האם עבירת בניה מתיישנת ומה המשמעות?

הרפורמה בחוק התכנון והבניה שכה דובר בה, טרם באה אל העולם ונראה, כי היא סובלת מאותה בירוקרטיה בלתי אפשרית אשר בה היתה אמורה לטפל...

בנתיים, בשל היאוש הרב מהליכי התכנון הטובעים בבירוקרטיה קשה ובלתי נסבלת, נוטלים רבים מאזרחי מדינת ישראל את החוק לידיים ומעדיפים לבנות ללא היתר בניה, תוך הסתכנות בהרשעה פלילית וקנס כספי גבוה.

ברם, עבירות הבניה ללא היתר (בשונה מעבירות השימוש), מתיישנות לאחר חמש שנים. פעמים רבות לא ניתן להעמיד אדם לדין פלילי בשל בניה שביצע ללא היתר וזאת אך מן הטעם שחלפו חמש שנים ממועד הבניה.

אולם, מתברר, כי לא תמיד תביא טענת ההתיישנות את הישועה לעבריין הבניה.

עניין דומה נדון לאחרונה על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים (עפ 26886-02-11 שפיצר נ' מ"י) במסגרת ערעורים שהגישו הן המדינה והן נאשם, על גזר דין שניתן על ידי בית המשפט לעניינים מקומיים בו הורשע הנאשם בבניה ללא היתר שביצע בשטח של כ- 45 מ"ר בחצר בבניין ברחוב התקופה 16 ירושלים.

בית המשפט השית על הנאשם קנס בסך 15,000 ש"ח והורה על הריסת תוספת הבניה הבלתי חוקית שבנה.

הנאשם טען בערעור, כי ביצע את העבודות נשוא כתב האישום בפברואר 2004 ואילו כתב האישום הוגש בחודש מרץ 2009 ולכן משחלפו למעלה מחמש שנים לא ניתן היה להרשיעו מחמת התיישנות.

בית המשפט המחוזי בחן את הראיות שהובאו בפני בית המשפט לעניינים מקומיים ומצא, כי בעבר נעשה ניסיון של מפקחים להיכנס למקרקעין של הנאשם, ואף נוהלו הליכים משפטיים נגד הנאשם בשל שמנע את כניסתם ובסופו של יום ביקר מפקח בניה במקרקעין בינואר 2009.

משכך, דחה בית המשפט המחוזי את טענת הנאשם וקבע, כי פעולות החקירה שבוצעו עצרו את תקופת ההתיישנות לפני שחלפו חמש שנים ממועד הבניה.

בית המשפט הוסיף וקבע, כי הגשת תלונה בלבד כנגד עבריין הבניה, אין בה כדי להפסיק את תקופת ההתיישנות, כך גם פעולות הכנה משרדיות שלא הגיעו לשלב של פתיחת חקירה. אולם, ביקור מפקח הבנייה בנכס שנעשה על-רקע תלונת שכנים מהווה פעולת חקירה, העוצרת את מירוץ ההתיישנות.

נמצאנו למדים, כי לא בכל מקרה בו חלפו חמש שנים ממועד ביצוע עבירת הבניה תחול התיישנות שתימנע את הרשעתו של הנאשם בדין, שכן פעולות חקירה שבוצעו על ידי הרשות המקומית מאפסות את שעון ההתיישנות.