עבור מרבית מרוכשי כלי השיט בישראל, עולם השיט מהווה תחביב בלבד שאינו בבחינת צורך קיומי אולם דורש השקעה כספית שאינה זניחה. בנוסף לכך, מרבית הרוכשים אינם בעלי ניסיון ימי מקצועי רב-שנים, ולרוב גם אינם בעלי היכרות מעמיקה עם האופנים השונים לרישום הבעלות על כלי שיט.
האפשרויות העומדות להם לביצוע עסקאות אלה, נפקות החלת דין מדינת הרישום, נפקות הדין וסמכותה של מדינת ישראל בקשר עם עסקה הנעשית על ידי אזרח או תאגיד ישראלי (לרבות היבטים פלילים הנוגעים בדבר), שיקולים מיסויים, שיקולים ביטוחיים, היבטים טכניים (תקינות ותחזוקה) ושאר עניינים הנוגעים לעסקאות בכלי שיט.
משום כך, קיימת חשיבות רבה להסתייע בעסקאות אלה בעורך דין ישראלי בעל בקיאות משפטית ייחודית וניסיון בתחום הימי בכלל, ובעסקאות לרכישת כלי שיט בפרט, קודם לביצוע העסקה.
עוד יצוין, כי בשל ריבוי ומורכבות ההיבטים בעסקאות אלה (כמבואר לעיל) לצד היותן כרוכות בהיקפים כספיים גבוהים יחסית, הימנעות מלהסתייע בעורך דין מתאים, טרם ביצוע העסקה, עלולה לפגוע בצד המתקשר ובאינטרסים מטעמו, להסב לו נזקים רבים.
לדוגמה: נזק כספי רחב היקף, השתה של חבויות מס שונות, נזקים בלתי צפויים ו/או מתוכננים נוספים, לרבות הליכים משפטיים אזרחיים ו/או פליליים בישראל ומחוצה לה, וחלילה אף להביא לאובדן כליל של כלי השיט. לפיכך ישנה חשיבות יתרה להסתייעות בעורך דין טרם התקשרות בעסקה כאמור.
מונחים כלליים
קודם לבחירת המתווה האופטימלי ביותר לביצוע עסקה בכלי שיט, כנקודת מוצא יש להידרש תחילה לסיווג כלי השיט השונים על פי הגדרות הדין במדינת ישראל.
שלב זה הוא זה אשר קובע האם כלי השיט, לפי הגדרתו וייעוד השימוש בו, מאפשר שימוש ב"דגל נוחות" – קרי, רישום כלי השיט תחת מדינה השונה מלאום בעליו. משמעות המונח וחשיבות יפורטו בפרקים הבאים להלן. במסגרת תקנות הנמלים (בטיחות השיט), תשמ"ג-1982 (להלן: "התקנות"), עוגנו בדין הישראלי, בין השאר, הגדרותיהם של כלי השיט הרשומים במדינת ישראל באופן הבא:
"כלי שיט" – אניה, ארבה, ספינה או סירה;
"אניה" – כלי שיט העשוי לשוט והמונע בכוח מנוע, אשר תפוסתו ברוטו עולה על 100gt או שארכו המרבי עולה על 24 מטר, לפי הענין;
"ספינה" – כלי שיט שאינו אניה או ארבה וארכו המרבי עולה על 7 מטר, למעט כלי שיט המונע במשוטים בלבד (קרי, כלי שיט אשר תפוסתו ברוטו אינה עולה על 100gt ואורכו המירבי אינו עולה על 24 מטרים);
"סירה" – כלי שיט שאינו אניה או ספינה או ארבה (קרי, כלי שיט שאורכו המירבי אינו עולה על 7 מטרים);
"אופנוע ים" – כלי שיט המונע על ידי מנוע שאיבת מים (סילון), המסוגל להשיט עד שלושה אנשים, שהפעלתו נעשית ברכיבה או בעמידה וניהוגו באמצעות מוט רוחבי.
