בית משפט השלום בירושלים קיבל לאחרונה תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית שהגיש גבר נגד בית חולים, לאחר שנכווה בבטנו במהלך ניתוח לכריתת גידול ממאיר במעי הגס. השופט קבע כי הצוות הרפואי התרשל בכך שלא בדק את טמפרטורת המים ששימשו את המנתח לחיטוי הפצע לקראת סיום הניתוח. לפיכך נקבע כי בית החולים ישלם למטופל פיצויים בסך של 73,300 שקלים עבור הנזקים שנגרמו לו.


במהלך ניתוח להסרת גידול ממאיר במעי הגס נגרמו למטופל כוויות ממים רותחים


לפי העובדות שפורטו בפסק הדין, בחודש פברואר בשנת 2011, המטופל עבר ניתוח להסרת גידול ממאיר במעי הגס. הגידול הוסר בהצלחה במהלך הניתוח ולקראת השלמתו וסגירת החתך, המנתח השתמש במים חמים כדי לנקות את הפצע ולמנוע זיהום. מאחר שטמפרטורת המים הייתה גבוהה מידי, נוצרה כוויה בדופן הבטן של המנותח.


המטופל טען כי לקראת סוף הניתוח, המנתח השתמש במים רותחים וגרם לו לכוויה בדרגה שתיים על פני שלושה עד ארבעה אחוזים משטח בטנו. עוד נטען כי המנתח לא יידע אותו או את בני משפחתו אודות האירוע בתום הניתוח ועשה זאת רק למחרת הניתוח.


המטופל טען כי קיים קשר סיבתי מלא בין התרשלות הצוות הרפואי ובין הצלקות שנגרמו לו


לפי גרסת המטופל, בית החולים והצוות הרפואי התרשלו כלפיו והפרו את כללי האתיקה מאחר שלא יידעו אותו בדבר הנזק שנגרם לו מיד לאחר האירוע. המטופל הוסיף וטען כי קיים קשר סיבתי עובדתי ומשפטי מלא בין השטיפה באמצעות המים הרותחים ובין הצלקות והנזקים שנגרמו לו בעקבותיה.


המטופל צירף לתביעתו חוות דעת של מומחה רפואי שציין כי הכוויה אמנם החלימה, אך הותירה בגוף המטופל צלקות מעוותות ונראות לעין על פני שטח גדול יחסית בדופן הבטן. המומחה הוסיף כי הנזק שנגרם לאיש הוא בלתי הפיך והבהיר שלא ניתן לתקן את הצלקות באמצעות ניתוח קוסמטי. על כן, הוא קבע כי בעקבות האירוע נגרמה לאיש נכות אסתטית קבועה בשיעור של 15%.


בית החולים טען כי הצלקת שנותרה למטופל אינה קשורה לכוויה שנגרמה לו בניתוח


מנגד, בית החולים טען כי לקראת סיום הניתוח וכדי לוודא ניקוי מירבי של אזור החתך הניתוחי, המנתח ביקש מים חמים לצורך שטיפת הפצע. לפי גרסת בית החולים, לאחר השימוש במים החמים נראה כי העור במקום החל להתקלף, ולכן נקראה לחדר הניתוח רופאה מומחית לכירורגיה פלסטית שנתנה הנחיות להמשך טיפול.


מומחה רפואי מטעם בית החולים ציין כי למטופל נגרמה כוויה שטחית בינונית במרכז הבטן ובחלקה הימני עקב שטיפת אזור הבטן במים חמים לאחר הניתוח. לפי קביעת המומחה, בקושי ניתן להבחין בהבדלים כלשהם בין העור שנרפא באזור הכוויה ובין העור הבריא שמסביבו. על כן, המומחה קבע שאין הצדקה לפסוק למטופל נכות.


בית החולים הוסיף כי המטופל עבר ניתוח מוצלח וחשוב להסרת הגידול הממאיר, והצלקת שנותרה לו אינה קשורה כלל לכוויה שהתרפאה זה מכבר.


בשל פערים בין חוות הדעת שהגישו הצדדים מונתה רופאה מומחית מטעם בית המשפט


לנוכח פערים בין חוות הדעת של המומחים הרפואיים מטעם הצדדים, השופט החליט למנות רופאה מומחית בתחום הכירורגיה הפלסטית כדי שתעריך את הנכות שנותרה למטופל בעקבות האירוע.


לאחר שבדקה את המטופל, המומחית הגישה לבית המשפט את חוות דעתה. בחוות הדעת הרופאה ציינה כי בתום הניתוח הפצע נשטף באמצעות מים חמים אשר גרמו לכוויות בדרגות שתיים ושלוש בבטן המרכזית והימנית. על כן, המומחית קבעה כי המטופל סובל מנכות רפואית קבועה בשיעור של 5% בשל מצב הצלקות בבטנו.


הצוות הרפואי היה יכול למנוע את הכוויה והצלקות אם היה בודק את טמפרטורת המים כראוי


לאחר בחינת העדויות והראיות, השופט קבע כי במהלך הניתוח נגרמה למטופל כוויה שהחלימה אך הותירה צלקת בדופן הבטן. השופט הבהיר כי אם הצוות הרפואי היה בודק כראוי את טמפרטורת המים לפני שהמנתח השתמש בהם כדי לחטא את הפצע לפני תפירתו, היה נמנע מהמטופל הנזק שנגרם לו.


לפיכך, נקבע כי בית החולים מחויב לפצות את המטופל על הנזק שנגרם לו בעקבות האירוע.

 

יש לך שאלה?

פורום רשלנות בניתוח | רשלנות רפואית בניתוחים פלסטיים


בסיכומו של דבר, השופט קבע כי בית החולים יפצה את המטופל בסך כולל של 73,300 שקלים עבור כאב וסבל, הפסדי שכר וזכויות סוציאליות, הוצאות רפואיות וניידות ועזרת הזולת. כמו כן נפסק כי בית החולים ישלם לאיש הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.


תא 24503-07-16