לאחרונה, בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קיבל את תביעת הפיצויים שהגישה מורה נגד בית הספר שבו לימדה, ושלטענתה פיטר אותה שלא כדין. היא הסבירה כי פוטרה ללא שימוע, בנסיבות לא הוגנות כיוון שוועד ההורים הביא לפיטוריה ולא גורם מקצועי אחר.


המורה עבדה במשך שנים בבית ספר בעיר אחרת שהיה תחת ניהולו של דודה. לאחר שפרש מתפקידו, נערכו צמצומים שבמסגרתם פוטרה המורה ועברה לעבוד בבית הספר הנוכחי. שנתיים לאחר תחילת העבודה ובאמצע תקופת הלימודים, האישה סיימה את העסקתה בבית הספר כאשר לטענתה היא פוטרה ואילו מבחינת בית הספר היא התפטרה. בית המשפט נדרש להכריע בשאלה האם המקרה המתואר הוא התפטרות או פיטורין, והאם ההליך שנעשה בעניין המורה היה חוקי והוגן.


המורה העידה בבית המשפט: ועד הורים מיליטנטי פעל כדי להביא לפיטוריי


לדברי המורה, היא עבדה באופן מקצועי לחלוטין וללא דופי. היא סיפרה כי הנהלת בית הספר לא הייתה מוכנה להרחיק מכיתתה תלמיד אלים, והדבר הוביל אותה להתריע בפני ההורים על הסכנה שיש בכך לילדיהם. היא הסבירה כי התלמיד נהג באלימות אפילו כלפי מנהלת בית הספר עצמה, ולכן היה צורך להרחיק אותו מהסביבה הלימודית שבה יוכל לפגוע בחבריו לכיתה.


המורה טענה כי הנהלת בית הספר סירבה לטפל בנושא, אף על פי מקרי האלימות והתלונות שהביאה לידיעתם, הן שלה והן של הורים אחרים. לדבריה, הנהלת בית הספר וועד ההורים המציאו נגדה ראיות שהובילו לסילוקה. לגרסתה לא הייתה שום סיבה עניינית לסילוק, ולא נערך לה הליך של שימוע כפי שדיני העבודה מחייבים.


היא סיפרה כי אמנם הוצעה לה עבודת הוראה בבית ספר אחר, אך ההצעה הייתה פיקטיבית בלבד כיוון שלא הייתה כוונה כנה לקלוט אותה לתפקיד שם. זאת ועוד, היא ציינה כי זו הייתה האפשרות היחידה שעמדה בפניה וכי היה ברור להנהלת בית הספר כי היא לא מתאימה לה. לפיכך, היא סירבה להתייצב לעבודה וכך פוטרה.


הנהלת בית הספר הגיבה: תביעת סרק, המורה כשלה בהתנהגותה


מצד בית הספר נמסרו טענות כלליות וחסרות פירוט. לטענתם, המורה כשלה בהתנהלותה מול תלמידיה ומול הוריהם, היא פגעה בפרטיות הילדים ולא שינתה את התנהגותה אף על פי שניתנו לה ביקורות על כך. עוד צוין כי המורה לא העריכה את המאמצים שעשתה הנהלת בית הספר למצוא לה תפקיד הוראה אחר, והתנהגה בצורה קיצונית ואובססיבית.


לדברי נציגי ההנהלה, המורה הייתה אמורה להתייצב בבית הספר החדש שאליו הועברה. מכיוון שלא עשתה זאת, אי ההתייצבות תיחשב להתפטרות ולכן היא אינה זכאית לפיצויי פיטורין. מנהלת בית הספר העידה שכבר בהתחלה עלו קשיים באופן תפקודה של המורה, אך לא נעשתה בחינת המשך ההעסקה כיוון שלא הגיעו לידיה ראיות חד משמעיות בעניין. בהמשך תפקידה, המורה נתקלה בבעיות מול אחד התלמידים שהיה מעורב בכמה מקרי אלימות ופעלה כדי להרחיקו מבית הספר.


נטען כי המורה פנתה אל הורי התלמידים ויצרה אווירה של פאניקה, תוך שהיא מאשימה את הנהלת בית הספר שלא עושה דבר כדי להרחיק את התלמיד האלים לטענתה, וכך חושפת את שאר התלמידים לסכנה. מוועד ההורים נטען כי התנהגותה הקיצונית של המורה גרמה לכמה הורים לנסות לבטל את לימודי ילדיהם בבית הספר, והמשך קיומה של הכיתה היה תלוי בספק בשל התנהלותה.


השופטת קבעה שבית הספר יחויב בפיצויים של 40 אלף שקלים על עוגמת נפש


בקביעתה, השופטת ציינה כי התנהגות המורה הייתה רחוקה מלהיות הולמת, והבסיס המרכזי לסילוקה מבית הספר היה חוסר אמון ששרר בינה ובין הורי התלמידים והנהלת בית הספר. היא קבעה כי לא ניתן לקבל את טענת המורה שלפיה פעלה באופן מקצועי בלבד והייתה קורבן למניפולציה של ועד ההורים. עם זאת, היא הסבירה שגם התנהלות בית הספר לא היה תקינה בכל הנוגע אליה.

 

יש לך שאלה?

פורום התפטרות, התפטרות עקב מצב בריאותי


השופטת קבעה שהנהלת בית הספר הייתה צריכה לפעול בצורה מושכלת ולשמור על הצדק הפרוצדורלי המצופה ממערכת חינוכית. היא ציינה שלא בוצע רישום של שיחת הבירור עם המורה טרם ההחלטה על סילוקה, ולא ניתנה לה האפשרות להשמיע את טענותיה. השופטת הדגישה שהנהלת בית הספר הייתה צריכה לערוך למורה שימוע מסודר שבו יוצעו לה מספר אפשרויות להמשך תפקיד במקום אחר.


למרות שהפיטורין נעשו בשל נסיבות ענייניות ולא מתוך רדיפה או שיקול אישי, השופטת פסקה כי המורה זכאית לפיצויים בסכום של 40 אלף שקלים מצד בית הספר על עוגמת הנפש שחוותה בהליך הלא תקין של פיטוריה.

 


סע"ש 27703-04-17