פתיחת חברה בע"מ - תהליך ומונחים כלליים

מאמר זה עוסק בתהליך הקמתן של חברות פרטיות בערבון מוגבל, מונחים כלליים ויישום הוראות חוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות") החלות בהקשרם.

משכך, מגבלות, דרישות והוראות דין רלוונטיות ביחס לחברות ציבוריות, חברות לתועלות הציבור (חל"צ), עמותות, שותפויות, ואגודות שיתופיות, אינן מפורטות במאמר זה.

כפי שיפורט להלן, קיימת חשיבות רבה לתפעול עסק באמצעות חברה בע"מ, ולהפרדה שהיא יוצרת בין הזכויות והחבויות של החברה לבין הזכויות והחבויות של בעלי מניותיה.

בנוסף, על מנת לאגד חברה באופן מקצועי ובמבנה התאגידי אשר יתאים ביותר לצרכי בעלי המניות בה, נדרשת הבנה ובקיאות משפטית במונחים מקצועיים ובהוראות החוק שבדיני החברות. לכן, מומלץ לפנות לעורך דין בעל מומחיות ייחודית בתחום דיני החברות, אם וכאשר נוצר צורך לבצע הקמה של חברה.

מהי חברה? מהו עקרון האישיות המשפטית הנפרדת ומדוע חשוב להקים חברה בע"מ?

המאפיין החשוב ביותר של צורת ההתאגדות באמצעות חברה הינו בהיותה אישיות משפטית נפרדת מבעלי מניותיה. לפי עקרון משפטי זה, למעשה החברה בעלת זכויות וחובות בנפרד מבעלי מניותיה.

מעקרון זה נגזרת גם האחריות המוגבלת של בעלי מניות בחברה בערבון מוגבל (חברה בע"מ), אשר קובע, בתמצית, כי אחריות בעלי המניות לחובות החברה תהא מוגבלת עד לסכום הבלתי נפרע שהתחייבו להשקיע בהון מניותיה.

לצורך יישומם המעשי של עקרונות אלה, נשווה להלן בין שתי צורות התאגדות: חברה בע"מ ושותפות.

שותפות

לצורך הדוגמה, נניח שני חברים, אבי ובני, המפעילים יחד עסק בתחום ההסעות. בבעלות העסק המשותף אוטובוס, אשר מספק שירותי הסעות מתל אביב לאילת.

למרבה הצער, יום אחד מתרחשת תאונה, אשר נגרמה, לצורך הדוגמה, בשל טיפול רשלני של עובדי החברה בבלמי האוטובוס. בתאונה נפצעים עשרה נוסעים, והם מעוניינים לתבוע את נזקיהם בסך 10 מיליון שקלים.

במידה והעסק של אבי ובני התאגד כשותפות לא מוגבלת – אזי יוכלו הנוסעים לתבוע את השותפות. במידה ותביעתם של הנוסעים התקבלה על ידי בית המשפט, הרי שהם יוכלו להיפרע מנכסיה של השותפות.

היה ולשותפות אין מספיק נכסים על מנת לשלם את סכום התביעה, אזי אבי ובני יאלצו לחוב באופן אישי, יחד ולחוד, במלוא סכום התביעה. דהיינו, באפשרותם של התובעים "לרדת" ולהיפרע ממלוא נכסיהם האישיים של אבי ובני, עד הביאם למצב של פשיטת רגל.

חברה בע"מ

לעומת זאת, במידה ועסק ההסעות של אבי ובני התאגד כחברה בע"מ, ובהנחה שאבי ובני שמרו על התנהלות תאגידית תקינה (בהתאם להוראות חוק החברות) באופן שלא ניתן לבצע כלפיהם 'הרמת מסך', אזי התובעים יוכלו להיפרע מנכסיה של החברה בלבד.

בניגוד לשותפות, גם אם לחברה בע"מ אין מספיק נכסים כדי לכסות את חובה לתובעים, התובעים לא יוכלו "לרדת" לנכסיהם של אבי ובני באופן אישי אלא עד כדי הסכום הבלתי נפרע שהתחייבו להשקיע בהון מניות החברה. באותו האופן ניתן ליישם את עקרון האחריות המוגבלת גם למקרים דוגמת קריסה כלכלית של עסק (חדלות פירעון).

