בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה שהגישה עובדת אריזה במרכול נגד מעסיקה לאחר שפוטרה מעבודתה. השופטת קבעה כי המעסיק פיטר את העובדת בשל מוגבלותה ולא בעקבות שיקולים ענייניים, מבלי שאפשר לנציג מטעמה להיות נוכח בשימוע לפני הפיטורים.


לפיכך נקבע כי המעסיק ישלם לעובדת פיצויים בסך של 75 אלף שקלים עבור פיטורים שלא כדין, ובגין פיטורים שנעשו בניגוד להוראות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.


לפי העובדות שפורטו בפסק הדין, העובדת הועסקה כאורזת מוצרים בקופה במרכול במשך שש שנים החל מחודש מרץ בשנת 2011. האישה עבדה במשמרות בוקר וערב במרכול עד לחודש פברואר 2016.


עובדת מרכול שלא הייתה מסוגלת לעבוד בערב פוטרה מעבודתה


בחודש פברואר 2016 העובדת לקתה באירוע מוחי אשר לאחריו שהתה בחופשת מחלה עד לחודש מאי באותה השנה. עם חזרתה לעבודה היא הציגה למעסיק אישור מטעם רופא תעסוקתי שלפיו יש לשבצה במשמרות בוקר בלבד לנוכח בעיה רפואית בעיניה. לעובדת נקבעה נכות בשיעור של 75% לצמיתות וצוין כי היא סובלת מעיוורון לילה.


בחודש אוגוסט בשנת 2016 המעסיק זימן את העובדת לשימוע בשל חוסר שביעות רצון מתפקודה וכעבור כשבועיים היא הגיעה לשימוע בליווי אביה ועורכת דינה. לאחר שהעובדת העלתה את טענותיה בשימוע הוחלט להמשיך להעסיקה תוך שיבוצה במשמרות בוקר בלבד.
בחודש מרץ 2017 היא זומנה לשימוע נוסף כאשר בזימון לשימוע צוין כי הוא נערך לה עקב צורך לצמצם את כוח האדם בסניף. לאחר השימוע המעסיק הודיע לעובדת כי היא מפוטרת מהעבודה לאור צמצום מספר עובדי האריזה במרכול.


העובדת טענה כי המעסיק לא העלה טענות בדבר חוסר שביעות רצון מתפקודה


העובדת טענה כי נפלו פגמים בהליך השימוע שנערך לה, וזאת מכיוון שהמעסיק לא הקפיד על כך נוכחות מלווה מטעמה בשימוע השני שנערך לה. עוד צוין כי בזימון לשימוע לא הועלתה כל טענה ביחס לאי שביעות רצון מתפקודה.


העובדת הוסיפה וטענה כי המעסיק לא הציע לה כל עבודה חלופית למרות בקשתה לעבוד כקופאית. לפי גרסת האישה, מוגבלותה וחוסר יכולתה לעבוד במשמרות ערב הם שהובילו לפיטוריה מאחר שהמעסיק לא העלה כל טענה בדבר תפקודה לפני הפיטורים.


המעסיק טען כי במשך תקופת העסקתה של העובדת העיר לה רבות על תפקודה


מנגד, המעסיק טען כי ערך לעובדת שיחות רבות שבמהלכן הבהיר לה שהיא מחויבת לשפר את התנהלותה בעבודה. עוד נטען כי בזימון לשימוע השני ובתחילתו המעסיק ציין בפניה כי היא רשאית לצרף לשימוע מלווה מטעמה, אך היא החליטה להתייצב לפגישה לבדה.


המעסיק הוסיף כי הציע לעובדת לעבוד במחלקת הבשר אך היא סירבה וביקשה לעבוד כקופאית. על כן נטען כי במקרה זה לא מדובר בפיטורים שלא כדין.


השופטת ציינה כי בזימון לשימוע שקדם לפיטורי העובדת הובהר כי הסיבה שבגינה נשקל סיום העסקתה היא צמצום כוח אדם עקב החוק לצמצום השימוש בשקיות ניילון. לא הובא לידיעת העובדת כי היא מזומנת לשימוע בשל חוסר שביעות רצון מתפקודה.


לפי קביעת השופטת, המעסיק נדרש לדחות את שיחת השימוע ולקבוע מועד חלופי וזאת לנוכח מוגבלותה של העובדת והעובדה שהמעסיק ידע על כך שהיא זקוקה לייעוץ ותיווך לצורך הבנת הדברים.

 

קולה של העובדת לא נשמע במהלך שיחת השימוע שנערכה לה


השופטת החליטה כי קולה של העובדת לא נשמע במסגרת השימוע שנערך לה, וכי לא ניתנה לה הזדמנות להתגונן בפני טענותיו של המעסיק. לפיכך נקבע שנפל פגם בהליך הפיטורים של העובדת מאחר שלא נכח נציג מטעמה בשימוע ומפני שסיבת הפיטורים שנטענה על ידי המעסיק לא נזכרה כלל בזימון לשימוע.


השופטת הוסיפה כי מוגבלותה של העובדת שלא הייתה מסוגלת לעבוד במשמרות ערב לנוכח עיוורון הלילה שממנו סבלה, היא שגרמה לפיטוריה. מאחר שהמעסיק לא הוכיח כי התנהגותה של העובדת גרמה לפיטוריה נקבע כי הוא הפר את הוראות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

 

יש לך שאלה?

פורום זכויות עובדים | התאגדות עובדים


בסופו של דבר השופטת קבעה כי המעסיק מחויב לשלם לעובדת פיצויים עבור פיטורים שלא כדין בסך של 30 אלף שקלים ועבור פיטורים שנעשו בניגוד להוראות חוק השוויון בסך של 45 אלף שקלים. נוסף על כך, נפסק כי המעסיק ישלם לעובדת שכר טרחת עורך דין בסך של 12 אלף שקלים.


סעש 50537-05-17