לאחרונה, קיבל בית משפט השלום בנתניה תביעה שהגיש דייר בבניין מגורים נגד חברת הקבלן שממנה רכש את הדירה. בתביעתו טען הדייר כי לאחר שרכש מהחברה דירה בקומה הראשונה של הבניין, הוצע לו לעבור לדירה בקומה השישית בתוספת של 150 אלף שקלים. מכיוון שהסכם המכר כלל התחייבות של החברה שתפעל בבניין מעלית שבת, הסכים הדייר לעסקה החדשה ונערך הסכם החלפה שכלל את אותם תנאים של ההסכם הראשוני.


למרות הסכם המכר, מנגנון מעלית השבת בוטל בהחלטת רוב דיירי הבניין


לאחר אכלוס הבניין, החברה הקבלנית הפעילה מנגנון של פיקוד שבת במעלית בהתאם להסכם המכר. השימוש במנגנון נעשה במהלך ימי שבת וחג ורק בשעות מסוימות, לנוחותם של דיירי הבניין שומרי המסורת ותוך התחשבות בדיירים האחרים. למרות זאת, חצי שנה לאחר מכן התנגדו להפעלת מעלית השבת שאר דיירי הבניין ברוב של שבע דירות אל מול שלוש.


בעקבות זאת שניים מהדיירים הדתיים של הבניין הגישו תביעה למפקחת על הבתים המשותפים, אך היא דחתה את התביעה וקבעה כי הפעלת מעלית שבת צריכה להיות מגולמת בכל הסכמי המכר של הבניין. זאת ועוד, חברת הקבלן אמנם ערכה תקנון שבו קיימת הוראה להפעלת מעלית השבת, אך הוא לא נרשם כתקנון הבית המשותף בשל התנגדות רוב הדיירים ולכן לא היה ניתן לאכוף אותו.


הדייר תבע את חברת הקבלן על הפרה יסודית של ההסכם


הדייר, אדם דתי בן 70 שומר שבת, טען כי היה לו חשוב לוודא שבבניין תפעל מעלית שבת מכיוון שהוא ואשתו רוצים להיות ניידים גם בימי המנוחה. לדבריו, הוא קיבל התחייבות מפורשת מחברת הקבלן לגבי הפעלת מעלית השבת, וכן הובטח להם שההוראה תירשם בתקנון הבית המשותף כדי שתחייב את שאר הדיירים.


הדייר הוסיף כי בשל ביטול מנגנון פיקוד השבת במעלית ואי הכשירות הגופנית שלו ושל אשתו עקב גילם המבוגר ובעיות בריאות שונות, מידי שבת הם כלואים בדירתם בקומה השישית ולא יכולים לצאת ממנה. עוד הוא ציין כי בעלת הקרקע שעליו נבנה הבניין היא בעצמה שומרת שבת, וכך גם עורך הדין מטעם החברה שערך איתם את חוזה המכר של הדירה.


האיש הסביר כי לאחר שהוצע להם לעבור לקומה שישית במקום לקומה ראשונה הוא ווידא כי ההתחייבות לגבי מעלית השבת עומדת בעינה, אחרת לא היה חותם על הסכם ההחלפה. מדבריו עלה כי ההצעה להחלפת דירה גבוהה בהרבה מחייבת את חברת הקבלן לדאוג שההבטחה אכן תבוצע ושתופעל מעלית שבת בבניין.


חברת הקבלן טענה כי בהסכם לא התחייבה להפעלת מעלית השבת


מכתב ההגנה של חברת הקבלן עלה כי בהסכם אמנם צוין כי שמעלית הבניין תכלול מנגנון פיקוד שבת, אך נטען כי לא תוארה שום התחייבות בכתב לגבי הפעלתו. צוין כי אם יש להאשים מישהו ברשלנות הרי זה את עורך הדין של החברה שהתחייב בעל פה בפני דייר אחד לגבי מעלית השבת, אך לא פעל לצורך החתמת הדיירים האחרים להסכמה זו.


לגבי טענה זו קבעה השופטת כי לשון ההסכם נוקט במפורש במילה "תפעל" ומתייחס להפעלת מעלית השבת בבניין הלכה למעשה, וכן על קביעת הוראה זו בתקנון הבית המשותף, דבר שיחייב גם את שאר הדיירים. לדברי השופטת, הבטחת חברת הקבלן לדייר הדתי בהסכם המכר התחדדה למול חוזים שנחתמו עם שתי דירות אחרות, ובהם נטען כי "ייתכן ומעלית הבניין תפעל בימי שבת", כאפשרות ולא כחובה.


השופטת ציינה כי בהסכם המכר לא נטען דבר לגבי הסכמת בעלי הדירות האחרות כתנאי להפעלת מעלית השבת, ולכן לא ניתן לטעון זאת כעת, לאחר שההסכם עם הדייר הדתי כבר נחתם ודירתו בקומה השישית אוכלסה על ידו. בשל כך היא קבעה כי לא ניתן לקבל את התנערות חברת הקבלן מאחריות להפעלת מעלית השבת.


השופטת קבעה כי חברת הקבלן התרשלה בביצוע חובותיה כלפי דיירי הבניין הדתיים


כפי שעלה מכלל הסכמי המכר שערכה חברת הקבלן עם הדיירים, מול שני דיירי הבניין הדתיים נחתמו הסכמים שבהם הפעלת מעלית השבת נטענה כחובה ודאית, ואילו מול שאר הדיירים נוספה המילה "ייתכן" לסעיף והותירה את פיקוד השבת כאפשרות.


השופטת קבעה כי רוב הדיירים ביטלו את מנגנון פיקוד השבת כחוק ולפי הוראת המפקחת על הבתים המשותפים בצדק, מכיוון שלא התחייבו בהסכם המכר או בתקנון הבית המשותף להפעלת מעלית השבת. עם זאת, עצם העובדה שחברת הקבלן לא החתימה אותם על הסכם הפעלת המעלית, בזמן שהתחייבה עבור דיירים אחרים להפעילה במנגנון פיקוד שבת מהווה הפרה של חוזה המכר.

 

יש לך שאלה?

פורום רכישת דירה | מכירת דירה


לפיכך, התקבלה טענת הדייר כי הסכם המכר הופר על ידי חברת הקבלן באופן שגרם לו אובדן הנאה, טרדה ואי נוחות. אי הפעלת מעלית השבת בבניין מחייבת את הדייר להישאר בדירתו או לרדת ולעלות גובה של שש קומות, משימה שבגילו ובמצבו הבריאותי אינה קלה. לפיכך השופטת קבעה לזכותו פיצויים בסך 100 אלף שקלים. נוסף על כך, היא חייבה את חברת הקבלן לשלם 24 אלף שקלים בגין שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט.

 


ת"א 26107-02-17