בית משפט השלום בחדרה קיבל לאחרונה תביעת נזקי גוף שהגיש הולך רגל לאחר שהיה מעורב בתאונת דרכים. בעת התאונה, רכב שנסע מול האיש סטה ממסלולו והתנגש בו בעוצמה. לפיכך האיש הגיש תביעה נגד המבטחת של הרכב הפוגע.


הגבר הובהל לבית החולים, שם הוא נבדק על ידי הצוות הרפואי ונערכו לו צילומי רנטגן. בצילומים נמצאו שבר בכף רגל שמאל עם פריקה חלקית ושבר בקרסול רגל ימין. האיש טופל ובוצע לו שחזור של הפריקה בכף הרגל ושתי רגליו הושמו בגבס.


בעקבות התאונה נפגעה יכולתו של האיש לעבוד כרצף


האיש שעבד כרצף לפני האירוע טען כי בעקבות התאונה הוא נזקק לבצע טיפולי פיזיותרפיה ושיקום, ונאלץ להיעדר מעבודתו לתקופה של שישה חודשים. לפי גרסת האיש, בעקבות התקרית נשללה ממנו האפשרות לחזור לעבוד בתפקיד רצף ומעסיקו שיבץ אותו לעבוד כמפעיל טרקטור. הגבר הוסיף כי לא עבד כלל במשך שישה חודשים שלאחר התאונה, והוסיף כי אשתו סייעה לו בתקופה זו בביצוע פעולות בסיסיות.


בסוגיית הנכות התפקודית הגבר טען כי אמנם נכותו הרפואית היא בשיעור של 10%, אך נכותו התפקודית היא בשיעור של 25%. לדבריו, הפגיעות שנגרמו לו בתאונה משפיעות עליו רבות לנוכח גילו הצעיר והשנים הרבות שנותרו לו לעבוד. הוא הוסיף כי לפציעתו בתאונה יש השלכות מרחיקות לכת על אפשרותו להמשיך לעבוד בעבודת כפיים כרצף, והסביר שעבודתו אצל המעסיק הותאמה לתפקודו המוגבל לאחר התאונה.


מומחה רפואי קבע כי בעקבות התאונה נותרה לאיש נכות קבועה בשיעור של 10%


האיש נבדק על ידי מומחה רפואי בתחום האורטופדי שמונה על ידי בית המשפט. המומחה הרפואי קבע כי לאיש נותרה נכות קבועה בשיעור של 10% עקב הגבלה ניכרת של תנועות הקרסול. המומחה קבע גם כי לאיש נגרמה נכות זמנית בשיעור של 100% במשך שלושה חודשים מהתאונה, ונכות זמנית בשיעור של 50% עבור שלושת החודשים שלאחר מכן.


חברת הביטוח טענה כי המומחה הרפואי שגה בקביעת אחוזי הנכות של האיש, כיוון שאינו סובל מהגבלה ניכרת של תנועות הקרסול ולכן אין לייחס לו נכות בשיעור של 10%. עוד נטען כי אין לנכות הרפואית של האיש כל השפעה על תפקודו מאחר שחזר לעבוד באופן מלא לאחר התאונה. על כן, החברה ביקשה להעמיד את נכותו התפקודית של הגבר על 0%.


עדויות הנפגע ואשתו הותירו רושם אמין על בית המשפט


השופטת ציינה כי עדויות הרצף ואשתו הותירו עליה רושם מהימן ביותר, מאחר ששניהם העידו בכנות וענו על השאלות שנשאלו בישירות.
נקבע כי יש לדחות את טענות חברת הביטוח ביחס לשיעור הנכות הרפואית שנקבעה לאיש. השופטת הבהירה כי חברת הביטוח ויתרה על זכותה לחקור את המומחה הרפואי, ולכן אינה יכולה לטעון שקביעותיו אינן נכונות.


השופטת הוסיפה כי הכלל הוא שבית המשפט לא יסטה ממסקנותיו של המומחה, אלא אם כן התקיימו נסיבות יוצאות דופן שמצדיקות ביצוע סטייה כזו. על כן נקבע כי לאיש נגרמה נכות רפואית בשיעור של 10% בעקבות התאונה.


בסוגיית הנכות התפקודית, השופטת ציינה כי היא נותנת אמון בעדות האיש שתיאר כי לנוכח המגבלה שנותרה לו נפגעה יכולתו לעבוד בכל עבודה, ובפרט בעבודתו כרצף המחייבת שימוש תדיר ברגליים ובקרסוליים.


לאיש נקבעה נכות תפקודית בשיעור של 10%


השופטת קיבלה את גרסת האיש שסיפר כי בשל אותה מגבלה ברגליו הוא עובד כמפעיל טרקטור. עם זאת, הוחלט כי האיש הצליח להשתלב ללא קושי מיוחד בתפקיד של מפעיל טרקטור, ולכן אין מקום לקבוע שנכותו התפקודית עולה על זו הרפואית. לפיכך נקבע כי הנכות התפקודית של האיש היא בשיעור של 10%.


גם בסוגיית חישוב נזקיו של הגבר, השופטת קבעה כי עדותו הותירה רושם מהימן ביחס לכך שלא עבד במשך שישה חודשים לאחר התאונה וגם לא קיבל שכר עבור תקופה זו. עוד צוין כי עדות הנפגע נתמכה בתלושי שכר שהגיש וברישומים שהראו כי הוא אכן לא עבד לאחר התאונה.


בסופו של דבר נקבע כי חברת הביטוח מחויבת לשלם לנפגע פיצויים עבור הפסד כושר השתכרות לעבר ולעתיד, עזרת צד שלישי, הפסדי פנסיה, כאב וסבל והוצאות בסך של 160,984 שקלים.

 

יש לך שאלה?

פורום תאונות קשות, נכויות ופגיעות גוף קשות


המבטחת חויבה גם לשלם לגבר את הוצאות המשפט בתוספת שכר טרחת עורך דין על פי חוק.

 

ת"א 57586-09-17