בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב זיכה לאחרונה מחמת הספק נהג שהואשם בביצוע עבירות חבלה של ממש, אי מסירת פרטים בתאונת נפגעים, אי הגשת עזרה לנפגע בתאונה, אי הודעה מיד על תאונה, נהיגה בחוסר זהירות והתנהגות הגורמת נזק.


השופטת קבעה כי לאור הליקויים והמחדלים הרבים של המשטרה בחקירת התאונה והסתירות בעדויות הנפגעת ובעלה, לא ניתן להגיע להכרעה ביחס לעובדות המקרה. לפיכך הוחלט לזכות את הנהג מכל העבירות שיוחסו לו מחמת הספק.


לפי כתב האישום, בנובמבר 2018 בשעות הערב נסע הנהג ברכבו והתקרב למפרץ חניה כאשר באותה העת עמדה במקום הולכת רגל. הנהג לא נזהר בכך שלא שם לב לדרך, התקרב למפרץ החניה והחל לפנות ימינה כדי להחנות את מכוניתו מבלי שהבחין בהולכת הרגל שעמדה בחניה שמימין לכיוון נסיעתו. הנהג עלה עם הגלגל הקדמי הימני של הרכב על הקרסול השמאלי של הולכת הרגל וגרם לה לשבר בכף רגל שמאל. באותה העת היה במקום גם בעלה של הולכת הרגל.


בכתב האישום צוין כי הנהג פגע בהולכת רגל ונמלט מהמקום


נוסף על כך צוין בכתב האישום כי לאחר התאונה הנהג הסיע את הרכב לאחור ועזב את המקום, מבלי להגיש סיוע לנפגעת ומבלי להותיר פרטים. על כן הוא הואשם בביצוע עבירות של גרימת חבלה של ממש, אי מסירת פרטים בתאונת נפגעים, אי הגשת עזרה לנפגע בתאונה, אי הודעה מיד על תאונה, נהיגה בחוסר זהירות והתנהגות הגורמת נזק.


המדינה טענה כי לא יתכן שהנהג לא הבחין בהולכת הרגל שסימנה לו באמצעות הידיים שהיא נמצאת שם ושייזהר. עוד נטען כי לאחר התאונה בעלה של הנפגעת חבט בחלון הרכב, ולכן לא ייתכן שהנהג לא הבין כי פגע בהולכת הרגל. לפי גרסת המדינה, הנהג ביצע את העבירות תוך עצימת עיניים כאשר עזב את המקום מבלי להעניק סיוע לנפגעת ומבלי למסור את פרטיו, ולכן יש להרשיעו.


הסנגור טען כי הנהג עזב את המקום בשל חשש מאלימות


מנגד, סנגורו של הנהג ביקש לזכותו מהעבירות שיוחסו לו, וטען כי האיש נסע בזהירות ובאיטיות ולא הבחין בשום שלב בהולכת הרגל במקום. לטענת הסנגור הנהג עזב את המקום מאחר שחשב כי התנהגותו האלימה של הבעל נבעה מרצונו לשמור את מקום החניה ולמנוע ממנו להיכנס אליה.


לפי גרסת הסנגור, הנהג חשש מהתנהגותו של הבעל ולכן עזב את המקום. הסנגור הפנה למחדלי החקירה ולסתירות הרבות שעלו בחומר החקירה בעקבות עבודת בוחן התנועה. הוא הוסיף כי הליקויים והמחדלים מונעים כל אפשרות לקבל תמונה עובדתית ברורה של האירוע שתוכל לסתור את גרסת הנהג.


נמצאו סתירות רבות בעדויות הנפגעת ובעלה ביחס למיקומם בזמן האירוע


השופטת ציינה כי נמצאו סתירות בעדות הולכת הרגל בכל הקשור למקום עמידתה במפרץ החניה. עוד צוין כי בחקירתה הנגדית של האישה היא עומתה עם הגרסאות השונות שמסרה ולא הצליחה להסביר באופן משכנע את הסתירות שבדבריה. בעלה של הולכת הרגל טען כי היה עם גבו אליה כאשר נפגעה על ידי הרכב ואילו אשתו מסרה את ההיפך בעדותה.


השופטת קבעה כי לנוכח הסתירות שנמצאו בעדויות הולכת הרגל ובעלה ביחס למיקומם ולכיוון שאליו פנו בעת האירוע, מתעורר קושי ממשי בקביעת מיקומם המדויק של השניים בעת האירוע.


בוחן התנועה המשטרתי לא ביצע שחזור וניסוי שדה ראייה לאחר התאונה


בסוגיית חקירת בוחן התנועה המשטרתי, הובהר כי החקירה בוצעה חודש וחצי לאחר האירוע. השופטת מתחה ביקורת על כך שהבוחן לא ביצע שחזור של התאונה, לא ערך ניסוי שדה ראייה במקום ההתרחשות ואף לא ערך דו"ח בוחן כנדרש.


לפיכך השופטת קבעה כי לא בוצעו כל פעולות החקירה הנדרשות כדי להעניק לבית המשפט תמונה שלמה ואובייקטיבית של התאונה, ולכן אין באפשרותה להכריע מה היו הנתונים בשטח בזמן אמת.


עוד צוין כי אף גורם משטרתי לא מצא לנכון לבדוק האם קיים במרכול הסמוך למקום האירוע סרטון וידאו שמתעד את ההתרחשות. הובהר כי סרטון כזה היה יכול לסייע רבות בהבנת מיקומם של הולכת הרגל ובעלה לפני האירוע ובמהלכו.


לא ניתן לקבוע אם הנהג הבחין בהולכת הרגל ולכן לא ניתן להרשיעו


הוחלט כי העבירות שמיוחסות לנהג קשורות זו בזו ומכיוון שאין אפשרות לקבוע אם הוא הבחין בהולכת הרגל, אין אפשרות לקבוע כי התקיים אצלו היסוד הנפשי שנדרש לצורך הרשעה בעבירות שבהן הואשם.


השופטת הוסיפה כי המדינה לא הצליחה לשלול את גרסת הנהג שטען כי עזב את מקום האירוע בשל חשש מהתנהגותו האלימה של בעלה של הולכת הרגל. השופטת קבעה כי לא עלה בידה להגיע לקביעות עובדתיות מבוססות כדי להגיע להכרעה בתיק. זאת לנוכח המחדלים הרבים שנפלו בחקירת התאונה מצד הבוחן המשטרתי, ולאור הסתירות בעדויות שמסרו הולכת הרגל ובעלה.

 

יש לך שאלה?

פורום כתב אישום במשפט הפלילי


בסופו של דבר השופטת החליטה כי המדינה לא הצליחה להוכיח את אחריותו של הנהג מעל לספק סביר, ולכן הוא זוכה מכל העבירות שיוחסו לו מחמת הספק.


תד (ת"א) 4788-03-19