ניקח לדוגמה מסעדה. לצורך קיום פעילותה השוטפת נוטלת המסעדה התחייבויות, ביניהן היא מתקשרת בחוזים עם ספקי מזון, בהסכם שכירות על מתחם המסעדה, מעסיקה טבחים, מלצרים ואחראי משמרת, וכיו"ב.

לפתע, ביום אחד נפתחות בסביבת המסעדה שלוש מסעדות נוספות אשר מוכרות את אותו סוג מזון בדיוק, וכתוצאה מחזור ההכנסות של המסעדה נחתך בשיעור של 80%, כך שאינה מסוגלת עוד לעמוד בהתחייבויותיה לספקים, בדמי השכירות ובתשלומים לעובדיה.

 

במצב דברים זה, היה והמסעדה מופעלת באמצעות חברה בע"מ, וככל שהחברה התנהלה תאגידית נכונה כך שלא ניתן לבצע 'הרמת מסך', אזי נושי החברה יוכלו להיפרע מנכסי החברה בלבד, ולא יוכלו "לרדת" לנכסיהם האישיים של בעל המניות בחברה.

לעומת זאת, אם המסעדה הופעלה על ידי עוסק מורשה, נושי החברה יוכלו "לרדת" ולהיפרע ממלוא נכסיו האישיים של העוסק המורשה, עד גובה החוב.

לסיכום, העקרונות המשפטיים של 'אישיות משפטית נפרדת' ו'אחריות מוגבלת' מבטיחים למעשה לבעל המניות בחברה שקט נפשי, הנובע מכך שגם אם יתממש סיכון הכרוך בתפעול החברה, לא תושת עליו אחריות באופן אישי, ונושי החברה לא יוכלו "לרדת" ולהיפרע מנכסיו האישיים. זהו למעשה היתרון החשוב והמרכזי ביותר בהקמה של חברה בע"מ.

יצוין כי בנוסף לעקרון האישיות המשפטית הנפרדת, לחברה מאפיינים רבים נוספים שאינם מפורטים במסגרת מאמר זה ומייחדים אותה מסוגי ישויות משפטיות אחרות.

כיצד מקימים חברה?

הגוף הממשלתי האחראי על רישום חברות בישראל נקרא 'רשם החברות'. על מנת להקים חברה, יש להגיש לרשם החברות בקשה לרישום חברה חדשה על גבי טופס מתאים, אליו יש לצרף מסמכים שונים.

בסופו של התהליך, וככל שהושלם בהצלחה, מנפיק רשם החברות לחברה תעודת התאגדות. תעודת ההתאגדות כוללת את שם החברה, מספר החברה (מספר ח.פ. – חברה פרטית) ואת תאריך ההתאגדות.

יצוין כי התאריך הקובע להתאגדותה של החברה הינו התאריך המצוין על תעודת ההתאגדות, והיא מהווה ראיה חלוטה כי נתמלאו מלוא הדרישות ביחס לרישום.

אילו מסמכים יש לצרף לבקשה לרישום חברה?

בקשה לרישום חברה מגישים לרשם החברות על גבי טופס בקשה לרישום חברה (טופס 1).

 

טופס זה מפרט את עיקרי הוראות תקנון החברה (ראו להלן), בתוספת נתונים נוספים כגון: שם מבקש רישום החברה; מען משרדה הרשום של החברה בישראל ופרטי יצירת קשר; סייגים על העברת מניות (ככל שנקבעו כאלה בתקנון החברה); מגבלות שונות בדבר פעולות משפטיות ומורשי חתימה בחברה (ככל שנקבעו בתקנון החברה הוראות בקשר עם זכויות חתימה); פירוט חלק מנושאי המשרה בחברה; פירוט והצהרת בעלי מניות ראשונים בחברה. טופס זה יאומת על ידי עורך דין.

המסמכים שיש לצרף לטופס בקשה לרישום חברה

תקנון החברה - מהווה הסכם בין החברה לבין בעלי מניותיה וכן בין בעלי מניותיה לבין עצמם. תקנון החברה יכלול פרטים שונים כגון שם החברה, מטרות החברה, הון מניות רשום, פרטים בדבר הגבלת אחריות ועוד. בנוסף, רשאים בעלי המניות להוסיף בתקנון החברה כל הוראה אחרת בקשר עם ניהול החברה, שאינה עומדת בניגוד לדין.