מטבע הדברים, רובו של מאמר זה ובפרט המתווה המוצע בחלק ו' להלן, אינם רלוונטיים ביחס לאופנועי-ים וסירות עד 7 מטרים שמטיבם מוגבלים לשיט במימי החופין של מדינת ישראל. בשל כך, עיקרי הדברים שיפורטו מנקודה זו עוסקים בכלי שיט שאורכם עולה על 7 מטרים.
עם זאת, עדיין קיימת חשיבות לבחינת המצב המשפטי של כלי השיט הנרכש (הגם שהינו קטן מ-7 מטרים), לרבות רישומו כראוי בפנקס כלי השיט, היותו נקי מחובות, שעבודים ו/או זכויות צדדים שלישיים, וכן כי מצבו הטכני וההנדסי אכן מאפשר שימוש תקין בו ותואם את ציפיות הרוכש.
לפיכך, מומלץ גם בעסקאות אלה להיעזר בעורך דין בעל בקיאות וניסיון בתחום הימי (כאמור לעיל), אשר יבטיח התקשרות חוזית מתאימה שתמנע חלילה "תאונות משפטיות" ונזקים כספיים לרוכש.
יצוין כי העברת בעלות בכלי שייט אלה מתבצעת למול מפקח או פקידה מטעם רשות הספנות והנמלים במשרד התחבורה (להלן: "רספ"ן"), על ידי הגעה פיזית של המוכר והקונה (ובמידה וקיים יותר ממוכר ו/או קונה אחד, יגיעו כולם, אלא אם הצטיידו בייפוי כוח נוטריוני), במהלך שעות הפעילות, למחלקת כלי שיט קטנים במשרדי רספ"ן בחיפה.
מסמכים עיקריים בכלי שיט
(א) ככלל, בכלי שיט ישראלי תמצאנה תעודות החובה הבאות:
(1) רישיון כושר שיט (טסט) - מסמך המאשר את כשירות כלי השיט להפלגה, מפרט את ציוד החובה בכלי השיט, הגבלות ופרטים נוספים. בכלי שיט פרטי תוקף כושר השיט הינו לשנתיים. חל איסור להפליג בכלי השיט ללא רישיון כושר שיט תקף לכלי השיט.
(2) תעודת רישום (בעלות) - במידה ובכלי השיט, ייעודו ו/או בבעליו לא בוצע שינוי, אין צורך לחדש תעודה זו. תעודה זו מחויבת להימצא בכלי השיט, ובפרט אין לצאת למסע בינלאומי ללא הצטיידות בה.
(ב) תעודת ביטוח - מסמך המאשר כי קיימת לכלי השיט פוליסת ביטוח תקפה, עם כיסוי מינימאלי עבור צד ג' בהיקף של 100 אלף דולר. חל איסור להפליג בכלי השיט ללא תעודה זו.
(ג) רישיון משיט - רישיון להשיט את כלי השיט (לפי דרישות רישיון כושר שיט שהונפק לכלי השיט – ראו לעיל), על שם המשיט בפועל.
(ד) רישיון לתחנת אלחוט - רישיון חובה מטעם משרד התקשורת בגין תחנת אלחוט (VHF ו- DSC) לכלי שיט המפליג מעבר ל- 4 מיילים ימיים מהחוף. בכלי שיט למסע בינלאומי, גם בעבור משואת EPIRB.
(ה) אישור בדיקת אסדת הצלה - אישור מטעם בודק מוסמך לאסדות הצלה מתנפחות, לכלי שיט המפליג מעבר ל- 4 מיילים ימיים מהחוף. על פי התקן הישראלי בדיקת כשירות לאסדה תתבצע בכל 15 חודשים.
חובת רישום במדינת ישראל (תעודת רישום)
[בהתאם להוראות חוק הספנות (כלי שיט), תש"ך-1960 (להלן: "חוק הספנות")] כעקרון, כלי שיט אשר בבעלות אזרחים או תאגדים ישראלים חייב ברישום בפנקס הרישום של כלי השיט. לעקרון זה ישנו חריג, אותו ניתן לנסח בכלליות.
