בית משפט השלום בקריית גת קיבל לאחרונה תביעת פיצויים שהגישה אם לפעוט בן שלוש נגד בעלים של משחקיית ג'ימבורי, לאחר שנפלה בעת ירידתה מאחד המתקנים במקום. השופט קבע כי בעל המשחקייה התרשל כלפי האם בכך שלא הציב משגיח במקום, למרות יכולתו לצפות נזק שיכול להיגרם למבקרים במקום. לפיכך, בעל המשחקייה חויב לפצות את האם על הנזקים שנגרמו לה בסך של 147,388 שקלים.


לפי גרסת האם, בחודש מרץ בשנת 2014 היא הגיעה עם בנה הפעוט בן השלוש למשחקיית ג'ימבורי שנמצאת בקניון. לאחר שבנה עלה על אחד המתקנים במקום היא נאלצה לעלות למתקן כדי להוריד אותו כיוון שנתקף בהלה וסירב לרדת מהמתקן בעצמו. לדבריה, בעת הירידה מהמתקן היא נפלה ונפגעה במרפק.


האם טענה כי בעת שעלתה למתקן כדי לסייע לבנה לא נכח במקום משגיח מטעם הבעלים


האם טענה כי בעת שעלתה למתקן כדי להוריד את בנה, לא היה במקום איש צוות מטעם בעלי המשחקייה. היא הוסיפה כי היא לא עלתה למתקן להנאתה אלא בשל מצוקתו של בנה, והעובדה כי בעל המקום או מפקח מטעמו לא נמצאו במקום כדי להשגיח על המבקרים.


עוד נטען כי בעל המשחקייה היה צריך לצפות כי פעוטות המשחקים במקום עלולים להצטרך סיוע של אנשי צוות במהלך הפעילות. לפי דברי האם, בעל המקום התרשל כלפיה וכלפי בנה בכך שהותיר את המקום ללא אנשי צוות שיסייעו בעת מצוקה של המבקרים במשחקייה.


בעל המשחקייה טען כי בכניסה הוצב שילוט האוסר שימוש של מבוגרים במתקנים


מנגד, בעל המשחקייה טען שמתקני השעשועים במקום מיועדים לפעוטות וילדים קטנים, וכי בכניסה למתחם המשחקים הוצב שלט שציין במפורש שהכניסה למקום מותרת מגיל חצי שנה ועד גיל שש. עוד נטען כי האם קראה את ההנחיות ולמרות זאת עלתה על המתקן, ולכן היא נושאת באחריות מלאה לנזק שנגרם לה בעקבות התאונה.


לפי גרסת בעל המשחקייה, בעת כניסתה למתחם הג'ימבורי נמסר לאם כי הנחיות הבטיחות במקום מחייבות את ההורים להשגיח על ילדיהם ולפיכך אין להטיל עליו אחריות לאירוע. לדבריו, מאחר שלא הייתה מוטלת על בעלי המשחקייה חובת השגחה בעת האירוע, לא הייתה מניעה להותיר את האם ובנה לבדם במקום. לחילופין נטען כי ככל שייפסק שבעלי המשחקייה צריכים לפצות את האם, הרי שיש להשית עליה אשם תורם משמעותי ומכריע.


האם עלתה למתקן השעשועים על דעת עצמה ובניגוד להנחיות


לאחר שבחן את כלל העדויות והראיות, השופט החליט לקבל את גרסתה של האם לנסיבות התאונה. עם זאת, צוין כי הוכח שבמקום הוצבו שלטים שהגבילו את הפעילות במתקנים עד גיל שש, ולכן השימוש שעשתה האם במתקן נעשה על דעת עצמה ובניגוד להנחיות.


לפי קביעת השופט, בעת עלייתה של האם למתקן לא היה במקום מדריך או משגיח מטעם הבעלים. הובהר כי הימצאותו של משגיח במקום הייתה יכולה למנוע את התרחשות התאונה על ידי כך שהוא היה מונע מהאם לעלות על המתקן, משגיח בעצמו על בנה הפעוט ומסייע לו בעת הצורך.


השילוט שהוצב במקום לא פוטר את הבעלים מהשגחה על הנעשה במשחקייה


השופט קבע כי קיומם של שילוט והוראות שימוש במקום אינו פוטר את בעל המשחקייה מהחובה להשגיח על המבקרים. הובהר כי הבעלים מחויבים להציב במקום משגיח מטעמם שיאכוף את הנהלים וימנע מאנשים מבוגרים לעלות על מתקני שעשועים.


צוין כי בנסיבות המקרה הבעלים היו צריכים לצפות את האפשרות שייגרם נזק לאם שנאלצה לעלות על המתקנים כדי לסייע לבנה הפעוט שהיה במצוקה, וזאת בהיעדר כל גורם משגיח במקום.


השופט הדגיש כי האירוע היה נמנע לו שהה בסמוך למתקן משגיח מטעם הבעלים אשר היה מונע מהאם לעלות המתקן מלכתחילה. נקבע כי עזיבתה של המשגיחה את המקום עם כניסת האם למתחם נחשבת להפרת חובת הזהירות כלפיה.


לפיכך, הוחלט כי בעל המשחקייה התרשל כלפי האם בכך שלא דאג להשגחה ראויה על המבקרים במשחקיה ולכן הוא מחויב לפצותה על הנזק שנגרם לה בעקבות האירוע.


האם הייתה מודעת לכך שהשימוש במתקן אסור למבוגרים ולמרות זאת עלתה עליו


בסוגיית האשם התורם השופט פסק כי האם שגתה בהפעלת שיקול הדעת כאשר החליטה לעלות על המתקן כדי להיות עם בנה ולסייע לו. צוין כי האם הייתה מודעת לכך שהשימוש במתקנים מוגבל עד גיל שש ולמרות זאת עלתה על המתקן והשתמשה בו. לפיכך הוחלט כי יש לייחס לאם אשם תורם בשיעור של 40%.


נוכח הפערים בין חוות הדעת של המומחים הרפואיים מטעם הצדדים, השופט מינה מומחה רפואי בתחום האורטופדי כדי שיעריך את נכותה של האם בעקבות התאונה. לאחר שהמומחה בדק את האישה הוא קבע לה נכות רפואית משוקללת קבועה בשיעור של 26.7% בגין הגבלות תנועה במרפק, פגיעה עצבית וצלקת. עם זאת, השופט קבע כי נכותה התפקודית של האישה מוערכת ב-15% בלבד.


השופט פסק כי נזקיה של האישה בעקבות התאונה מסתכמים בסך של 283,146 שקלים, עבור הפסד השתכרות, הפסדי פנסיה, כאב וסבל, עזרת צד שלישי והוצאות רפואיות.


השופט קבע כי יש להפחית מסכום הנזקים הכולל 40% בשל אשם תורם, ומהסך שנותר שעומד על 169,888 שקלים החליט שיש לבצע ניכוי רעיוני של 22,500 שקלים. זאת מאחר שהאישה הייתה יכולה לקבל את הסכום הזה כתגמולי ביטוח לאומי לו הייתה מגישה תביעה לאחר האירוע.

 

יש לך שאלה?

פורום תאונות קשות, נכויות ופגיעות גוף קשות

 

בסיכומו של דבר, השופט קבע כי בעל המשחקייה מחויב לשלם לאישה סכום של 147,388 שקלים בתוספת שכר טרחת עו"ד והחזר אגרת בית משפט בסך של 29,478 שקלים.


ת"א 17239-02-16