לאחרונה, בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קיבל את תביעתו של עובד בתחום השיפוצים שהיה תחת קבלן משנה במשך שמונה שנים. בתביעה, עתר העובד לקבל פיצויי פיטורים על התפטרותו שנעשתה לטענתו בדין מפוטר, עקב הרעה משמעותית בתנאים. הוא הסביר בכתב התביעה כי לא קיבל את מלוא הזכויות הסוציאליות שלהן היה זכאי, בין היתר כספי פנסיה שלא הופרשו לו מידי חודש בתקופת עבודתו.


בהליך המשפטי הודה המעסיק כי נאלץ להלין את כספי הפנסיה של עובדיו בשל מצב כלכלי קשה שאליו נקלע באותה תקופה. עם זאת, הוא טען כי העובד היה מודע למצבו והסכים לעבוד בתנאים אלה עד שימכור את הבית ויוכל להחזיר את החוב. מעבר לכך, ציין הקבלן כי השיפוצניק עבר לעבוד בחברה אחרת שהציעה לו יותר כסף, ולכן הדבר לא מהווה הרעת תנאי עבודה אלא התפטרות מרצון ומבחירה מלאה.


עקב חובותיו, הקבלן היה צריך לבקש מבעלת החברה לשלם את משכורתו של השיפוצניק


המעסיק של העובד שימש כקבלן משנה בחברה גדולה יותר שסיפקה שירותי בניה. בתקופה שבה נקלע לחובות ולקשיים כלכליים, הבטיח לעובדיו שלאחר שימכור את ביתו יוכל לשלם להם את הזכויות הסוציאליות שמגיעות להם על פי חוק, ובהן הפרשה לקופת פנסיה.


השיפוצניק אמנם הסכים להמשיך לעבוד בלי שיופרשו לו כספי הפנסיה, אך טען כי המעסיק סיפר שהוא מוכר את הבית כשלמעשה הבית נלקח על ידי כונס נכסים. לדברי העובד, קבלן המשנה בעצם לא הרוויח מהעסקה אלא כיסה על חובותיו, כך שלא היה סיכוי ממשי שיוכל להחזיר ולשלם לעובדיו לפי חוק. לאור כך, ומתוקף היות קבלן המשנה וחברת הבניה ביחסי עבודה, ביקש מעסיקו של השיפוצניק מבעלת החברה באופן אישי שתשלם את שכרו את השיפוצניק כדי שיוכל להמשיך ולעבוד תחתיו.


בבית המשפט העידה בעלת החברה והודתה כי בעקבות בקשה של הקבלן היא נעתרה לשלם את שכרו של השיפוצניק. דבר זה הוביל לכך שהוא התפטר מתפקידו ועבר להיות עובד ישיר שלה ללא תיווכו של קבלן המשנה. השופט הבהיר כי אף על פי שהמעסיק מנסה להציג את האירוע כמשימה שנרקמה מאחורי גבו, הדבר נעשה בתום לב ומתוך רצון לגיטימי של השיפוצניק לעבוד תחת מעסיקה שתשלם לו את זכויותיו.


נקבע כי העובד לא היה צריך להודיע מראש על הרעת התנאים כדי להתפטר בדין מפוטר


לדברי העובד, הוא הגיש מכתב התפטרות שבו פירט כי תנאי עבודתו הורעו משמעותית ולכן הוא אינו מעוניין להמשיך לעבוד. הוא ציין כי המעסיק הלין את תנאי העסקתו, כלומר את כספי הפנסיה שלא הפריש לו ואף ימי חופשה שעליהם לא קיבל תשלום בתלוש השכר.


העובד טען שמכיוון שהתפטר עקב הרעת תנאים, הוא זכאי לפיצויי פיטורים בדין מפוטר לפי סעיף 11 לחוק פיצויי פיטורים התשכ"ג-1963. לדברי המעסיק, לפי החוק השיפוצניק היה צריך לפנות אליו בכתב לגבי הרעת התנאים, ולתת לו זמן לתקן את הליקויים לפני שהגיש מכתב התפטרות. מכיוון שלא עשה כך, קבלן המשנה טען כי אינו מחויב לשלם לו פיצויי פיטורים.


השופט לא קיבל את טענתו, וקבע שמפני שהלנת הזכויות הסוציאליות לא הייתה ברת-תיקון לאור מצבו הכלכלי של המעסיק, מדובר במצב שבו לא ניתן לדרוש מהעובד להמשיך לעבוד כשזכויותיו לא משולמות לו כדין. לפי הפסיקה, מצב כזה לא מחייב את העובד להתריע על הליקויים ועל הרעת התנאים בעבודתו לפני שהוא מודיע על התפטרות.


קבלן המשנה חויב לשלם לשיפוצניק 113 אלף שקלים פיצויים והוצאות משפט


לאחר שנקבע כי העובד זכאי לפיצויי פיטורים בגין התפטרות בדין מפוטר עקב הרעת תנאי עבודה, השופט דן ברכיב התביעה שעסק בגמול הפרשות פנסיוניות. השיפוצניק טען כי קבלן המשנה לא הפריש לו כספי פנסיה כפי שמגיע לו על פי חוק, ולכן נוסף על סכום פיצויי הפיטורים, השופט חייב את המעסיק לשלם לעובד גם תגמולים של הפרשות פנסיה לאורך כל תקופת עבודתו.


יתר על כן, השיפוצניק טען כי המעסיק חייב לו תשלום בגין פדיון של ימי חופשה שלא נוצלו, ולא התבטאו בסכום שהופיע בתלוש השכר האחרון שהגיש לו. קבלן המשנה טען בתגובה כי כספים אלו נמסרו במזומן לפי תחשיב שהציג רואה החשבון האישי שלו. עם זאת, לא היו לו מסמכים חתומים כדי להוכיח זאת, ולכן השופט לא קיבל את קביעתו וחייב אותו בתשלום פדיון ימי חופשה לשיפוצניק.

 

יש לך שאלה?

פורום שעות נוספות ותביעות שכר בעבודה


לסיכום, השופט קבע כי המעסיק מחויב לשלם לעובד פיצויי פיטורים בסך של כ-34 אלף שקלים, פיצוי בסך 50 אלף שקלים בגין הפרשות פנסיוניות שלא הועברו בתקופת עבודתו, פדיון חופשה של כ-14 אלף שקלים, 5,000 שקלים עבור אי מסירת תלושים בחלק מחודשי העבודה וכן הוצאות משפט של 10,000 שקלים נוספים. סך הכול, קבלן המשנה חויב לשלם לשיפוצניק סכום של 113 אלף שקלים.

 

 

סע"ש 36078-03-17