 

נרחיב מעט בנוגע לחלק מהפרטים שיש לכלול בתקנון החברה כאמור: שם החברה - כחלק מתהליך הקמת החברה, נדרשים המייסדים לבחור לחברה המתאגדת שם (חברה בערבון מוגבל תישא את הסיומת בע"מ).

על גבי טופס הבקשה לרישום חברה, יש לפרט לפחות שלוש שמות אופציונאליים (בסדר עדיפות יורד), וזאת על מנת להימנע מדחיית הבקשה לאור מגבלות הקבועות בדין ביחס לשמות מסוימים.

כך, למשל, לפי דין לא ניתן לרשום חברה בשם שם זהה או דומה לשמו של תאגיד קיים (רשום כדין בישראל), עד כדי להטעות; בשם זהה או דומה של סימן מסחר רשום לאותו תחום עיסוק; שם אשר רשם החברות סבור כי יש בו משום תרמית או הטעיה; בשם אשר רשם החברות סבור כי עלול לפגוע בתקנת הציבור או ברגשותיו; או שם בעברית בשילוב אותיות באנגלית.

בדיקה ראשונית להיתכנות השימוש בשם מבוקש ניתן לבצע באמצעות הקלדתו בשדה "שם תאגיד" באתר רשות התאגידים.

כמו כן, בנוסף על שם החברה בשפה העברית, ניתן להוסיף שם באנגלית באמצעות תרגום פונטי (HEVRA) או מילולי (COMPANY).

מטרות החברה - תקנון החברה יפרט את מטרותיה על ידי קביעה של אחת מהחלופות הבאות: לעסוק בכל עיסוק חוקי; לעסוק עיסוק חוקי, למעט בסוגי עיסוקים שפורטו בתקנון; או- לעסוק בסוגי עיסוקים שפורטו בתקנון.

הון מניות רשום - תקנון החברה יפרט את הון המניות הרשום של החברה, לרבות מספר המניות לסוגיהן,תוך שהוא מפרט את עצם היותן של המניות בעלות ערך נקוב או לאו.

בכדי להקל על קוראי מאמר זה להבין את ההבדלים לסוגיהם, ננסה בתמצית להביא משמעות המונחים האמורים: מה ההבדל בין 'הון מניות רשום' לבין 'הון מניות מונפק'? הון המניות הרשום הוא מספר המניות המקסימלי, "תקרה", שבאפשרות החברה להקצות (להנפיק) לבעלי מניות. כאמור, מספר זה נקבע על ידי בעלי המניות של החברה, בתקנון החברה.

לעומת זאת, הון מניות מונפק משמעו הון המניות שהקצתה החברה לבעלי מניותיה, על פי החלטת דירקטוריון החברה, מתוך הון המניות הרשום הקבוע בתקנון החברה (כאמור לעיל).

למה הכוונה ב'סוגי מניות' (מבנה)?

ככלל, בחברה תתאפשר חלוקה לסוגים שונים של מניות. ההבחנה בין הסוגים מתבטאת בעדיפות לזכות מסוימת הצמודה לכל מניית סוג, ובכלל זה: זכות הצבעה, זכות להשתתפות בחלוקה ו-זכות לעודף מנכסי החברה בתום קיומה (להלן: "הזכויות הצמודות"); או- בדרגות (Classes) המהוות למשל מכפלה של מספר מניות לכל מניית סוג בודדת (אך ללא עדיפות לזכות צמודה מסוימת בלבד, כמובא בחלופה הראשונה).

דוגמאות למניות סוג הינן מניות בכורה, מניות הנהלה, מניות הטבה, מניות זהב וכד'.

מהו 'ערך נקוב' ולמה הוא משמש? מניות החברה יכול שתהיינה כולן בעלות ערך נקוב או שתהיינה כולן ללא ערך נקוב. לשון אחר: באותה החברה, לא ניתן לערב שני סוגי מניות בעלות ערך נקוב וללא ערך נקוב, גם יחד.

