לאחרונה, בית משפט השלום בתל אביב יפו קיבל תביעת נזקי גוף שהגישה סייעת בגן ילדים נגד הגננת וחברת הביטוח שלה. לפי כתב התביעה, בחצר גן הילדים נטועים עצים בני 90 שנה ששורשיהם בולטים החוצה מעל האדמה. בבוקר האירוע, הסייעת שהתה עם הילדים בחצר והבחינה שאחד מהם בוכה. כאשר רצה לעברו לראות מה קרה, רגליה נתקלו בשורשי העץ הבולטים והיא נפלה ארצה.


הסייעת, אישה בת 53, נחבלה בשתי ידיה כתוצאה מהנפילה. במוקד קופת החולים אבחנו שבר בשורש כף היד הימנית והיא הופנתה למיון שם ידה קובעה וגובסה. לאחר חודש וחצי הגבס הוסר והסייעת עברה טיפולי פיזיותרפיה שלטענתה לא הביאו לשיפור מוחלט. הסייעת הסבירה שהיא עדיין חשה בכאבים כשהיא מנסה להזיז את היד ולהשתמש בה.


הגננת טענה: הסייעת לא נפלה בגלל שורשי העץ ומחפשת עילה לתביעה


תביעת נזקי הגוף שהגישה הסייעת הופנתה כלפי הגננת, המעסיקה, וכלפי חברת הביטוח שלה. כחלק מחקירתה בבית המשפט הסייעת התבקשה לצייר את מיקומה בחצר הגן אל מול מיקומם של הילדים שלעברם רצה. הגננת הראתה כי הסייעת הייתה יכולה לגשת אל הפעוט הבוכה בהליכה מהירה במסלול קצר הרבה יותר, בלי להיתקל בשורשי העץ.


לפיכך נטען כי הסייעת לא נפלה בשל היתקלותה בשורשי העץ הבולטים וכי היא חיפשה סיבה לתבוע את הגננת ולקבל ממנה כסף. השופט לא קיבל טענה זו, והסביר כי סימון המיקומים שערכה האישה נעשה על ידה כמעט ארבע שנים לאחר האירוע, וייתכן שאינו מדויק לגמרי.


הסייעת הכירה את החצר ולכן יש לפסוק לה אשם תורם בשיעור של 100% לתאונה


בכתב ההגנה נטען כי הסייעת עבדה בגן הילדים חצי שנה לפני התאונה, כך שהכירה היטב את החצר וידעה כי העצים בעלי שורשים בולטים. לדברי הגננת, אין היא מחויבת לשלם לסייעת פיצויים בגין התאונה מכיוון שהמפגע היה מוכר לה, ולכן היא הייתה צריכה להיזהר ממנו כשמיהרה לרוץ.


לפיכך טענה הגננת כי יש לפסוק לסייעת אשם תורם מלא לתאונה בשיעור של 100%. הסייעת טענה בחקירתה כי היא פעלה באופן אינסטינקטיבי לאחר ששמעה את הילד בוכה, ומיהרה לעברו מבלי לדאוג לביטחונה האישי. היא אישרה שלא שמה לב לשורשי העץ, אף על פי שייתכן שהייתה דרך פנויה ישירה אל הפעוט.


השופט החליט כי אין לייחס לאישה כל רשלנות לאירוע הנפילה. הוא הסביר כי ילדים מטבעם נוטים להתקוטט ויכולים לשים עצמם בסיכון, דבר שמחייב את צוות הגן לפעול במהירות כדי למנוע נזקים. לפיכך, הוא הדגיש שהסייעת ביצעה את המוטל עליה ורצה לעבר הילד כדי לשמור עליו, ואין להאשים אותה אם לא הבחינה בשורשי העץ הבולטים מהאדמה.


הגננת הייתה צריכה לדאוג לגידור שורשי העץ כדי שלא יהוו מפגע בחצר הגן


השופט קבע כי בתמונה שצירפה הסייעת לכתב התביעה, ניתן לראות בבירור ששורשי העץ בולטים מעל האדמה ועלולים להוות סיכון לפעוטות או לצוות הגן. אמנם הגננת הסבירה שלא ניתן לעקור את העצים העתיקים, אך השופט קבע כי היה באחריותה לגדר את השורשים הבולטים כדי למנוע נפילות.


לבסוף קבע השופט כי הגננת הפרה את חובת הזהירות שהייתה לה כמעסיקה כלפי הסייעת שעבדה תחתיה בגן הילדים. הוא הסביר שהיא הייתה צריכה להניח כי שורשי העץ הבולטים מהווים מפגע מסוכן עבור הפעוטות המתקוטטים בחצר, או עבור הסייעת שבאחריותה לדאוג להם. מכיוון שלא דאגה לגידור או לכיסוי המפגע, השופט קבע כי הגננת צריכה לשלם לסייעת פיצויים על נזקי הגוף שנגרמו לה בעקבות הנפילה.


הגננת חויבה לשלם לסייעת 105 אלף שקלים פיצויים בגין נזקי הגוף שנגרמו לה

 

מומחה רפואי בתחום האורתופדיה שמינה בית המשפט, בדק את ידה של הסייעת וקבע כי קיימת לה נכות רפואית בשיעור של 10%. הוא הוסיף כי לא נותרה לה הגבלה תפקודית, אף על פי שהתלוננה על הגבלת תפקוד וקושי בהרמת חפצים ועל כאבים שמהם היא סובלת בעיקר בלילה ובשינויי מזג אוויר. השופט קיבל את חוות הדעת, אך קבע כי קיימת לסייעת נכות תפקודית בשיעור של 10%, בין היתר משום שלא הצליחה למצוא עבודה חדשה לאחר התאונה. הוא הסביר כי תחום עבודתה של הסייעת מחייב שימוש מוגבר בידיים, למשל בהרמת פעוטות, חפצים, סידור וניקיון ועוד.


יש לך שאלה?

פורום תאונות כלליות - בבית, ברחוב, שטח ציבורי, מתקני ספורט, פיצויים ועוד


לאחר חישוב הפסד השתכרות לעבר ולעתיד, הפסד הפרשות פנסיה, עזרת הזולת, הוצאות רפואיות ונזק לא ממוני, סכום הפיצויים שנקבע לסייעת עמד על 145 אלף שקלים. מסכום זה נוכו תגמולי המוסד לביטוח לאומי שהסייעת קיבלה עקב ההכרה כתאונת עבודה. לבסוף חויבו הגננת וחברת הביטוח שלה לשלם 105 אלף שקלים פיצויים. כמו כן, הן חויבו בתשלום שכר טרחת עורך הדין של הסייעת בסך 25 אלף שקלים.

 


ת"א 57256-05-17