בית משפט השלום בירושלים קיבל לאחרונה תביעת פיצויים שהגיש עובד במפעל שיש נגד מעסיקו לאחר שנפגע בידו ממסור במהלך העבודה. השופט קבע כי המעסיק נושא באחריות מלאה לנזקיו של העובד מכיוון שלא העביר לו הדרכות בטיחות וזהירות בעבודה, ונמנע מהתקנת מגן למסור שממנו נפגע בידו. לפיכך נפסק כי המעסיק ישלם לעובד פיצויים בסך כולל של 312,400 שקלים.


העובד טען כי במהלך העבודה המסור החליק מידו של עובד נוסף ופגע בידו


לפי גרסת העובד לנסיבות אירוע התאונה, במהלך מלאכת חיתוך פלטת שיש עם בנו של המעסיק, הבן השתמש במסור חשמלי כאשר לפתע המסור נשמט מידו, פגע בעובד וגרם לו לחתך עמוק ביד.


מנגד, בנו של המעסיק טען כי העובד התעקש להגיע לעבודה למרות העובדה שידו הייתה חבושה בעקבות פגיעה אחרת שאינה קשורה לאירוע. לגרסתו, בעת שחתך פלטת שיש באמצעות המסור החשמלי, העובד התקרב אליו בפתאומיות עם ידו החבושה בצורה רשלנית ומלחץ האוויר שיצר המסור, ידו של העובד נמשכה לכיוון המכשיר ובשל כך הוא קיבל מכה שטחית בידו.


לאחר שבחן את כלל הראיות והעדויות, השופט ציין כי גרסתו של העובד לגבי נסיבות אירוע התאונה הותירה עליו רושם משכנע ואמין יותר מאשר גרסתו של בן המעסיק. העובד פירט ותיאר את גרסתו במהלך חקירה נגדית שנערכה לו בבית המשפט, והסביר כי אחיזה לא נכונה של המסור במהלך העבודה עלולה לגרום לו "לקפוץ".


המעסיק מחויב לדאוג לביצוע העבודה בצורה בטוחה


השופט קבע כי המעסיק נושא בחובת זהירות כלפי העובד והוא מחויב לנקוט בכל האמצעים הסבירים כדי לוודא שהעובד יכול לבצע את עבודתו בצורה בטוחה. צוין כי חובת זהירות זו כוללת בין היתר הנהגת שיטת עבודה בטוחה, דאגה לקיומה בפועל והדרכה של העובד לפי שיטת עבודה זו. כמו כן הובהר כי חובת המעסיק כוללת גם את האפשרות לצפות רשלנות של העובד ופזיזות בביצוע העבודה.


הוחלט כי העובדה שהעובד התעקש להגיע לעבודה כאשר ידו חבושה לא יכולה לפטור את המעסיק מאחריות. כאמור, חובת הזהירות שחלה על המעסיק כלפי העובד מחייבת אותו לדאוג לביטחונו ולמנוע התרשלות של העובד במסגרת העבודה.


בנו של המעסיק נדרש להזהיר את העובד ולהנחותו להתרחק מהמסור


השופט ציין כי בנו של המעסיק נדרש להזהיר את העובד, להנחותו להתרחק ממנו בעת שחתך את השיש באמצעות המסור החשמלי ולהפסיק את פעולת המסור כשראה שהעובד מתקרב אליו. צוין כי פעולות אלו היו יכולות למנוע את התאונה אך לא ננקטו בשום שלב. לפיכך המעסיק הפר את חובת הזהירות שלו כלפי העובד והתרשל כלפיו.


השופט קיבל את עדות העובד ביחס להיעדרו של מגן על המסור החשמלי, וקבע כי עבודה במסור ללא מגן מהווה הפרה של פקודת הבטיחות בעבודה שמחייבת את המעסיק לגדר כל חלק מסוכן במכונה בעלת מנוע חשמלי. על כן נקבע כי במקרה זה חלה על המעסיק אחריות גם מכוח עוולת הפרת חובה חקוקה בשל אי גידור המסור כנדרש בחוק, ובשל אי מתן הדרכה הולמת לעובד על שיטת העבודה הבטוחה ועל נהלי הבטיחות והזהירות שיש לנקוט.


המעסיק מחויב לצפות גם התנהלות רשלנית ובלתי זהירה של העובד


בסוגיית האשם התורם השופט הסביר כי לפי הפסיקה המעסיק מחויב לצפות גם התנהלות רשלנית ובלתי זהירה מצד העובד. התנהגות כזו מצד העובד לא שוללת את אחריותו המלאה של המעסיק, למעט במקרים של רשלנות משמעותית מצד העובד.


עוד הובהר כי נטיית הפסיקה היא שלא להטיל על העובד שנפגע בתאונת עבודה אחריות בשל אשם תורם, למעט במקרים שבהם אשמו של העובד הוא ברור ובולט לעין. לפיכך, השופט קבע כי במקרה זה אין הצדקה להטיל על העובד אשם תורם מאחר שהוא עובד זוטר שעבד תחת פיקוחו של בן המעסיק שנחשב לעובד בכיר. צוין כי העובד ביצע את עבודתו לפי הנחיותיו ובקשותיו של בן המעסיק, ולכן אין מקום לייחס לו אשם תורם.


בסוגיית הנזק השופט ציין שהעובד נחתך ביד ימין, הובהל לבית חולים ושם אובחן כי הוא סובל מחתך ביד, מפגיעה בגידים המיישרים ובוצעה לו תפירה של החתך וניתוח לתיקון הגידים. מומחה רפואי מטעם בית המשפט העריך את נכותו של העובד בשיעור של 19% בגין מגבלה תפקודית וצלקת.

 

יש לך שאלה?

פורום תאונות כלליות - בבית, ברחוב, שטח ציבורי, מתקני ספורט, פיצויים ועוד


בסופו של דבר, השופט קבע כי סך נזקיו של העובד מסתכמים ב-419,400 שקלים. מאחר שהתאונה הוכרה כתאונת עבודה נוכה מסכום זה סך של 107,000 עבור תקבולים שקיבל העובד מהמוסד לביטוח לאומי. לפיכך, המעסיק חויב לפצות את העובד בסך של 312,400 שקלים עבור פגיעה בכושר ההשתכרות, הפסדי פנסיה, כאב וסבל, הוצאות רפואיות ועזרת צד ג'. כמו כן, המעסיק ישלם לעובד גם את שכר טרחת עורך דינו בסך של 62,480 שקלים.


ת"א 23499-06-16