לאחרונה, בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קיבל את תביעתו של אדם שעבד כמדריך פילאטיס בסטודיו בתל אביב במשך כשבע שנים. לטענת האיש, הוא לא קיבל זכויות סוציאליות שונות אף על פי שהתקיימו בינו ובין הסטודיו יחסי עובד-מעסיק. במסגרת התביעה עתר גם לתשלום פיצויי פיטורין שלא שולמו לו לטענתו, מכיוון שהסטודיו ראה בו כנותן שירותים עצמאי.


לטענת הסטודיו, לאחר עשרה חודשי עבודה מדריך הפילאטיס ביקש בעצמו לשנות את מתכונת העבודה משכיר לעצמאי, ולאחר שהסטטוס הוחלף הוא היה משתכר פי שלוש ממשכורתו כשהיה שכיר. עוד נטען מצד הסטודיו כי הייתה לעובד שליטה על משכורתו, על שעות עבודתו וכן היה מנפיק חשבוניות עבור העבודה שביצע. לאור כל אלה, הסטודיו גרס כי לא ניתן לקבל את תביעת מדריך הפילאטיס לזכויות מכורח יחסי עובד-מעסיק.


מדריך הפילאטיס טען כי כל המבחנים ליחסי עובד-מעסיק מתקיימים


בבית המשפט העיד מדריך הפילאטיס כי ביחסיו עם הסטודיו מתקיימים המבחנים המקובלים לפי הפסיקה להוכחת יחסי עובד-מעסיק. המדריך טען כי הוא עונה על מבחן ההשתלבות החיובי שלפיו העובד נדרש להוכיח כי הוא גורם פעיל במערך האירגוני במקום העבודה. לטענתו, הוא היווה חלק בלתי נפרד מתיפעול הסטודיו, וכי תמונתו ושמו היו מוצגים באתר האינטרנט שלו.


לפי מבחן ההשתלבות השלילי שבו נדרש להוכיח כי העובד לא הקים עסק עצמאי, נטען כי מדריך הפילאטיס החל להנפיק חשבוניות מתוך הכרח, ובעקבות דרישה ישירה של הסטודיו לשנות את מתכונת העבודה. בתגובה לכך, טען הסטודיו כי המדריך היה מנפיק חשבוניות גם למכונים אחרים שעבד בהם, זאת מבלי שהתייעץ איתו כפי כנהוג אצל ספקי שירות עצמאיים.


נוסף לאלה, העובד הציג את מבחן הפיקוח שלפיו היה כפוף למנהל ישיר של הסטודיו, והיה צריך להתאים את עצמו למסגרת השעות ולמשכורת שנקבעו לו על ידי המעסיק. לטענתו, אם היה עובד כעצמאי הוא היה יכול להציע את שירותיו כפי שהוא רואה לנכון, עם היקף העבודה שהתאים לו ושכר כראות עיניו. בתגובה נטען מצד הסטודיו כי שעות העבודה היו גמישות מאוד ונקבעו בהתאם לצורכיו של מדריך הפילאטיס, וכן משכורתו לאחר שינוי הסטטוס הייתה גבוהה בכמה אלפים מאשר משכורתו כשכיר.


הסטודיו טען: מדריך הפילאטיס פוטר בעקבות תלונות של מתאמנים


בכתב התביעה ציין מדריך הפילאטיס כי נוסף על הזכויות הסוציאליות שהוא זכאי להן לפי חוק, הוא אף זכאי לפיצויי פיטורין כיוון שהליך פיטוריו לא היה תקין. הוא הסביר כי לאחר שעבר תאונת דרכים ונאלץ לעבור ניתוח בכתפו, הוא הודיע למנהלת העבודה שלא יוכל לעבוד בזמן הקרוב בשל פציעתו. לדבריו, היא אמרה לו שיוכל לשוב לעבודה כאשר יתאושש.


למרות זאת, לאחר שבוע מנהל מטעם הסטודיו הודיע לו שבשל אי התאמה לתפקיד הוא נאלץ לפטר אותו באופן מיידי. מדריך הפילאטיס טען כי הפיטורין נעשו ללא שימוע, ללא הודעה מוקדמת וכמובן ללא תשלום של פיצויים, מאחר שהסטודיו לכאורה ראה בו כנותן שירותים עצמאי.


מצד הסטודיו נטען כי הפיטורין כלל לא נעשו על רקע המצב הרפואי של מדריך הפילאטיס, אלא בעקבות מתאמנים שהתלוננו כי הוא מתייחס אליהם באופן משפיל. הודגש כי נערכה למדריך שיחת הבהרה לאחר התלונות, אך המדריך לא תיקן את דרכיו ולכן הוחלט לפטרו.


השופט חייב את הסטודיו לשלם 100 אלף שקלים פיצויים למדריך הפילאטיס


השופט קבע כי הוכחו יחסי עובד-מעסיק בין מדריך הפילאטיס ובין הסטודיו שבו עבד. הוא הסביר כי מבחן ההשתלבות החיובי והשלילי שציין העובד מתקיימים לפי הפסיקה, וכן מבחן הפיקוח. לדבריו, הקשר בין מדריך הפילאטיס למכונים אחרים אינו רלוונטי ואינו משפיע על יחסיו עם הסטודיו שתבע, זאת מכיוון שהמדריך יכול להיות שכיר אצל הסטודיו ועדיין לספק שירותים עצמאיים למכונים אחרים בלי יחסי תלות.


ביחס לטענות שהוצגו מטעם הסטודיו, השופט קבע כי לעובד לא הייתה שליטה על היקף השעות שהסטודיו ביקש ממנו ולא על השכר שנקבע כשעתי. מבדיקה שערך, הוא קבע ששכרו של מדריך הפילאטיס לא עלה מיידית לאחר שינוי הסטטוס משכיר לעצמאי לכאורה, אלא באופן הדרגתי כתוצאה מהעלאת השכר השעתי בהתאם לוותק שלו.

 

יש לך שאלה?

פורום זכויות עובדים | התאגדות עובדים


לבסוף קבע השופט כי לא ניתן לקבל את טענות הסטודיו לגבי אופן פיטוריו של מדריך הפילאטיס, בין היתר מכיוון שלא הובאו שום ראיות או עדויות לתלונות מצד מתאמני המכון שבעטיין הוא פוטר לכאורה. השופט סיכם כי הוכחו יחסי עובד מעסיק בין מדריך הפילאטיס והסטודיו, ולפיכך הוא זכאי לזכויות סוציאליות של דמי הבראה, פדיון חופשה, דמי חג והפרשות לקופת תגמולים.


כמו כן, הסטודיו חויב בתשלום פיצויי פיטורין שכללו אי הודעה מוקדמת ואי עריכת שימוע. סכום הפיצויים הסופי שנקבע לטובת העובד היה  כ-100 אלף שקלים. נוסף על כך, הסטודיו חויב בתשלום הוצאותיו של מדריך הפילאטיס, סכום של 7,500 שקלים.

 


סע"ש 2067-02-17