אחד הרגעים המפחידים והמתסכלים עבור יזמים הוא הרגע בו הם מתבקשים לגלות מידע רגיש על המיזם שלהם וכאשר הם מבקשים מהצד השני לחתום על הסכם סודיות הם נענים בשלילה.

 

הסירוב לחתום נראה לפעמים בעיני היזם שרירותי או כניצול לרעה של כוח, אך ברוב המקרים זה לא המצב

 

בראש ובראשונה יסרבו לחתום על הסכם סודיות משקיעים, אך הם לא היחידים שנוהגים כך. גם יועצים ואנשי מקצוע אחרים שנחשפים למיזמים רבים במהלך עבודתם (לדוגמא עורכי דין, רואי חשבון, מנטורים וכדומה), מסרבים בדרך כלל לחתום על הסכם כזה.

 

המשותף לכל "הסרבנים" הוא שהם יודעים שהם עשויים בכל רגע לשמוע על מיזמים דומים לשלכם ואולי כבר שמעו על כאלה והם אינם מעוניינים לחשוף את עצמם לתביעה משפטית בטענה שהפרו את הסכם הסודיות.

 

האם החשש לגלות את הרעיון (או הטכנולוגיה) שלכם ללא הסכם סודיות מוצדק?

 

לדעתי לא. ראשית, גניבת רעיונות, במיוחד בשלב שבו הרעיון עוד לא הפך למציאות, מאוד לא מקובלת בתעשייה. נסו להיזכר מתי בפעם האחרונה שמעתם מחבר או קראתם בתקשורת על גניבה של רעיון בשלב הראשוני של המיזם. זה כמעט שלא קורה.

 

מדוע? מכיוון שמי שיגנוב את הרעיון ייאלץ להתמודד עם שתי חשיפות במקביל. הסכנה הראשונה היא נזק למוניטין של הגנב או חמור מכך, תביעה משפטית. ובנוסף, רעיון שטרם נבדק ונוסה הוא בעל סיכוי גבוה להיכשל. מדוע לגנוב רעיון שעדיין לא ברור אם הוא מוצלח?

 

חשוב לזכור שמשקיעים בדרך כלל אינם עוסקים ביזמות בעצמם

 

ברוב המקרים מדובר באנשים שכבר "עשו את זה" והם אינם מעוניינים לעבור את דרך הייסורים של היזמות שוב אלא מעדיפים לתת לכסף שלהם לעבוד בשבילם.

 

בנוסף, מרבית הקרנות והאנג'לים עסוקים בטיפוח מספר רב של מיזמים במקביל ואין להם את היכולת או הרצון להתמקד במיזם ספציפי, בוודאי לא בכזה "שנולד בחטא". זה פשוט לא משהו שהם עושים.

 

כאשר אתם שוקלים אם לחשוף את הרעיון או לא, זכרו גם שלרעיון (למעט אם ניתן להגן עליו בפטנט) אין ערך גבוה בפני עצמו. רוב השווי של המיזם נוצר מהוצאת הרעיון אל הפועל. גם אם מישהו יגנוב את הרעיון שלכם הוא יבצע אותו מן הסתם בצורה אחרת שתשפיע על ההצלחה יותר מהרעיון עצמו.

 

בסופו של דבר, אם הדרך בה אתם הפכתם את הרעיון למציאות היא זו שקלעה לטעמם של המשתמשים - ניצחתם. אם לא – מה זה משנה אם מישהו אחר הצליח במקומכם? זוהי אחת מהסיבות שבגללה למשקיעים חשוב יותר לפעמים הצוות ופחות הרעיון.

 

מה אם חברה מסחרית סירבה לחתום על הסכם הסודיות שלכם (למשל לפני תחילת משא ומתן על פיילוט)?

 

לכאורה מדובר בחשיפה גדולה יותר שכן בניגוד למשקיע, לחברה הפועלת בתחום שלכם יש את הן את האינטרס והן את היכולת להוציא לפועל את הרעיון במקומכם.

 

אלא שבנוסף לחשיפה המשפטית והחשש מנזק למוניטין של החברה, שקיימים גם במקרה זה, לחברות ובמיוחד לחברות גדולות יש סיבות נוספות שלא להסתכן בגניבת רעיונות מיזמים ומסטארטאפים שאיתם היא נפגשת.