הכלל: כלי שיט אשר למעלה ממחציתו (50%) בבעלות המדינה, אזרח ישראל או תאגיד ישראלי (להלן: "בעל כלי שיט"), חייב ברישום בפנקס הרישום של כלי השיט, המנוהל על ידי רשם כלי השיט (Registrar of Vessels) ברספ"ן (להלן: "המרשם"). לשם הדוגמה, את תעודת הרישום של כלי שיט ניתן להשוות לרישיון רכב, אותו אנו מכירים ביחס לכלי רכב הרשומים במדינת ישראל. יצוין כי הפרת חובת הרישום על ידי בעל כלי השיט מהווה עבירה פלילית, שלצידה קנסות ועונשי מאסר בפועל
חריג לכלל: במקרים מיוחדים, בין אם חלה בהם לכאורה חובת הרישום לעיל ובין אם לאו (לדוגמה: כאשר פחות ממחצית זכויות הבעלות בכלי השיט הינן בבעלות ישראלי), ועל אף זאת מעוניין בעל כלי השיט, שלא לכלול או לכלול על ידי רישום מיוחד, לפי העניין, את רישומו של כלי השיט במרשם, אזי באפשרותו לפנות לשר התחבורה על מנת שיתיר לו לעשות כן.
בתום רישום כלי השיט במרשם ינפיק הרשם לבעליו תעודת רישום ישראלית (Certificate of Registration) בה יכללו, בין היתר, השם הרשום של כלי השיט, המספר הרשום, נמל הבית, סוג כלי השיט, ממדיו (אורך, רוחב, שוקע) ואמצעי הנעה המותקנים בו ועוד.
הערה: את מדינת הרישום של כלי שיט נזהה על פי פרטי המנפיק כמפורט בראש תעודת הרישום.
בניגוד לנכסי מקרקעין אשר בעניינם זכויות הבעלות נקבעות על פי מרשם המקרקעין, הרי שלעניין כלי שיט – המרשם אינו יוצר את זכויות הקניין בו (וראו לעניין זה סעיף 83 לחוק הספנות הקובע כך: "רישום בפנקס הרישום אין משום ערובה לזכות קניין..."), וזכויות הבעלות בו תיקבענה באמצעות בית המשפט, על פי נסיבות העניין.
מדינת הרישום
על פי כללי המשפט הבינלאומי, הדין החל על גבי כלי שיט (טריטוריית כלי השיט) וכן סמכות השיפוט בעניינו משויכים למדינת הרישום של כלי השיט – קרי, ההשתייכות הלאומית. לפיכך, ככלל נראה בכל אירוע המתרחש בשטח כלי שיט, כאילו התרחש בתחומי הטריטוריה של המדינה בה הוא רשום וסמכות השיפוט בעניינו תהא מסורה לה.
יוצא אפוא, כי לצד קיומה של חובת רישום בדין על אזרח או תאגיד ישראלי והשלכות הפרתה; להחלטה על בחירת מדינת רישום לכלי שיט נרכש (במסגרת עסקה לרכישת כלי שיט חדש, או בעסקה לרכישת כל שיט יד שניה – החלטה על הותרת מדינת הרישום הקיימת), משמעות כבדת משקל היות והיא הקובעת את הריבונות שתוחל על כלי השיט והמפליגים בו.
קביעה זו אינה מצטמצמת לגדרי פרט טכני-רישומי השמור לתרחישי קיצון בלבד, אלא שמדובר בהחלטה אופרטיבית פרטנית (כל מקרה לגופו) המתבססת על סט שיקולים ומשמעויות רחבי היקף, ולרבות שיעורי מיסוי, תקני רישוי ובטיחות, שיקולים חשבונאיים, היבטים דיפלומטיים וביטחוניים שונים ועוד, כפי שיפורט בחלק ה' להלן.
בעניין האמור, מתייחס הדין הישראלי, בין השאר, כדלקמן:
הדין החל על כלי שיט רשום -
(א) לאומיותו של כלי שיט רשום בישראל תהא ישראלית ויחול עליו דיני מדינת ישראל.
(ב) על פי הוראות חוק הספנות (אשר אימץ את נוהגים ימיים בינלאומיים), כלי שיט רשום בישראל מחויב בהנפת דגל ישראלי.
