בית משפט השלום בתל אביב קיבל לאחרונה תביעת פיצויים שהגיש עובד במפעל ברזל נגד מעסיקו, לאחר שנפגע בידו ממסור חשמלי במהלך העבודה. לאחר בחינת כלל העדויות והראיות השופט קיבל את גרסתו של העובד לנסיבות אירוע התאונה וקבע כי המעסיק התרשל כלפיו. עוד נקבע כי רשלנותו של המעסיק באה לידי ביטוי בכך שלא התקין מחסום במכונה שנועד למנוע הכנסת ידיים מתחתיה בעת פעולת המסור.


עובד נפצע קשות בידו תוך כדי חיתוך ברזלים באמצעות מסור חשמלי


לפי גרסת העובד לנסיבות האירוע, בחודש אפריל בשנת 2012 תוך כדי עבודתו במפעל ברזל הוא הונחה לחתוך ברזלים באמצעות מסור חשמלי לא בטיחותי ונחבל קשות בידו. העובד הוסיף וטען כי פעולת חיתוך הברזל התבצעה תוך כך שמנוע המכונה פועל ולאחר הרמת המסור ידנית, הוא נהג למשוך את הברזל עד לשבלונה ואז ללחוץ על כפתור שגורם למסור לרדת ולחתוך את הברזל.


לדברי העובד, התאונה התרחשה בשל תקלה במסור כאשר במהלך משיכת הברזל לשבלונה, המסור ירד לפתע וחתך לו את האצבע. העובד סיפר בעדותו כי כדי שיהיה ניתן להרים את המסור המנוע שלו צריך לפעול, ונוסף על כך יש צורך להכניס את היד מתחת למסור כדי לכוון את הברזל אל השבלונה.


העובד טען כי המעסיק התרשל כלפיו בכך שהתיר לו לעבוד עם מכונה מסוכנת


העובד טען כי המעסיק התרשל כלפיו בכך שגרם לו לעבוד עם מכונה לא בטיחותית שלא מצוי בה מגן או הפרדה בין המסור ובין גוף העובד. לדבריו, בלתי אפשרי להרים את המסור אם המנוע אינו פועל ויש צורך להכניס את הידיים מתחת למסור כדי למשוך את הברזל ולכוונו אל עבר השבלונה.


נוסף על כך, העובד הוסיף כי המעסיק לא העביר לו הדרכת בטיחות ביחס לשימוש בטיחותי במסור, למרות העובדה שהיה חסר ניסיון בעבודה עם תחילת עבודתו במפעל.


המעסיק טען כי העובד הודרך ביחס לכל תחומי הפעילות במפעל


המעסיק טען כי העובד הוא בעל ניסיון בעבודות של עיבוד שבבי ממקומות עבודה קודמים שבהם עבד, וכי קיבל הדרכה והסמכה בכל תחומי הפעילות של המפעל. עוד נטען כי העובד אף קיבל הדרכות תקופתיות על ידי מנהל הייצור ולמרות זאת עבד כשידיו חשופות. לפיכך המעסיק ביקש מבית המשפט להטיל עליו אשם תורם מלא לאירוע.


השופט הסביר כי חובתו של המעסיק היא ליצור מקום עבודה בטוח עבור עובדיו, להנהיג שיטות עבודה בטוחות ולספק חומרים, כלי עבודה וציוד מתאים ובטיחותי לביצוע העבודה. צוין כי חובה נוספת של המעסיק היא לפקח באופן רציף ויעיל אחר נקיטת אמצעי זהירות על ידי העובדים, תוך הדרכתם ואזהרתם מפני הסיכונים הנלווים לביצוע העבודה.


השופט הדגיש כי בהתאם לפסיקת בתי המשפט, המעסיק חייב להעביר לעובדים נוהלי עבודה ברורים בכל הקשור לבטיחות בעבודה ואינו רשאי להניח שינקטו באמצעים למניעת תאונות מיוזמתם. הובהר כי המעסיק חייב להגן על עובדיו מפני טעויות ורשלנות, ולכן מחויב ליצור עבורם סביבת עבודה בטוחה שתגן עליהם בביצוע העבודה.


המעסיק התרשל בכך שלא התקין מחסום על גבי המכונה


לפי קביעת השופט, עדותו של העובד בפני בית המשפט הייתה אמינה ומשכנעת ואין חולק על כך שהוא אכן נפגע בידו מהמסור. לאחר בחינת כלל העדויות והראיות, השופט הגיע למסקנה כי המעסיק התרשל בכך שלא התקין במכונה מחסום אשר מונע אפשרות להכניס ידיים מתחתיה בעת הפעלתה.


בסוגיית האשם התורם צוין כי אמנם העובד לא פעל לפי הוראות המעסיק ולא לבש כפפות מגן, אך מנגד נראה כי גם אם היה לובש כפפות כאלה הוא ככל הנראה היה נפגע בידו. השופט הוסיף כי העובד פעל כפי שהמעסיק ציפה ממנו בכך שלא דומם את המכונה בכל פעם שהיה צריך לכוון את הברזל אל השבלונה, וזאת כדי לעמוד בהספק העבודה שנדרש ממנו.


לעובד יוחס אשם תורם לתאונה בשיעור של 10%


השופט ציין כי פעולתו של העובד לא הייתה חד פעמית, ובפיקוח סביר של המעסיק על העבודה הוא היה יכול למנוע את הנוהג הזה. לפיכך נקבע לעובד אשם תורם נמוך יחסית בשיעור של 10%.


בסוגיית הנזק הוסכם בין הצדדים כי הנכות הרפואית הקבועה של העובד היא בשיעור של 7% בגין הפגיעה באצבעו. השופט קבע כי נכותו התפקודית של העובד בעקבות התאונה היא זהה לשיעור הנכות הרפואית וגם היא בשיעור של 7%.


בסופו של דבר, השופט קבע כי נזקיו של העובד בעקבות התאונה מסתכמים בסך כולל של 109 אלף שקלים עבור אובדן כושר השתכרות, הפסדי פנסיה, כאב וסבל, עזרת צד ג' והוצאות רפואיות וניידות.

 

יש לך שאלה?

פורום תאונת עבודה


מסכום זה נוכו תשלומים שקיבל העובד מהביטוח הלאומי בסך של 4,210 שקלים ו-10% בגין אשם תורם. נקבע כי המעסיק ישלם לעובד סך של 94,311 שקלים בתוספת שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט בסך של 22,069 שקלים.


תא 45951-06-16