לאחרונה, בית משפט השלום ברחובות גזר את דינה של אישה שהואשמה בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש ובעבירה של היזק לרכוש במזיד. העבירות בוצעו במסגרת ויכוח שהתפתח בין האישה ובין נהגת נוספת כאשר עצרו את רכביהן ברמזור. כאשר התחלף האור לירוק, האישה התעכבה ברכבה ולכן הנהגת שעמדה מאחוריה החלה לצפור לה באופן ממושך.


לתדהמת הנהגת, בחורה צעירה בהיריון מתקדם, האישה יצאה מרכבה למשמע הצפירות והחלה לתקוף אותה מבעד לחלון הפתוח של רכבה. היא סטרה ללחיה, משכה את כיסוי השיער שלה מעל ראשה והחלה לשרוט את צווארה ולהכות אותה בכתפה. התקיפה בוצעה לעיניהם של שני קטינים, ילדיה של הנהגת שנכחו עמה ברכב וצעקו בבהלה ובבכי.


במהלך התקיפה, הנהגת לקחה את הטלפון הנייד שלה בכוונה להתקשר או לתעד את האירוע, אך כשהאישה ראתה זאת היא חטפה את המכשיר וזרקה אותו על הכביש. לפיכך, נוסף על העבירה שבה הואשמה בתקיפה הגורמת חבלה של ממש, האישה הואשמה גם בעבירה של היזק לרכוש במזיד.


האישה סירבה להתייצב לעבודות שירות; לטענתה היא לא ביצעה שום עבירה


לאחר שהוגש כתב האישום, עורכת הדין של האישה ביקשה מהשופטת להורות לשירות המבחן לערוך תסקיר בעניינה. המדינה התנגדה לבקשה זו וטענה כי האישה לא מתאימה להליך שיקומי משום שהיא לא קיבלה אחריות על מעשיה ולא הביעה חרטה, ולכן אין רלוונטיות לתסקיר של שירות המבחן.


השופטת קיבלה את עמדת המדינה וסירבה לבקשה, עקב זאת לא הוכן תצהיר שמפרט את נסיבות חייה של האישה. לפיכך, היא נדרשה להתייצב בפני הממונה על עבודות השירות כדי שיבחן האם היא מתאימה לביצוען. למרות ארבעה מועדים שנקבעו לה, האישה לא הגיעה לאף פגישה, והממונה על עבודות שירות הודיע על כך לבית המשפט.


עורכת הדין של האישה טענה בפני השופטת כי נבצר מהאישה להגיע בשל נסיבות רפואיות ובשל מצבה הבריאותי, אך לא צירפה מסמכים שיעידו על כך. עד מועד הדיון שנקבע האישה לא הגישה אף מסמך רפואי רלוונטי, ואף הודתה כי היא לא מתכוונת לבצע עבודות שירות כלל מכיוון שלדעתה לא עברה על שום חוק.


עורכת הדין של האישה טענה כי היא הייתה קורבן לאלימות במשפחה במשך שנים


המדינה טענה כי האישה התנהגה באלימות ובריונות כלפי נהגת בהיריון ולעיניה ילדיה הקטינים. עוד צוין כי למעשה הרקע לתקיפה לא היה מוצדק, כיוון שהדבר שגרם לאישה לאבד את שלוות רוחה היה צפירה תמימה, דבר שמקובל בכביש כאשר הרמזור התחלף לירוק והיא עוד לא נסעה.


עורכת הדין טענה מנגד כי אי אפשר לשפוט את האישה מבלי להתייחס לנסיבות חייה שיש להן השלכה רבה על התנהגותה. היא הסבירה שהאישה חסרת עבר פלילי, אמא בעצמה לשלושה ילדים שאחד מהם קטין ושמצבה הכלכלי קשה מאוד בגין חובות של מאה אלף שקלים. היא ציינה כי האישה גרושה מאדם שהיה מכה אותה בקביעות ואף הורשע בעבירות אלימות שביצע נגדה. בהזדמנות זו עורכת הדין הצרה על כך שהשופטת לא הורתה על ביצוע של תסקיר מטעם שירות המבחן שיוכיח את הטיעונים.


עוד טענה עורכת הדין כי האירוע היה חד פעמי והתרחש בעקבות סערת רגשות פתאומית של האישה. היא הזכירה כי לא היה כל תיכנון קודם וכי האישה לא השתמשה בשום חפץ, מה שהוביל לכך שהפגיעה בנהגת הייתה קלה בלבד והיא לא נזקקה לשום טיפול בעקבות האירוע.


מבדיקת בית המשפט עלה כי עדותה של האישה בנוגע למצבה הייתה לא מהימנה


השופטת ציינה שהתרשמותה הכללית מהאישה היא שלילית. מעבר לכך שלא הביעה חרטה או לקחה אחריות על מעשיה, השופטת הדגישה כי למרות טענותיה של האישה על מצב בריאותי רע הן ברמה הפיזית והן ברמה הנפשית, לא הוצגו לה שום מסמכים רפואיים שיעידו על כך. כמו כן, השופטת קבעה כי ישנה אי בהירות רבה בנוגע למצבה הכלכלי של האישה מכיוון שלא הוצגו פרטי חשבון שיוכיחו את הטענות.

 

נטען כי האישה עובדת בתחום הכספים והרשעה פלילית תוכל לפגוע בפרנסתה, מכיוון שהיא מכלכלת לבדה את שלושת ילדיה ההרשעה תפגע גם בהם. השופטת דחתה את הטענה והפנתה לעדותה של האישה שלפיה היא לא עובדת כבר יותר משנה בשל מצבה הרפואי לכאורה. לפיכך נקבע כי ההרשעה לא צפויה לפגוע בה ולכן אין מנוס ממנה.

 

יש לך שאלה?

פורום מעצר | מעצרים


השופטת קבעה שלא ניתן להתעלם מהחבלות הגופניות והנפשיות שגרמה האישה לנהגת, וגם אם לא נדרשה בעקבותיהן לעבור טיפול רפואי, אין בכך להפחית מחומרת המעשה. לפיכך גזרה על האישה 45 ימי מאסר בפועל, ארבעה חודשי מאסר בתנאי שלא תבצע עבירת אלימות ורכוש למשך שנתיים ופיצוי לנהגת בסך 1,500 שקלים.

 


ת"פ 2443-03-17