בהתאם לחוק בישראל, עובד זר רשאי לשהות בישראל עד לתקופה של 63 חודשים. עקב התיקון בחוק הכניסה לישראל, נקבע חריג שמעניק לשר הפנים אפשרות להאריך את רישיון עבודה של העובד הזר בענף הסיעוד אף מעבר ל-63 חודשים הקבועים בחוק, וזאת אך ורק במספר מצומצם של מקרים הומניטריים ייחודיים.
יש להבהיר כי בשנת 2016 נקבעה מכסה שנתית של רישיונות עבודה לסיעוד שהוארכו על פי נוהל זה בהיקף של 1,200 רישיונות לעבודה. בחודש אוגוסט בשנת 2018 ובעקבות מחאת הנכים, תוקן נוהל הוועדה המייעצת בענף הסיעוד מטעמים הומניטריים מיוחדים. עיקרי התיקון מוצגים להלן:
תנאי סף להגשת הבקשה
התנאי קובע כי ניתן להגיש בקשה רק בשביל עובד זר שהתמיד לפחות שנתיים אצל מטופל סיעודי אחד במסגרת תקופת העסקתו החוקית אין ספק כי תנאי זה הביא להקשחה ממשית של האפשרות להגיש בקשה לוועדה ההומניטרית.
תנאי נוסף הוא כי תותר הגשת בקשה רק עבור עובד זר שלפני הגשת הבקשה, הסתיימה העסקתו עקב פטירת המטופל או מעברו לבית אבות. חשוב להדגיש כי חריג זה לא חל במקרה שבו הבקשה מוגשת עבור מטופלים שסובלים מנכויות קשות וחריגות, שהם מתחת לגיל פרישת חובה.
הוכחת טעמים הומניטריים מיוחדים
בקשה להעסקה מטעמים הומניטריים שהוגשה לפני התיקון כאמור, הייתה חייבת לכלול בצמוד אליה הוכחות או חוות דעת בסוגיית התלות והקשר הייחודי שבין העובד הזר ובין המטופל. על כן, נוצר מצב שבו אזרחים הפכו לעבריינים מכיוון שכדי להוכיח תלות של הקשיש במטפל, היה צורך להעסיקו בניגוד לחוק. אחרי התיקון, דרישה זו בוטלה ולאחריו נדרש להוכיח רק מורכבות או ייחודיות של הטיפול הסיעודי או נסיבות אישיות של המטופל שמצדיקות לאשר את הבקשה באופן חריג.
אפשרות הוספת הגשת בקשה באמצעות לשכה פרטית
בעוד לפני התיקון לשכה פרטית לא הייתה מוסמכת להגיש את הבקשה בשמו של מטופל סיעודי, לאחר התיקון המצב השתנה ולשכה פרטית רשאית להגיש את הבקשה תוך צירוף של חוות דעת מטעם עובדת סוציאלית. עם זאת, אין כל חובה להגיש את הבקשה באמצעות לשכה פרטית.
הגשת בקשה לוועדה בגין עובד זר ששוהה בישראל ללא אשרה חוקית
לפני כניסת התיקון לתוקף, הייתה אפשרות להגיש את הבקשה גם עבור עובד זר שלא היה חוקי בעת הגשתה. לאחר התיקון, המדינה הגבילה את האפשרות להגיש את הבקשה בתקופה מקסימלית של 90 ימים מיום הפסקת העסקתו החוקית האחרונה של העובד. יתרה מזאת, במסגרת התיקון הוגמש הנוהל שלפיו ניתן להגיש בקשה עבור עובד זר ששוהה בישראל וזאת עד לוותק של 8 שנים (לפני התיקון תקופת השהייה המקסימלית הייתה עד 7 שנות ותק). במסגרת התיקון נקבע גם כי לא ניתן עוד להגיש בקשה עבור עובד זר שטרם סיים 63 חודשי שהייה בישראל.
סמכויות הוועדה המייעצת
לפי התיקון לחוק, הוועדה המייעצת מוסמכת לדחות בקשות ואז העובד הזר יידרש לצאת מישראל תוך תקופה של 30 יום. יש לציין כי ניתן להגיש ערר על החלטת סירוב של הוועדה ההומניטרית לבית הדין לעררים בירושלים, תוך תקופה של 30 יום מיום מתן ההחלטה.
לאחר בחינת התיקונים שבוצעו בנוהל הוועדה נראה כי תכליתם של התיקונים היא לסייע לאוכלוסיית הנכים הקשים בישראל דוגמת: נפגעי פעולות איבה, נכי צה"ל, נפגעי עבודה וילדים נכים.
בכל הקשור לקשישים סיעודיים בגילאי שמונים ומעלה, נראה כי דרישות המדינה הוקשחו באופן משמעותי ונוצר מצב שבו קשישים סיעודיים רבים נאלצים לוותר מראש על פניה לוועדה זו.
.jpg)
.jpg)
.jpg)
