לאחרונה, בית הדין הארצי לעבודה קיבל ערעור שהגישה עובדת על פסק דין שניתן בעניינה, לאחר שתבעה את החברה והמנכ"ל על הטרדה מינית שעברה ולא טופלה. טענתה העיקרית הייתה כי לא קיבלה פיצויים מספיקים על המקרה, וכי דחו את מרבית הטענות והראיות שהציגה מבלי שסיפקו לכך סיבות.


בתביעה צוינו שלוש נסיעות עסקיות לחו"ל שבמסגרתן חוותה העובדת מספר הטרדות מיניות. לדבריה, השותף העסקי של החברה בחו"ל שלח אליה ידיים וניסה לנשק אותה בניגוד לרצונה, וכשהתלוננה על כך למנכ"ל החברה ששהה עמה במהלך הנסיעה הוא לא טיפל בעניין.


בפסק דין שניתן בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, נפסק כי החברה לא טיפלה כראוי בתלונה של העובדת על ההטרדה שעברה. בשל כך היא קיבלה 35 אלף שקלים פיצויים בגין טיפול לקוי בתלונה לפי החוק למניעת הטרדה מינית תשנ"ח-1998, ועוד 30 אלף שקלים בגין פיצוי ללא הוכחת נזק.


העובדת טענה: לא קיבלתי את מלוא הפיצויים על ההטרדה המינית שעברתי


לדברי העובדת, הפיצויים שקיבלה היו נמוכים ביחס לחומרת האירועים שתיארה בכתב התביעה ולכן ערערה לבית הדין הארצי לעבודה. היא פירטה מחדש את ההתרחשויות שאירעו בחו"ל ואת מגוון ההטרדות המיניות שעברה. לדבריה, מלבד ההטרדה על ידי השותף העסקי שנענתה בביטול על ידי מנכ"ל החברה, המנכ"ל עצמו ששהה עמה בנסיעה הטריד אותה בדיבורים לא הולמים ובעלי אופי מיני.


היא טענה כי לאורך כל הנסיעה המנכ"ל סיפר לה חוויות מיניות שעבר בצעירותו, ומחווה דעה באופן בוטה ומחפיץ כלפי נשים זרות שפגשו במהלך הנסיעה. היא סיפרה שהפגישות העסקיות לכאורה שבוצעו בווילה שבה שהו, יצרו בעבורה סביבת עבודה מסכנת מבחינה מינית, כיוון שהיו רצופות באלכוהול ובסמים.


היא טענה כי בתביעה בבית הדין האזורי לא קיבלו את הטענות לגבי ההטרדות המיניות המילוליות שספגה ממנכ"ל החברה, ולא התעמקו באחריות החברה להתנהגות השותף העסקי הזר. כמו כן היא טענה להתנכלות מצדו של מנהל החברה, מכיוון שלאחר תלונותיה הוא החליט לצמצם את סמכויותיה בחברה, מה שבסוף הוביל לפיטוריה.


המנכ"ל טען כי התרבות העסקית של המדינה הזרה מאפשרת ניצול מיני של עובדות


העובדת סיפרה כי במהלך שהייתם בחו"ל, המנכ"ל סיפר לה שהשותף העסקי הזר מנצל מינית את עובדותיו ושהדבר נהוג ומקובל בתרבות זו. לדבריה, המנכ"ל הורה לה להצטרף אל השותף העסקי במספר הזדמנויות כדי לכבד אותו, גם לאחר שהתלוננה על ההטרדה המינית שעברה על ידו. לטענתה, המנכ"ל ביטל את דבריה וביקש ממנה שלא להתרגש מהעניין.


באשר לתלונות על הטרדה מינית מילולית בידי המנכ"ל, בית הדין האזורי לא נתן אמון בגרסה שהגישה העובדת וקבע כי אין מספיק ראיות לאשש אותה. חבר השופטים בערעור שמנה נשיאה ושתי שופטות קיבל את קביעת פסק הדין הקודם, וטען כי לא הובאו ראיות נוספות וכי יש להעדיף את הקביעה של הערכאה הדיונית שבמסגרתה היה ניתן להתרשם מהעדויות בצורה ישירה.


מהחברה נמסר כי השותף העסקי הוא לא עובד של החברה ולא ניתן לתת דין על מעשיו. לפיכך נטען כי אין לחברה אחריות משפטית על ההטרדה המינית, ולכן הפיצוי שנפסק בגין אי טיפול בתלונת העובדת היה הוגן. הם הסבירו שלא יכלו למנוע מהעובדת לשהות בקרבתו של השותף העסקי במהלך נסיעת העבודה, אף על פי שהטריד אותה והתלוננה על כך, מפני שרוב הפגישות נעשו בחברתו והוא אף זה ששכר את הווילה שבה היא והמנכ"ל לנו.


בעניין האחריות המשפטית של החברה לאירוע ההטרדה המינית שעברה העובדת בידי השותף העסקי, נבחנו בבית הדין הארצי לעבודה אמצעי המנע שנקטה החברה בקשר למקרה ויעילותם. במקרה שחברה לא נקטה אמצעי מנע לעובדים שתחתיה בסביבה שמעמידה אותם בסיכוי ליפול קורבן להטרדה מינית, היא מחויבת לשלם פיצויים על ההתרחשות הפוגענית.


חבר השופטים קבע כי האישה זכאית ל-170 אלף שקלים נוספים כפיצוי על אירועי ההטרדה


חבר השופטים קבע כי במסגרת נסיעת העבודה לחו"ל, הייתה מוטלת על החברה חובה מוגברת לדאוג לעובדת שהייתה מצויה בסביבה זרה. כמו כן, מכיוון שהפגישות העסקיות התרחשו בווילה שבה ישנו העובדת והמנכ"ל, היה צורך בהצבת גבולות ברורים בין הפרטי והעסקי. דבר זה לא נעשה, מכיוון שהישיבות נערכו כשהן מלוות באלכוהול שעלול להתיר את רסן המשתתפים ולגרום להם להתנהג שלא כראוי.


עוד נטען כי בסמוך לאירוע ההטרדה המינית, נכנסו לווילה מספר נשים בלבוש מינימלי, מה שגרם לעובדת לחוש שלא בנוח ולעזוב את הסלון. המנכ"ל העיד בפני חבר השופטים כי גם הוא חש שלא בנוח מהעניין, ודבר זה נזקף לרעתו מכיוון שנשאר בסלון ולא בדק היכן העובדת שלו מצויה באווירה מחפיצה זו. חבר השופטים קבע כי היו מספיק סימני אזהרה שבגינם היה אפשר להניח כי העובדת עלולה ליפול קורבן להטרדה מינית, ולכן החברה נושאת באחריות משפטית מלאה למעשה.

 

יש לך שאלה?

פורום הטרדה מינית - פגיעה מינית


לפיכך, נקבע כי החברה מחויבת לשלם לעובדת 100 אלף שקלים פיצויים על ההטרדה המינית שעברה, נוסף על 65 אלף שקלים פיצויים על טיפול לקוי בתלונת העובדת, 50 אלף שקלים פיצויים על התנכלות בעבודה ו-20 אלף שקלים בגין הוצאות משפט לזכות העובדת. לסיכום, החברה חויבה לשלם לעובדת פיצויים בסך כולל של 235 אלף שקלים.

 


ע"ע 64261-10-18