חייל שוטר או סוהר, שחלו ו/או נפצעו במהלך שירותם, רשאים לפנות למשרד הביטחון, בתביעה להכרה בזכותם כנכים לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום). חייל בשירות חובה בצה"ל רשאי להגיש את התביעה רק לאחר סיום השירות, המשרתים האחרים רשאים להגיש את התביעה כבר בזמן השירות.


את התביעה מגישים על גבי טופס יעודי, שאליו מצרפים, בין היתר, מסמכים רפואיים, צילום ת.ז. וספח, טופס ויתור סודיות רפואית, תצהיר בפני עו"ד או פירוט עובדתי של האירועים והטענות שבבסיס התביעה.


עם הגשת התביעה רצוי לבקש ממשרד הביטחון לתת אישור לטיפול רפואי בתחום הפגימה בגינה תובעים, לדוגמא טיפול אורטופדי, טיפול נפשי, וכיוצ'. במקרים מסוימים, בהם מדובר בפציעה שנגרמה עקב אירוע חבלתי ברור, ניתן לבקש גם אישור לתגמול רפואי שזו למעשה מעין מפרעה על חשבון התגמולים שישולמו בעתיד.


יש לדעת כי באם אישור לטיפול רפואי ניתן לכל תובע כל עוד מתברר תביעתו בפני משרד הביטחון הרי שאישור לתגמול רפואי ניתן במקרים חריגים בהם משרד הביטחון סבור כי סיכויי התביעה להתקבל גבוהים במיוחד.


במסגרת התביעה יש להוכיח למשרד הביטחון שני דברים במצטבר, ראשית כי קיימת נכות שנגרמה במהלך ובזמן השירות, שנית כי הנכות נגרמה או הוחמרה עקב השירות. ללא הוכחת שני דברים אלו במצטבר לא תתקבל התביעה. יובהר כי העובדה שמחלה או נכות כלשהו הופיעו במהלך השירות אינה מקימה חזקה אוטומאטית על פיה אלו נגרמו עקב השירות.


הוכחת הטענה כי המחלה או הנכות הופיעו לראשונה במהלך השירות מתבצעת לרבות על ידי בחינת ההיסטוריה הרפואית של התובע, למשל אצל תובע שטוען כי במהלך השירות התפרצה אצלו פגיעה נפשית ייבדק תיק קופת חולים טרם גיוסו, תעשה פניה לבתי ספר ולמוסדות לימוד וכיוצ'. אצל תובע שטוען שבמהלך שירותו הופיעו בעיות גב, ייבדק גם כן תיק קופ"ח, וכן יבדקו תיקים רפואיים אחרים בהתאם לנסיבות העניין.


הוכחת הטענה כי המחלה או הפציעה נגרמו או הוחמרו עקב השירות מתבצעת לרוב על ידי הצגת חוות דעת רפואית ו/או הפניה לאירועים סביבתיים שביכולתם לגרום להתפרצות המחלה או הנכות שביסוד התביעה ו/או הפניה לתיעוד רפואי התומך בקיומו של קש"ס כאמור.


חשוב לדעת ולהפנים כי משרד הביטחון לא יתייחס לטענות שלא הועלו במסגרת התביעה ולכן קיימת חשיבות רבה ביותר להעלאת כלל הטענות והעובדות כבר במסגרת התביעה - תובע שלא טען טענה במסגרת התביעה שהגיש ולאחר מכן נדחתה תביעתו, יתקשה להעלותה בבית משפט באם תביעתו תידחה.


לאחר שמשרד הביטחון יקבל לידיו את כלל הנתונים מהתובע עצמו וכן מצה"ל ומקופות החולים, יעביר משרד הביטחון את התיק ליועץ רפואי או במקרים בהם ברור מה גרם לנכות – ישירות לוועדה רפואית.


תובע שתיקו הועבר ליועץ רפואי, יאלץ להיבדק על ידי היועץ הרפואי ולאחר הבדיקה להמתין כחודשיים להחלטת משרד הביטחון בתביעתו.
באם יקבע כי המחלה נגרמה או הוחמרה עקב השירות יופנה התובע לוועדה רפואית, באם יקבע כי המחלה או הפציעה לא נגרמו עקב השירות, תדחה התביעה תוך שתשמר לתובע הזכות לערער על ההחלטה לבית המשפט תוך 30 ימים.


תובע שהופנה לועדות רפואיות צפוי לעמוד בפני ועדה אחת או יותר שיקבעו את דרגת נכותו בהתאם לתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגת נכות). הועדות מורכבות לרוב ממספר רופאים שבודקים את התובע, מתרשמים ממגבלותיו וקובעים נכות בהתאם.


תובע שנקבעה לו נכות בשיעור של 10% עד 19% יהיה זכאי למענק חד פעמי. תובע שנקבעה לו נכות בשיעור 20% או יותר יוכל כנכה צה"ל, יהיה זכאי לתגמולים חודשיים וזכויות נוספות.


תובע רשאי לבקש לעמוד בפני ועדה רפואי מידי 6 חודשים באם חלה החמרה במצבו.

 

http://www.hameiri-law.co.il/