סמכות השיפוט ביחס לכלי שיט רשום
סעיף 2א לפקודת שטח השיפוט והסמכויות קובע כי "כל כלי שיט או כלי טיס, באשר הם שם, הרשומים בישראל, יראו אותם, לענין השיפוט של בתי המשפט, כאילו היו חלק משטח מדינת ישראל."
דהיינו, הדין הישראלי רואה בכלי שיט הרשום בישראל שטח כמצוי "בישראל", אף שאין הוא בהכרח מצוי בישראל לפי כל נקודת מבט שהיא (דוגמת מיקומו הגיאוגרפי בפועל, של כלי השיט, בנקודת זמן מסוימת).
תחולה על כלי שיט לא רשום -
כלי שיט החייב ברישום ואינו רשום כדין (וגם אינו פטור מחובת הרישום), יראו אותו ככלי שיט ישראלי לכל חובה שהוטלה על כלי שיט ישראלי ולכל עבירה אשר נעברה בו ולגבי אחריותם של בעלו, קברניטו וכל אדם המנהל את עסקי בעל כלי השיט, הכל לפי הענין, וכן לגבי תחולת דיני מדינת ישראל וסמכות בתי המשפט הישראליים עליו.
לצד האמור, חשוב לציין כי לפי הוראות הדין הישראלי לעיל – במידה וכלי השיט מצוי פיזית במדינה זרה (שאינה מדינת הרישום), אזי יחול במקביל גם דין המדינה הזרה.
דגל כלי השיט – זיהוי ונוחות
לצורך זיהוי מדינת הרישום של כלי שיט ניתן להבחין בדגל המדינה המונף בירכתי כלי השיט, ובמקרים מסוימים גם על פי המדינה בה מצוי הנמל המוטבע על ירכתי כלי השיט.
על פי רוב, דגל כלי השיט הינו מן הפרטים המהותיים ביותר שיילקחו בחשבון במסגרת עסקה לרכישת כלי שיט, שכן הוא אשר מזהה את כלי השיט תחת מדינה מסוימת, וכיוצא גם קובע כאמור את המסגרת החוקית והדין שיחול על כלי השיט. כזכור, במדינת ישראל חלה חובת רישום. ברם, במרבית המקרים יעדיפו בעלי כלי שיט לעשות שימוש ב"דגל נוחות" (Flag of Convenience) - קרי, רישום כלי השיט במדינה השונה מלאומיות בעליו.
העדפה זו אינה ייחודית בהכרח לבעלי כלי שיט אזרחי מדינת ישראל, כי אם המדובר למעשה בתופעה גלובאלית המונעת בעיקרה משיקולי יעילות כלכלית, בטחון כלי השיט והצוות, יחסים דיפלומטיים וחופש תנועה, אפשרות לבחירת הדין החל, תקני בטיחות, רגולציה ועוד.
להלן פירוט תמציתי בדבר סט השיקולים והמשמעויות הנבחנות בבואם של בעלי כלי שיט לבחור את דגל כלי השיט (מדינת הרישום):
- תחולת דין מדינת הרישום וסמכותה על כלי השיט, בעליו והצוות, לרבות ביחס לדרישות ביטוחיות, רישוי ותקני בטיחות.
- שיקולים מיסויים שונים.
- שיקולים חשבונאיים שונים (לדוגמה: הכרה בפחת מואץ).
- עלויות תפעול, החזקה וביצוע עסקאות במטבע זר.
שיקולים דיפלומטיים דוגמת מדינות המבקשות להטיל חרם או סנקציות כלפי מדינות מסוימות, בין היתר, על ידי כך שהן מונעות את עגינתם של כלי שיט הרשומים במדינה המוחרמת במימי החופין שלהן.
שיקולים ביטחוניים דוגמת הימנעות מלחשוף את צוות כלי השיט כאזרחי מדינה מסוימת.
הוראות הדין ביחס להעסקת עובדים בכלי השיט; ועוד.
יצוין כי מרבית מבעלי כלי השייט בישראל אשר בוחרים לעשות שימוש בדגל נוחות, עושים זאת מטעמי מיסוי ("מס עשירים" בשיעור כולל של כ- 35%).
