לאחרונה, בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קיבל תביעת זכויות סוציאליות של עובד שהוכיח יחסי עבודה עם המעסיק שלו. תפקידו של העובד היה בקר שידור במשחקי ספורט מישראל ומהעולם. לטענתו של העובד, אף על פי שהתקיימו יחסי עבודה בינו ובין המעסיק שלו, הוא לא קיבל את מלוא הזכויות הסוציאליות תוך כדי עבודתו וכן לא בפיצויי הפיטורין לאחר שעזב את העבודה.

 

מצד שני, המעסיק טען כי העובד היה ספק עצמאי של שירותים מההתחלה, ולכן הוא לא זכאי לזכויות הסוציאליות מכוח יחסי עובד-מעסיק. השופטת הכריעה שבמקרה הנוכחי מדובר ביחסי עובד-מעסיק, ולכן החברה שבה עבד האיש מחויבת לשלם לו בדיעבד את הזכויות הסוציאליות שלהן היה זכאי במהלך תקופת עבודתו. סכום הפיצויים הסופי עמד על יותר מ-55 אלף שקלים.


העובד טען שהתקיימו יחסי עובד-מעסיק בינו ובין החברה ולכן הוא זכאי לזכויות סוציאליות


העובד סיפר כי בהתחלה עבד כבקר בחדר שידור כשעוד היה סטודנט, ללא כל ניסיון מתאים. הוא הסביר כי עבר חפיפה שהכינה אותו לתפקיד במשך שבועיים ונכח בימי עיון והשתלמויות רלוונטיות. שכרו עמד על 28 שקלים לשעה ועלה ל-35 לאחר תקופה מסוימת, כאשר נדרש גם לעבוד בסופי שבוע הוא קיבל על כך 45 שקלים לשעה.


במשך התקופה שבה עבד, כמעט ארבע שנים, טען העובד כי היה נוהג למלא בשעון הנוכחות ולהגיש למעסיק דוח בהתאם לשעות עבודתו. לפי השעות שצוינו בדוח, העובד היה מקבל את משכורתו החודשית. לטענתו, כל התנאים לקיומם של יחסי עובד-מעסיק התקיימו בתקופת עבודתו כבקר בחדר שידור באולפני החברה. הוא שובץ למשמרות, תיפקד כחלק מהמערך הארגוני של החברה כמשדרת אירועי ספורט, הוכשר לביצוע העבודה מטעם המעסיק והיה כפוף למנהל ישיר.


עורך הדין של העובד תמך בטענה והדגיש כי אין כל סימן שמצביע על כך שהעובד פעל במסגרת עסק עצמאי. הוא הסביר שהעובד דיווח נוכחות וקיבל תשלום שעתי מבלי להנפיק חשבוניות, כפי שנהוג במתן יחסים בין מעסיק ובין עובד עצמאי. העובד ציין שהחברה לא זימנה את המנהל הישיר שלו לתת עדות בבית המשפט, וטען כי הדבר מחזק את גרסתו.


מטעם החברה נמסר כי העובד לא ביקש לשנות את אופן ההתקשרות לאורך כל התקופה


עורכי הדין של החברה טענו כי היקף העבודה של הגבר היה גמיש ולא קבוע, כשהמשמרות השתנו מיום ליום וכך גם מספר השעות במשמרת. עוד צוין כי התשלום השעתי עבור העבודה התעדכן במהלך ההתקשרות, אך מעולם לא נקבע במסגרת של עובד-מעסיק, כיוון ששינוי אופן ההתקשרות לשכיר דרש ירידה לשכר מינימום.


נציג מטעם החברה הסביר בבית המשפט כי אנשים שעבדו בתפקידים דומים והחלו כמספקי שירות עצמאיים, ביקשו באופן אקטיבי לשנות את חוזה ההתקשרות למצב של יחסי עובד-מעסיק. כתוצאה מכך, נחתם איתם חוזה עבודה חדש שבו קיבלו את הזכויות הסוציאליות אך שכרם הופחת בהתאם לשכר מינימום. החברה טענה כי העובד ידע על אפשרות זו ובחר שלא ליישם אותה, כדי לקבל את השכר השעתי הגבוה ששולם לו.


יתר על כן, נטען כי העובד לא נדרש להדרכה משמעותית לתפקיד, וכי נעשה לו פיקוח בסיסי מאוד, כאשר המשמרות לא נקבעו על ידי מנהלו הישיר אלא היו בשליטה עצמאית שלו. נציג החברה הסביר שבמשך שנת העבודה האחרונה אף לא היו משמרות מסודרות, אלא רק הזמנות חד פעמיות לקיום עבודות ספציפיות. לפיכך, עורך הדין מטעם המעסיק טען כי לא ניתן לקבל את התביעה לזכויות סוציאליות, משום שהעובד סיפק את שירותיו לחברה באופן עצמאי.


השופטת קבעה כי התקיימו יחסי עובד-מעסיק ולכן החברה מחויבת לשלם זכויות סוציאליות


בקביעתה, ציינה השופטת כי התקיימו מספר מבחנים בהגדרת יחסי ההתקשרות בין החברה והאיש כיחסי עובד-מעסיק. היא קבעה כי התקיים מבחן ההשתלבות החיובי בכך שהאיש עבד באולפני החברה באופן רצוף למשך תקופה ארוכה, השתמש בציוד שסופק לו שם ושובץ למשמרות מוגדרות.


השופטת קיבלה את טענות עורך דינו של העובד לגבי אי הנפקת חשבוניות, וקבעה כי לא קיימת הוכחה לכך שלעובד היה עסק עצמאי שתיפעל. היא הוסיפה שבדרך כלל עוסקים עצמאיים מציעים שכר לשירותיהם, אך במקרה זה לעובד לא הייתה שליטה על שכרו כיוון שהדבר נקבע על ידי החברה.

 

יש לך שאלה?

פורום חוזה עבודה


לפיכך, השופטת קבעה כי במהלך תקופת תפקידו של העובד התקיימו יחסי עבודה עם המעסיק, ולכן הוא זכאי לזכויות סוציאליות כדין. לאחר שחושבו גמול בגין עבודה בשעות נוספות, פיצוי הפרשות לפנסיה, פדיון חופשה, דמי הבראה ודמי נסיעות, סכום הפיצויים שחויבה החברה לשלם לעובד עמד על 55,604 שקלים. נוסף על כך, החברה חויבה לשלם 7,500 שקלים בגין הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.

 


סע"ש 22661-11-16