לאחרונה, בית משפט השלום בכפר סבא נדרש להכריע בין תביעה בגין לשון הרע נגד אם שהשמיצה גננת על כך שהתעללה בבנה, ובין תביעה שכנגד מצד אותה אם שטענה כי נגרמו לה ולבנה כאב וסבל. הגננת טענה שהאישה הפיצה נגדה ארבעה פרסומים שקריים לגבי התעללות מתוך כוונה לפגוע בפרנסתה, ולכן חייבת לה פיצויים על הנזק התדמיתי שנגרם לה.


מנגד, האם טענה כי דבריה אינם מהווים לשון הרע מכיוון שהגננת אכן התעללה בבנה, ולכן הם מצויים תחת ההגנה "אמת דיברתי" שבחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965. מלבד זאת, היא הגישה תביעה שכנגד כלפי הגננת וטענה כי התעללה בבנה באופן שגרם כאב וסבל לשניהם, ולכן היא זכאית לקבל ממנה פיצויים מכורח דיני המשפט האזרחי.


למרות תלונת האם למשטרה, תיק החקירה נסגר מחוסר אשמה


הרקע לאירוע החל כשהאם ביקשה מהגננת והסייעות הנוספות בגן שיסייעו לבנה הפעוט להיגמל מחיתולים, מכיוון שבשנה הבאה הוא עולה לגן העירייה. חודשיים לאחר מכן, סייעת זמנית שהוצבה בגן ביקשה מהאם שתדבר איתה והתעקשה על כך שתתקשר אליה בערב. הסייעת סיפרה לאם שבעקבות קשיי הגמילה, בנה לא מצליח לעיתים להתאפק עם צרכיו והדבר הופך אותו לקורבן להתעללות מצד הגננת.


מדבריה עלה כי הגננת הייתה משפילה אותו לפני כל הילדים כאשר לא הצליח להתאפק עם צרכיו, וכן צרחה עליו ולעגה לו בפני כולם. לטענתה, מספר פעמים הגננת הייתה כולאת אותו בשירותים מכיוון שעשה את צרכיו בתחתונים ולא הסכימה להחליף לו אף שבכה ממושכות, לטענתה כדי ללמד אותו לקח. הסייעת סיפרה כי היא הייתה קוראת לו בשמות גנאי מעליבים, מה שהיה גורם לילדים האחרים לצחוק עליו ולהתרחק ממנו.


האם הזדעזעה לשמע הדברים ושוחחה על כך עם בנה, והוא הסביר שהגננת לא אוהבת אותו משום שהוא עושה את צרכיו בתחתונים. כששאלה אותו מה קורה לאחר מכן, הוא סיפר ששאר הילדים משחקים בחצר והוא בוכה בשירותים. חודש לאחר מכן האם הגישה תלונה במשטרה נגד הגננת, אך תיק החקירה בפרקליטות נסגר מחוסר אשמה. עם זאת, השופט ציין כי עדויות האם והסייעת היו שתיהן אמינות בעיניו.


הגננת שכרה חוקרת פרטית שתיעדה את האם משמיצה אותה בפני הורים אחרים


עורך הדין של הגננת טען בפני בית המשפט כי התלונה במשטרה הוגשה יום לאחר שהגננת פיטרה את הסייעת, ולכן יש בכך להעיד על קנונייה שזממו הסייעת והאם ביחד כדי להפיל את הגננת. השופט דחה את הטענה וקיבל את ההסבר שהציגה האם. לדבריה, היא הגישה תלונה רק בחלוף חודש מכיוון שהסייעת לא הסכימה להיחקר על דבריה במשטרה, ורק לאחר פיטוריה הייתה מוכנה לעשות זאת.


בעקבות התלונה למשטרה, הגננת הפעילה חוקרת פרטית נגד האם שעברה עם בנה לגן אחר. במסגרת כך, החוקרת הצטרפה לקבוצת פייסבוק שבה אמהות החליפו המלצות על גני ילדים והתחזתה לאחת מהן. לפי הטענות בכתב התביעה, החוקרת יצרה קשר עם האם וביקשה ממנה המלצה לגבי גני ילדים בסביבה. האם ענתה שהיא מרוצה מהגן הנוכחי שלה, אך שהגן הקודם ממש לא מומלץ משום שבנה עבר שם התעללות.


החוקרת הפרטית ביקשה מהאם לשמוע עוד פרטים בשיחת טלפון וזו הסכימה. בשיחה סיפרה האם על הגננת ועל מעשיה, טענה כי היא הענישה את בנה בחומרה מוגזמת וגידפה את הגננת בשמות שונים. נוסף על כך סיפרה לחוקרת שהמליצה גם להורים אחרים שלא לשלוח את ילדיהם לגן של הגננת. השיחה הוקלטה והוגשה כראיה לבית המשפט בתביעה שהגישה הגננת נגד האם בגין לשון הרע.


השופט קבע כי התביעה הראשית נדחית ואילו התביעה שכנגד מתקבלת


לאחר שנבחנו כלל הראיות והעדויות, קבע השופט כי הפרסומים המשמיצים לכאורה אינם מהווים לשון הרע. הוא הסביר כי האם דיברה בתום לב מכיוון שסברה שמדובר בפנייה אמיתית של אם שמחפשת המלצה לגן ילדים. לדבריו, האם עשתה את מה שמצופה ממנה לתחושתה כאזרחית אחראית והזהירה את מי שחשבה שעלולים להפוך לקורבנות פוטנציאליים של אותה גננת, מתוך החוויה האישית שלה איתה.


לגבי הגידופים והקללות קבע השופט כי משום שהבריות נוהגים לתאר במילים קשות את מי שהרעו עמם, אין לראות את דברי האם כחורגים משיחה נורמטיבית בין אנשים. הוא הדגיש שלנוכח העבר המצער בין השתיים, ומתוך אמונה שלמה של האם שבנה עבר התעללות מידי הגננת, סביר להניח שתתבטא כך בפני אחרים ואין זה מעיד על לשון הרע כהגדרתה בחוק.

 

יש לך שאלה?

פורום ייצוג משפטי בכתב תביעה וכתב הגנה


לסיכום, השופט קבע שדברי האם לא עולים לכדי לשון הרע ולכן תביעת הגננת נדחית. לעומתה, השופט קיבל את התביעה שכנגד וזאת לאחר ששמע עדות של סייעת נוספת. אמנם התרשם מכך שהסייעת מנסה להפיל את האשמה על הסייעת שהתפטרה ובכך להגן על הגננת, אך היא הודתה במספר מקרים שבהם הייתה עדה גם להתנהגות לא ראויה של הגננת כלפי אותו פעוט. לפיכך, הוא קבע כי הגננת תשלם לאם פיצוי בסך 15 אלף שקלים, נוסף על 31 אלף שקלים בגין הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.

 


ת"א 48169-03-18