לאחרונה, בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל תביעת נזקי גוף שהגיש אדם נגד חברת ביטוח כתוצאה מתאונת דרכים קשה שעבר. ביום האירוע, האיש ישב במושב האחורי כשהוא לא חגור כאשר הרכב התנגש במשאית חונה, והוא הועף החוצה מעוצמת המכה תוך ניפוץ השמשה הקדמית.


הגבר הובהל לבית החולים כשהוא מחוסר הכרה ושם אובחן עם זעזוע מוח חמור. לאחר שהונשם תחת הרדמה, מצבו הנוירולוגי השתפר במשך שבועיים של אשפוז והוא שוחרר מהיחידה לטיפול נמרץ. הגבר עבר חודשיים נוספים של שיקום שבהם אובחן כי הוא סובל מליקויים קוגניטיביים שונים. הוא טען בבית המשפט כי בעקבות התאונה הוא נותר עם פגיעה אורגנית במוחו שהשפיעה על מגוון רב של תחומים בחייו.


אף על פי שהגבר לא היה חגור ברכב, מה שמהווה עבירה על תקנת תעבורה המחייבת חובת חגירה בנסיעה, נקבע כי הביטוח אחראי לשלם לו על נזקי הגוף שנגרמו לו בתאונה. בשל כך, הדיון בבית המשפט לא נסוב על שאלת האחריות אלא על גובה הנזק וסכום הפיצויים שיושת על הביטוח.


לבית המשפט הוגשו חוות דעת של שישה מומחים בתחומים שונים בסוגיית נזקי הגוף של הגבר


בשל ההשלכות הרבות שיש לפגיעה מוחית בתאונת דרכים, בית המשפט מינה מומחים בתחומים שונים וקיבל את חוות הדעת שהתקבלו על ידיהם. בתחום הפסיכולוגיה, המומחה קבע כי קיימת פגיעה בתפקודים של ארגון קשב וזיכרון, כמו כן בעקבות התאונה הגבר הסתגר חברתית בשל תחושות של חוסר ביטחון ונזקקות.


מומחה בתחום הסקסולוגיה קבע כי תפקודים מסוימים מונעים מהגבר לקיים יחסי מין כסדרם ולהקים משפחה. בתחום הנוירולוגיה, המומחה קבע נכות קבועה בשיעור של 50% בשל דימומים מוחיים שנגרמו בתאונה והובילו לקשיים רגשיים וחברתיים. מומחה בתחום האורתופדיה קבע נכות בשיעור של 5% על שברים בצלעות ופגיעה קלה בצוואר.


המומחה בתחום רפואת העיניים קבע כי לגבר נכות בשיעור של 15% על אובדן ראייה בחצי עין אחת. בתחום הנרקולוגיה, המומחית קבעה כי בשל התמכרות חריפה לאלכוהול שהתפתחה אצל הגבר לטענתו בעקבות התאונה, קיימת לו נכות בשיעור של 20%. עם זאת, היא ציינה כי לגבר יש סממנים נוספים שאינם קשורים לפגיעה שעבר אך משפיעים על התמכרותו לאלכוהול, למשל אישיותו, מצבו הבריאותי והכלכלי ונטייתו המוקדמת להתמכרות למשקאות חריפים.


מטעם הביטוח נטען כי הפיצויים שקיבל האיש מהמוסד לביטוח לאומי מכסים את גובה התביעה


הגבר טען בבית המשפט שהפגיעה החמורה במוחו הובילה גם לאיבוד היכולת לשלוט בצריכת האלכוהול, מה שגרם לו להתמכר לטיפה המרה בצורה הרסנית. מומחית בתחום התחלואה הכפולה העידה בבית המשפט שקיים קשר סיבתי ישיר בין תאונת הדרכים ובין ההתמכרות לאלכוהול של הגבר. עם זאת, היא טענה כי הקשר הוא חלקי מכיוון שהבחירה להשתמש בחומרי ממכרים היא בסופו של יום בחירה אישית.


מטעם הביטוח נטען כי מדוח המשטרה שנכתב מייד לאחר התאונה, עלה כי בדמו של האיש הייתה רמת אלכוהול מעל למותר. לפיכך הוסק שהגבר היה מכור לאלכוהול עוד לפני הפגיעה המוחית ולכן לא ניתן לייחס אליה את התמכרותו. עוד נטען כי הנכות האורתופדית והנכות בתחום הראיה הן מזעריות וכמעט שאין להן השפעה ממשית על תפקודו.


לגבי הבעיות הקוגניטיביות והנוירולוגיות, הביטוח ציין כי במעמד המשפט הגבר הבין היטב את השאלות וענה עליהן במדויק ובאופן רהוט, כך שתיאור הפגיעה כחמורה היה מוגזם. בתגובה לטענותיו שלא הצליח למצוא עבודה מאז התאונה, הביטוח טען כי בזכות הנכות לכאורה, הגבר קיבל מימון מהמוסד לביטוח לאומי ללימודים גבוהים וקיבל תעודת חשמלאי מוסמך, כך שהקושי למצוא עבודה לא נובע מהנכות כשלעצמה.


לאור כך, נטען מטעם הביטוח שיש להפחית רכיבים שונים מגובה הפיצויים, כך שהסכום הסופי עמד על קצת יותר ממיליון שקלים. מכיוון שהסכום שקיבל הגבר מהמוסד לביטוח לאומי הוא גדול מסכום הפיצויים, התביעה אמורה להתבטל.


השופט פסק כי הביטוח ישלם לגבר כמעט 3 מיליון שקלים נוסף על הפיצויים מהמוסד לביטוח לאומי


לאחר שחושבה הנכות הקבועה המשוקללת של הגבר מכל פגיעותיו השונות, סיכום המומחים היה כי נותרה לו נכות בשיעור של 68%. השופט קיבל את דעת המומחים, וקבע שכושר ההשתכרות של הגבר לא נפגע לחלוטין כפי שטען בפניו. למרות זאת, בחישוב גובה הפיצויים, הסכום לפני ניכויי תשלומי המוסד לביטוח לאומי עמד על יותר מארבע מיליון שקלים.

 

יש לך שאלה?

פורום תאונות קשות, נכויות ופגיעות גוף קשות


לאחר ניכוי התשלום ששילם המוסד לביטוח לאומי לגבר בעקבות התאונה, הביטוח חויב לשלם לו פיצויים בסך של 2,814,000 שקלים. כמו כן, השופט חייב את חברת הביטוח לשלם גם את שכר טרחת עורך דינו של הגבר בסך של 428 אלף שקלים.

 


ת"א 25770-11-11