משרד הפנים: כיצד ניתן לערער על החלטותיו?

אזרח זר שמעוניין להסדיר את מעמדו בישראל יכול לעשות זאת בין היתר גם מכוח קיום חיים משותפים או נישואין עם בן או בת זוג בישראל. המקור לאפשרות זו קבוע בסעיף 7 לחוק האזרחות. על כן, בני זוג יכולים להסדיר את מעמדם בישראל על ידי שימוש באחת משתי אפשרויות שונות וזאת בכפוף לכך שאחד מהם הוא אזרח ישראלי.

הסדרת מעמד בישראל לבן זוג זר

האפשרות הראשונה היא באמצעות עריכת נישואין אזרחיים במדינה זרה. בדרך זו, מדובר בתהליך שאורך על פי רוב בערך 4 שנים לפי נוהל טיפול במתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי. לבקשה יש לצרף מסמכים שמעידים על כנות הקשר בין הצדדים כאשר התהליך כולל גם בדיקה ביטחונית וראיון לבחינת כנות הקשר במשרדי לשכת האוכלוסין וההגירה.

המסלול השנייה להסדרת המעמד של בן זוג זר בישראל היא על ידי קיום של חיים משותפים יחדיו בדרך של ידועים בציבור. בשנים האחרונות צורת זוגיות זו הפכה לדרך שכיחה ביותר בקרב בני זוג רבים מכל העולם שמוותרים על טקס הנישואין. גם במדינת ישראל מוסד הידועים בציבור הכרה רשמית על ידי פסיקות של בית המשפט העליון ומוסדות המדינה.

לדאבוננו, סירוב או דחייה של בקשה כלשהי על ידי גורמים במשרד הפנים היא תופעה שכיחה למדי. לפיכך, מתעוררת השאלה כיצד ניתן להתמודד עם הדחייה בצורה הטובה ביותר.

יובהר כי במקרה של דחיית בקשה על ידי משרד הפנים, גורם הזמן הוא מרכיב חשוב ביותר בכל הקשור להצלחת הליך הערעור. על כן, במקרה שהוגשה בקשה מסוימת למשרד הפנים אשר נענתה במכתב דחייה מנומק, מומלץ שלא להתמהמה ולפנות בהקדם האפשרי לעורך דין מקצועי שעוסק בהסדרת מעמד בישראל ובהגירה כדי לבדוק את דרכי הפעולה האפשריות לצורך ערעור על ההחלטה.

התנהלות נבונה לפני פנייה לערכאות

כאשר אדם שנפגע מהחלטת משרד הפנים מחליט לפנות לעורך דין שעוסק בהסדרת מעמד ובהגירה לישראל לצורך התנגדות להחלטה, עליו לדעת כי בטרם עורך הדין יוכל לפנות בשמו למשרד הפנים, הוא יצטרך לבצע מיצוי הליכים בפני משרד הפנים באמצעות הגשת "ערר פנימי". את הערר הפנימי ניתן להגיש תוך 21 יום ממועד קבלת ההחלטה לגורם המוסמך שנמצא מעל הגורם שנתן את ההחלטה.

לצורך ההדגמה, אדם שמעוניין להגיש ערר פנימי ביחס להחלטת דחייה או סירוב שניתנה על ידי ראש ענף בלשכה אזורית של משרד הפנים, יידון על ידי מנהל הלשכה או הסגן שלו.

הערעור הפנימי נדחה, מה עכשיו?

במצב שבו הוגש ערעור פנימי כאמור והוא נדחה על ידי הגורם המוסמך, ניתן לפנות לבית הדין לעררים. בית הדין לעררים הוא למעשה ערכאה שיפוטית מקצועית ייחודית בתחום וחדשה באופן יחסי. בית הדין לעררים דן בסוגיות שונות הקשורות לחוק הכניסה לישראל ועוסק גם בסעיפים ייחודיים הלקוחים מחוק האזרחות. ערכאה זו למעשה החליפה את בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים.

כיצד לנהוג במקרה שהערר לבית הדין לעררים נדחה?

אם הערר שהגשנו לבית הדין לעררים נדחה אף הוא, במקרים המתאימים אפשר למצות את ההליכים על ידי הגשת ערעור על פסק הדין שניתן על ידי בית הדין לעררים לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית המשפט לעניינים מנהליים. במקרים חריגים ניתן לפנות לבית המשפט העליון כערכאת ערעור אחרונה.

כאשר הזר שוהה בישראל לעיתים ניתן לקבל צו ביניים שנועד למנוע את גירושו מישראל כל עוד לא התקבלה בעניינו הכרעה רשמית.
נקיטת פעולה מיד לאחר דחיית הבקשה עשויה למנוע נזק להליך.

חשוב לציין כי כל אחד מהליכי הערעור כרוך בתשלום ואורך זמן. לפיכך, רצוי להימנע מניסיון לטפל בדברים בעצמכם ותוך כך לפנות באופן עצמאי לעורך דין שעוסק בתחום ההגירה לישראל והסדרת המעמד בישראל, אשר ביכולתו למנוע מבעוד מועד טעויות שנובעות עקב חוסר מקצועיות או חוסר ידע.

יש לכם שאלה?

פורום ויזה לישראל | אזרחות ישראלית

לסיכום הדברים ניתן לומר כי הליך של הגשת ערר ומיצוי הליכים בפני רשות מנהלית הוא הליך חשוב ביותר המהווה חלק בלי נפרד מהתהליך הנדרש לצורך הצלחת התיק. עמידה במועדים עשויה למנוע נזק בלתי הפיך לתיק ולכן חשוב לפנות בהקדם לעורך דין שעוסק בתחום ההגירה והסדרת המעמד בישראל וזאת בסמוך לאחר קבלת החלטת הדחייה או הסירוב מהרשות המנהלית.