לאחרונה, בית משפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו עסק בתביעה להיתר הגירה לאנגליה שהגישה גרושה עבורה ועבור ילדיה הקטינים, בן 11 ובת שבע וחצי. אביהם התנגד למעשה באופן נחרץ וביקש מבית המשפט לשנות את תנאי המשמורת, כך שילדיו יעברו להתגורר אצלו ויוכלו להישאר בארץ. זאת לאחר ששבע שנים קודם לכן נקבע בבית משפט כי האם תהיה משמורנית של הילדים.


לאחר הגשת הבקשה להיתר הגירה, מונתה בהסכמת ההורים מומחית מטעם בית המשפט לבחינת עניין ההגירה. המומחית נפגשה עם הקטינים, עם האב והאם ועם סביהם של הילדים כדי לערוך חוות דעת שבה תמליץ לבית המשפט אם לאשר את ההגירה או לא. השופטת הדגישה כי טובת הקטינים היא שעומדת על הפרק.


מחוות הדעת של המומחית עלה כי יש להתיר את הגירת הילדים עם אמם לאנגליה


המומחית ציינה בחוות הדעת כי יש לאפשר לגרושה להגר לאנגליה יחד עם הקטינים. היא הדגישה כי מעבר המגורים של הילדים לאנגליה הוא תוך ראיית טובתם באופן בלעדי. עוד היא טענה כי ההגירה לא תפגע בקשר של הקטינים עם האב, וכי ניתן באמצעים מסוימים להמשיך לקיים ביניהם קשר דומה לזו שקיימו לפני.


היא קבעה כי האם תצטרך לספק לילדיה דרך לתקשר עם אביהם באמצעות האינטרנט והטלפון, וכן להביא את הילדים לישראל שלוש פעמים בשנה לביקור פנים מול פנים. לאחר שחוות הדעת נשלחה אל ההורים, האב התנגד לאמור בה וביקש לקיים הליך משפטי של התנגדות לתביעת האם לקבל היתר הגירה לה ולילדיהם.


האב טען כי ניתוק הילדים מישראל וממנו לא יהיה טוב עבורם


האם טענה בתביעתה כי טובת הילדים היא להגר עימה לאנגליה, בין היתר משום שהיא ההורה המרכזי שלהם ובמשך כל שנות הגירושין הייתה המשמורן העיקרי. לדבריה, מקום המגורים החדש הוא בית גדול באזור כפרי מוקף טבע, מה שייטיב עם הקטינים וייתן להם אפשרות לגדול במרחב הולם לצורכיהם. היא הדגישה שאינה מעוניינת לנתק את הילדים מאביהם, וכי תדאג לשמור על קשר רציף ביניהם.


האב טען מנגד כי ישראל מהווה את מרכז חייהם של הקטינים, ולכן המעבר יזיק להם ואף יפגע משמעותית בקשר שלהם איתו. לדבריו, הוא קרוב אליהם מאוד ומעורב בחייהם באופן שלם ורציף. הוא ציין שהילדים בעצמם לא מעוניינים להגר לאנגליה, ובאופן תמידי מבקשים להשאיר את המצב כפי שהוא. הוא הדגיש כי המעבר לא נעשה לטובת הקטינים, וכי האם חושבת רק על עצמה ועל פיתוח קריירה בחו"ל, מה שלא הצליחה בו בישראל.


עוד הוא טען שחוות הדעת שנערכה על ידי המומחית לא תקינה, בין היתר משום שהמבדקים שהיא ערכה לילדים לא היו מתאימים לגילם ולכן לא היו מדויקים. הוא הוסיף שהמומחית לא הייתה אובייקטיבית בדעותיה, משום שפסלה אותו ואת בת זוגו החדשה על הסף מסיבות אישיות, וכן שמתחילת ההליך צידדה באם ואף עזרה לה לערוך את תוכנית ההגירה באופן מיטבי לצרכיה.


השופטת קבעה כי יש לקבל את תביעת האם ולדחות את התנגדות האב להגירה


מחוות דעת המומחית באשר לרצון הילדים, עלה כי הבת מאוד חפצה במעבר לחו"ל, ואילו הבן הבכור מצוי בקונפליקט משום הגעגועים לאביו. עם זאת, הבן הודה שהוא מעוניין להישאר עם אחותו ועם אחיו התינוק שנולד לאמו ולבן זוגה החדש. עוד נטען כי לפי ציור שצייר באחד המבדקים, הוא רואה את בית אמו כביתו המרכזי. יתר על כן, המומחית ציינה אווירה מתוחה בין הקטינים ובין אביהם, מכיוון שהוא נוטה להשמיע באוזניהם ביקורת שלילית על האם ללא מסננים.


השופטת קבעה כי חוות הדעת הייתה מקיפה ומקצועית, וכי המומחית נתנה נימוקים בחקירתה מדוע בחרה במבדקים מסוימים על פני אחרים. עוד נקבע כי היא לא ערכה את תוכנית ההגירה לטובת האם, רק בדקה אותה באופן פרטני כדי להכריע מבחינה מקצועית האם היא משרתת את טובת הילדים. כמו כן, השופטת ציינה כי האב אישר את מינוי המומחית בתחילה ורק לאחר הגשת חוות דעתה החל להטיל בה דופי אישי.

 

יש לך שאלה?

פורום משמורת | הסדרי ראיה


עוד ציינה השופטת כי האב אמנם ביקש להיות משמורן על הילדים אם תאושר בקשת האם להגר, אך לא הציג תוכנית מפורטת או נימוקים ממשיים לשינוי המשמורת. מחוות הדעת עלה כי האב לא בשל להיות משמורן עיקרי בין היתר משום שהוא משקיע זמן רב מידי בעבודתו, וכן לא מעורב בחיי היום יום של הקטינים מבחינת מוסדות חינוך והשתתפות בטיפולים רפואיים. צוין כי לאורך שנות הגירושין האם הייתה אמונה על כל הסידורים הללו, בעוד שאצל האב היו הילדים מטיילים ומבלים.


לסיכום, השופטת קבעה כי סיבת ההגירה לגיטימית משום שבן הזוג החדש של האם הוא יליד אנגליה, והילדים יוכלו לחיות ברמה גבוהה במדינה זו. עוד צוין כי טובת הקטינים היא להישאר ביחד במסגרת המשפחתית שיצרה האם, וכי באחריותה לדאוג לשמירת הקשר עם האב שיתבטא הן באמצעים טכנולוגיים והן במפגשים ממשיים. לפיכך קיבלה השופטת את תביעת האם, דחתה את התנגדותו של האב וחייבה אותו בהוצאותיה בהליך המשפטי, סכום של 11,700 שקלים.

 


תלה"מ 51201-04-18