פרטים בדבר הגבלת אחריות

 

אחריות בעלי מניותיה של חברה יכולה להיות מוגבלת ('בערבון מוגבל') או לא מוגבלת. אחריותם של בעלי המניות תפורט בתקנון החברה; וככל שאחריות בעלי המניות מוגבלת, יינתן פירוט ביחס לאופן ההגבלה.

 

בחברה בה המניות הינן בעלות ערך נקוב, אחראים בעלי המניות לפירעון הערך הנקוב – לפחות (ערך התחייבותי).

הוראות נוספות

בנוסף, קיימות מספר הוראות נוספות בנוגע לתקנון חברה, ובכלל זאת: תקנון החברה יכלול את פרטי כל בעלי המניות הראשונים, ולרבות: שם מלא, תעודת זהות, מען, סוג ומספר המניות המוקצות לכל בעל מניות; תקנון החברה ייחתם על ידי כל בעלי המניות, וחתימתם תאומת על ידי עורך דין; תקנון בשפה האנגלית יוגש בצירוף תרגום לשפה העברית, ובאישור החברה בדבר נאותות התרגום.

על גבי התרגום הנלווה יצוין באופן בולט כי "התרגום הוא כלי עזר לשם הקלה בהבנת המסמך באנגלית בלבד". תקנון בשפה אחרת יוגש בצירוף תרגום לשפה העברית, מאושר על ידי נוטריון.

הצהרת בעלי מניות ראשונים

על בעלי המניות הראשונים בחברה להצהיר כי הינם כשירים לייסד חברה ולהחזיק במניותיה וכן כי אינם מוגבלים על פי דין לעשות כן, לרבות לפי חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 וסעיף 7 לחוק החברות (לעניין "צו הגבלה", כהגדרת מונח זה בחוק החברות).

היה ובעל המניות הינו תאגיד, מורשה חתימה מטעמו יידרש להצהיר כי התאגיד נרשם כדין ולא הוטלה עליו מגבלה בדין.

כאמור, הצהרת בעלי מניות ראשונים בחברה מובאת במסגרת טופס הבקשה לרישם חברה. עם זאת, במקרים בהם עולה כמות בעלי המניות הראשונים בחברה מזו המתאפשרת לפירוט בטופס הבקשה האמור, ניתן יהיה לכלול את ההצהרות דנן בטופס נפרד. הצהרת בעלי המניות תאומת על ידי עורך דין.

הצהרת דירקטורים ראשונים (טופס 2)

בדומה להצהרת בעלי המניות הראשונים, בהצהרת הדירקטורים הראשונים יפורטו פרטי והצהרות הדירקטורים הראשונים, לרבות: רישומם כדירקטורים במרשם הדירקטורים; רישום בעלי המניות של החברה במרשם בעלי המניות; כשירותם של כל אחד מהדירקטורים לכהן כדירקטור ראשון בחברה וכן כי לא מוטלת עליהם כל מגבלה לעשות כן, לרבות לפי פרק ז1' לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, סעיף 42 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980, סעיף 7 לחוק החברות והאמור בסימן ב', לפרק הראשון של החלק השישי לחוק החברות; וכן נכונותם לכהונה כאמור.

היה והדירקטור הראשון הינו תאגיד, מורשה חתימה מטעמו יידרש להצהיר כי התאגיד נרשם כדין ולא הוטלה עליו מגבלה בדין לכהונתו, לא הוצא נגדו צו פירוק, כן לא הוחלט על פירוק מרצון. תחת הצהרתו הנ"ל של התאגיד, יפורט היחיד המכהן מטעם התאגיד (ובלבד שגם הוא עומד בתנאי הכשירות לכהונה כדירקטור). הצהרת דירקטורים ראשונים תאומת על ידי עורך דין.

אישור תשלום אגרת רישום חברה

לבקשה ויתר המסמכים דלעיל יצורף אישור על תשלום אגרת "רישום חברה (למעט חברה לתועלת הציבור)". נכון למועד מאמר זה, סכום האגרה של חברה בע"מ עומד על 2,645 שקלים.

מטרת המאמר היא להביא לידיעת קוראיו מידע תמציתי בדבר תהליך הקמת חברה בע"מ, נכון למועד הכתיבה. המאמר אינו מהווה יעוץ משפטי ועל כן אין ליישם את האמור בו מבלי להיוועץ בגורם המקצועי המתאים לכך במשרדנו.