכר.


תנאים בצוואה הדדית


בני זוג רשאים לכלול בצוואה תנאים מגבילם או תנאים מסמיכים. להלן רק כמה דוגמאות:
א. תנאי המגביל את יכולת בן הזוג שנותר בחיים לבטל את הצוואה ההדדית או לערוך בה שינויים.


ב. תנאי המגביל את יכולת מימוש העיזבון או היכולת להוציא מעל סכום מסוים או לבצע עסקה מסוימת.


ג. תנאים לקבלת הירושה:
תנאי דוחה - היורש יקבל הירושה רק בהתקיים תנאי מסוים (כוסו כל חובות המוריש, נרכש או נמכר נכס מסוים) או בהגיע מועד מסוים (גיל מסוים, חלוף זמן מסוים, אחרי אירוע מסוים). עד התקיים התנאי, העיזבון ינוהל על ידי מנהל העיזבון. במקרה זה על הטוען לירושה להוכיח את קיום התנאי או הגעת המועד. (סע' 43 לחוק הירושה).


תנאי מפסיק - הירושה תישלל מיורש מסוים בהתקיים תנאי מסוים או בהגיע מועד מסוים. במקרה זה על הרוצה לשלול את זכות הירושה מהיורש להוכיח שהתקיים התנאי או הגיע המועד שנקבעו בצוואה. (סע' 44 לחוק הירושה).


ד. הסמכת בן הזוג שנותר: ניתן לכלול בצוואה הדדית גם תנאים המקנים סמכויות לבן הזוג שנותר לפעול לפי שיקול דעתו. כך, הוא יוכל לשנות תנאי החלוקה שהוסכמו, להעדיף את אחד היורשים, עקב מצב כלכלי או רפואי, ואף לבטל את הצוואה ההדדית כרצונו.


האם, מתי ולמי כדאי לערוך צוואה הדדית?


כיוון שאין אדם יודע את יום מותו שלו או של בן זוגו, לכן, אם אתם בני זוג שצברו רכוש משותף משמעותי ורוצים להוריש אותו לילדים (או לאחרים) כרצונכם, מומלץ לכם לערוך צוואה הדדית. צוואה הדדית מומלצת גם אם אתם רוצים למנוע מחלוקות או מצבים לא נעימים בין בן הזוג שנותר לילדים או ליורשים אחרים, בין אם אתם בפרק א' של החיים ובמיוחד אם אתם בפרק ב' של חייכם, כשלכל אחד יש ילדים משלו, קטנים או בוגרים. אם אתם רוצים בטובת בן הזוג שנותר בחיים, שלא יחשוש שיאולץ להתפנות מהדירה ועוד, מומלץ לכם לערוך צוואה הדדית. בהיעדר צוואה, כאשר אחד מבני הזוג הולך לעולמו, לפי החוק בן הזוג שנותר בחיים וילדיהם המשותפים או ילדיו של המוריש, מתחלקים שווה בשווה ברכוש של בן הזוג שנפטר. במצב כזה, וכאשר מדובר בדירה המשותפת לשני בני הזוג, בן הזוג שנותר בחיים והילדים שותפים בדירה. וכדי שבן הזוג שנותר יוכל להמשיך לגור בדירה בלא חשש, על הילדים להסתלק מן הירושה ורק אז בן הזוג שנותר יורש הכל.

 

הסתלקות כזו אינה תמיד כה פשוטה. כי אם הילדים קטינים ובן הזוג שנותר הוא על פי חוק גם האפוטרופוס שלהם, זהו מצב העלול ליצור ניגוד עניינים. ואם הילדים, או חלקם, בוגרים, הם יכולים לדרוש בכל עת לפרק את השותפות ולמכור את הדירה על כל המשתמע מכך. מניעת קונפליקטים עתידיים באמצעות עריכת צוואה הדדית.


לכן, בעריכת צוואה הדדית מבעוד מועד, כל אחד מבני הזוג מוריש הכל לבן הזוג שנותר ובכך הוא מונע מראש קונפליקטים כאלה וחוסך מחלוקות ומאבקים בין בן היורשים, בין אם מדובר בפרק א' של בני הזוג ובוודאי כאשר מדובר בבני זוג בפרק ב' של חייהם. מנגד, צוואה הדדית מאפשרת לבני הזוג להגביל את אפשרות ביטול הצוואה או את שינוייה בעתיד על ידי כל אחד מהם, באופן שבן הזוג הנותר אחרון לא ינשל את היורשים מסיבה זו או אחרת, בניגוד לרצון המוסכם של שני בני הזוג. אולם, לשם כך מומלץ מאוד להיעזר בעו"ד המצוי בדיני צוואות וירושה כדי שזה ינסח את הצוואה כראוי באופן שמחד, תיישם את רצונותיהם, ומאידך, תמנע מחלוקות וסכסוכים לא רצויים בין היורשים לאחר מותם. צוואה כזו תוכל להבטיח שבן הזוג שנותר לא ינצל, מסיבה זו או אחרת, את מות בן זוגו ויפעל בניגוד לרצונו של בן הזוג שנפטר.