 

בניגוד לסטארטאפ צעיר, שיכול להרשות לעצמו לשנות כיוון (פיבוט) אם ייתקל בבעיות ביישום הרעיון המקורי, ושממילא לא מסכן הרבה כסף בפיתוח, חברות "אמיתיות" חייבות לעבוד בצורה מסודרת יותר.

 

רעיונות חדשים צריכים לקבל את האישורים המתאימים מהדרגים המוסמכים בחברה, תקציבים לביצוע הרעיון צריכים להיות מאושרים, כוח אדם מתאים צריך להיות מוקצה, תהליכי אישור ובדיקות ארוכים ועוד.

 

במקרה שמדובר בכישלון, המשמעויות עבור חברה גדולה רבות יותר, שהרי כדי לנסות את מזלה עם הרעיון שלכם היא צריכה להעדיף אותו על פני פרוייקטים אחרים, לשנות מיקוד, לסכן משאבים וכדומה.

 

אם נוסיף לכך את החשש מפגיעה במוניטין ומסכסוך משפטי, בדרך כלל תעדיף החברה להמתין ולראות אם תצליחו לבצע את מה שאתם מבטיחים לעשות, ואז לשתף אתכם פעולה או אפילו לקנות אתכם בהמשך הדרך ולא לקחת את הסיכון במקומכם. סיבה נוספת שעשויה לגרום לכם לא להתעקש על הסכם סודיות היא שהוא אינו מעניק הגנה חזקה במיוחד.

 

למרות היתרון ההרתעתי והסיכוי שבכל זאת קיים שההסכם יספק את ההגנה, במרבית המקרים קשה להגן על הסכמים כאלה בבית המשפט. אז מה עושים?

 

ראשית, אל תזנחו את הסכם הסודיות לחלוטין. נסו להחתים את מי שאפשר. במצבים רבים מקובל בכל זאת לחתום על הסכם סודיות, כגון כאשר אתם מתקשרים עם מפתחים או נותני שירותים אחרים שיהיו מעורבים בפיתוח הטכנולוגיה של המיזם.

 

במידה והאדם או הגוף שאיתם אתם מעוניינים להתקשר מפיקים תועלת מהקשר אתכם כבר בשלב ההתחלתי, כגון משכורת, אופציות וכדומה (מה שלא מאפיין משקיעים שזה עתה פגשתם כמובן) הם ייטו להסכים לחתום על הסכם הסודיות בכפוף לחריגים מסוימים.

 

בנוסף, דאגו לצמצם את היקף הגילוי ככל שניתן. לא תמיד יש צורך לגלות את הרעיון שלכם בפרטי פרטים או לפרט איך בדיוק הטכנולוגיה שלכם עובדת בשלב הראשוני של שיחות עם משקיעים או עם שותפים פוטנציאליים אחרים.

 

התנהלו כמובן בשקיפות לגבי ״חוסר השקיפות״ שלכם והסבירו בדיוק ממה אתם חוששים. לפעמים יהיה די במה שאתם מוכנים לגלות כדי להתקדם הלאה, לבנות אמון ולוודא שיש סיכוי טוב לחתימת עסקה שמצדיק את הסיכון.

 

אל תתעצלו ועשו בדיקת רקע על מי שאתם מתכוונים לגלות לו מידע רגיש. האם יש לו מוניטין בשוק? האם הוא נחשב למשקיע רציני? במקרה של חברה, האם היא ידועה בכך שהיא "מאמצת" רעיונות של אחרים?...

 

תנו משקל גם לחשיבות של ההתקשרות עבורכם. ככל שהתרומה של מי שאתם מתבקשים לגלות לו מידע רבה יותר כך שווה יותר לקחת את הסיכון, ואז מן הסתם מדובר בגורם רציני שהחשיפה למיזם מצידו קטנה יותר.

 

בשורה התחתונה, חלון ההזדמנויות שלכם לפרוץ ולהצליח הוא צר ביותר ובמרבית המקרים הדבר הנכון לעשות הוא להתקדם כמה שיותר מהר ולדבר עם כמה שיותר אנשים שיכולים לעזור לכם.

 

מניסיוני, הבחירה לשמור את הקלפים קרוב לחזה כמעט תמיד מתבררת כבחירה מוטעית. הדיון מסתבך כמובן כאשר מדובר ברעיונות או בטכנולוגיה שניתן להגן עליהם באמצעות פטנטים וכמובן שישנן עוד דרכים להגן על הקניין הרוחני שלכם מלבד שימוש בהסכם סודיות.