העסקה
לאור חובת הרישום על בעל כלי שיט ישראלי (לעיל) – מחד גיסא; ומאידך גיסא – היעילות הכלכלית בשילוב שיקולים אחרים התומכים בבחירת "דגל נוחות", פותחו בפרקטיקה המשפטית פתרונות ביניים יצירתיים לצורכי רישום כלי השיט בדגל זר (דגל נוחות) אשר העיקרי מבניהם הינו רכישה באמצעות חברה זרה.
ביתר פירוט: לאחר בחינה משפטית של מאפייני כלי השיט הנרכש, בעליו וצורת השימוש הרצויה בו (לרבות מקום קבע לעגינת כלי השיט, אזורי הפלגה מתוכננים, אזרחות בעליו, מסגרת הזמנים לשהייה במדינת ישראל ועוד), תיבחן האפשרות לרכישת כלי השיט באמצעות חברה זרה. דהיינו, כלי השיט יהיה בבעלות החברה הזרה, ומניותיה תהיינה בבעלות, מלאה או חלקית, של הרוכש. דגלי נוחות נפוצים ליישום מתווה זה ניתן למצוא מאת גיברלטר, ליבריה, פנמה, איי סיישל, איי הבתולה (BVI), איי מרשל ועוד.
מלבד האמור, יצוין כי לרכישת כלי שיט באמצעות חברה זרה יתרונות נוספים ומובהקים דוגמת: אפשרות להעברת בעלות בכלי השיט בדרך פשוטה של העברת המניות בחברה (ולא באמצעות שינוי הבעלות במרשם כלי שיט); היות החברה אישיות משפטית נפרדת המעניקה לבעל מניות בה הגנה מתביעות אישיות; יתרונות חשבונאיים לטיפול הוצאות ועלויות תחזוקה באמצעות חברה; הנפת דגל זר משיקולים דיפלומטיים (לרבות זיקת הרוכש למדינת הדגל, ככל שקיימת); ועוד.
ובכן, כחלק מהכנת ההתקשרות החוזית בין המוכר לרוכש ובחינת האפשרות לרישום כלי השיט בדגל זר, תחת חברה זרה, משרדנו מבצע בדיקות משפטיות שמטרתן להבטיח את אינטרס הלקוח – הן ביחס לכלי השיט (כגון: בחינת תקינות רישום כלי השיט, קיומם וסילוקם המלא של חובות / משכנתאות / זכויות צדדים שלישיים על כלי השיט, התייחסות לכשירות טכנית והנדסית וכיו"ב); והן בהתבסס על הוראות הדין הישראלי, עמדת הרשויות הרלוונטיות ומאפייני כלי השיט, לרבות בעליו וצורת השימוש בו (ראו לעיל), על מנת להבהיר מהו מתווה השימוש הראוי להימנעות מחשיפה משפטית.
גילוי נאות
בחודשים החולפים, הקשיחו שלטונות המס בישראל את התייחסותם לכלי שיט נושאי דגל נוחות, ובעקבות זאת הוגשו מספר עתירות בנושא על ידי בעלי כלי שיט כאמור. לפיכך, קיימת חשיבות נוספת להיוועץ בעורך דין ישראלי בעל בקיאות משפטית ייחודית וניסיון בתחום הימי, עובר להתקשרות בעסקה בכלי שיט
למשרדנו מחלקה ימית ייעודית, העוסקת בייצוג תאגידים ולקוחות פרטיים בעסקאות שונות בכלי שייט, ייצוג בהליכים משפטיים ימיים, הליכי רישוי וערר בענף השייט (לרבות משפט מינהלי ימי) ועוד.
מטרת המאמר הינה להביא לידיעת קוראיו מידע תמציתי בדבר מתווה אפשרי לרכישת כלי שיט ומונחים כלליים בתחום, נכון למועד הכתיבה. המאמר אינו מהווה יעוץ משפטי ועל כן אין ליישם את האמור בו מבלי להיוועץ בגורם המקצועי במתאים לכך במשרדנו.
.jpg)
.jpg)
