בית משפט השלום בתל אביב-יפו קיבל לאחרונה תביעת פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לרוכב אופנוע בשתי תאונות שונות. הצעיר תבע את חברת הביטוח שביטחה את אופנועו בביטוח חובה כדי לקבל פיצויים על נכות אורתופדית קלה ועל נכות נפשית. לטענתו, הוא לקה בפוסט טראומה בעקבות שתי התאונות, דבר שהשפיע רבות על חייו.


שתי התאונות התרחשו באותה שנה בהפרש של חמישה חודשים. בתאונה הראשונה הצעיר החליק בכביש והאופנוע נפל על רגלו, בעקבות זאת אובחן שבר בקרסול שאוחה בגבס והוא עבר טיפולי פיזיותרפיה. בתאונה השנייה הצעיר התנגש עם האופנוע ברכב אחר, כתוצאה מכך הוא סבל מחבלות בגב ומשבר בשורש כף היד, השבר קובע והוא עבר טיפולים פיזיותרפיים נוספים.


לאחר הגשת חוות דעת המומחים נקבעה לצעיר נכות אורתופדית של 1% בלבד


מאז תאונות הדרכים חלפו שמונה שנים, אך רוכב האופנוע החל לפתח לטענתו תסמינים של פוסט טראומה משנית בעקבות התאונות. הוא התקבל לאבחון במרפאה לבריאות הנפש וכן לאשפוז יום פסיכיאטרי בבית חולים. בעקבות האבחון הומלץ לו טיפול תרופתי מתאים וטיפול נפשי משקם בקהילה. למרות ההמלצות, נטען כי הצעיר לא הלך לטיפול נפשי, ונשאר בבית הוריו בלי שנכנס למסגרת של לימודים או של עבודה. עוד צוין כי הוא מקבל גמלה של נכות כללית מהמוסד לביטוח לאומי.

 

בעקבות תלונותיו בכתב התביעה מונו שלושה מומחים: בתחום אף אוזן גרון, בתחום האורתופדיה ובתחום הפסיכיאטריה. המומחה בתחום אף אוזן גרון ציין בחוות דעתו כי לא אותרו שום ממצאים המעידים על נכות. המומחה האורתופדי כתב אף הוא שאין לצעיר ממצאים לנכות שמגבילה את תפקודו, אך הכיר לו ב-1% נכות אורתופדית בעקבות רגישות קלה בקרסול ובכף היד, האזורים שנפגעו בתאונות שעבר.


הצעיר תיאר מגוון של תסמינים נפשיים שהחלו לטענתו לאחר תאונת האופנוע


עיקר התביעה עסקה בנכות הנפשית שהצעיר טען שנגרמה לו בעקבות התאונות, ושבגינה הוא דרש פיצויים מחברת הביטוח של אופנועו. לדבריו, בתאונה השנייה הוא ראה את עצמו מלמעלה כמו מנותק מגופו, ולאחריה החל לסבול מקשיי שינה וסיוטים, מחוויות חוזרות של האירוע ומחוסר סבלנות ואי שקט. הוא ציין כי הוא נמנע מנהיגה בכלל ומאופנועים בפרט, וכי הוא רגיש לרעש, ונוטה לכעס ולחרדה.


הצעיר סיפר כי נוסף על תחושותיו האישיות הוא לא מצליח לעבוד ברציפות ומפוטר לעיתים קרובות, וכי נאלץ לסיים מערכת יחסים בעקבות נטייתו להתרגז ולריב. הוא טען כי למרות קשייו הוא מטפל באביו שחולה בניוון שרירים ומשתדל לעזור לאמו במטלות הבית. מהתיעוד הרפואי שהוגש לבית המשפט עלה כי הוא אובחן כסובל מפוסט טראומה ברמה כרונית, מה שפגע רבות בתפקודיו היומיומיים.


המומחה בתחום הפסיכיאטריה בדק אף הוא את הצעיר, וקבע כי הוא סובל ממצוקה, חרדה ואי שקט בעקבות שחזורי הזכרונות מהתאונה השנייה. לדבריו, מעבר לפוסט טראומה הצעיר גם סובל מהפרעת הסתגלות. עוד הוא ציין שבעקבות הטיפול באביו, סובל הצעיר ממתח רב שמחמיר את תסמיניו הנפשיים. לסיכום הוא קבע בחוות דעתו נכות פסיכיאטרית משוקללת בשיעור של 25%.


חברת הביטוח טענה כי גרסתו של הצעיר אינה מהימנה


נציגי חברת הביטוח שבה בוטח אופנועו של הצעיר טענו כי עדותו לגבי התרחשות התאונות וההשפעה על חייו לא אמינה. לדבריהם, קשייו של הצעיר בהתמדה במסגרות עבודה ולימודים היו קיימים גם טרם התאונות ולכן לא הושפעו מהן. עוד נטען כי לאחר התאונה הצעיר עבד בכל מיני עבודות מזדמנות וכן טס לחו"ל וטייל שם. בתגובה לטענות אלה השיב המומחה כי הדברים הללו לא מעידים בהכרח על תפקוד תקין, וכי כן ניתן לראות הידרדרות חדה במסגרות העבודה והלימודים שלו לאחר התאונה.


חברת הביטוח הוסיפה כי לפי ספר אבחנות מקובל בתחום הפסיכיאטריה ישנה הגבלת זמן של הופעת התסמינים תוך שישה חודשים מהאירוע, ואילו הצעיר התלונן על התסמינים רק שמונה שנים אחרי. לפיכך, נטען כי התסמינים הנפשיים אינם קשורים באופן ישיר לתאונות והתפתחו בשל נסיבות אחרות. בתגובה לכך ענה המומחה כי סביר להניח שהתסמינים היו קיימים גם במגבלת הזמן של ששת החודשים והצעיר לא פנה להתלונן עליהן כי חשב שיחלפו, דבר שנהוג אצל הסובלים מפוסט טראומה.

 

יש לך שאלה?

פורום תאונת אופנוע | אופניים חשמליים | קורקינט חשמלי


השופטת קבעה כי תשובותיו של המומחה מנומקות וענייניות ולכן יש לקבל את הקביעה שלו בנוגע לנכות הפסיכיאטרית של הצעיר. באשר לנכות התפקודית היא קבעה לצעיר נכות משוקללת בשיעור של 22%, כאשר 20% מתוכה היא פסיכיאטרית ו-2% הנוספים היא נכות אורתופדית. לאחר חישוב רכיבי הנזק ביניהם הפסדי השתכרות, עזרת הזולת, הוצאות ונזק לא ממוני, היא חייבה את חברת הביטוח לשלם לצעיר סכום של 988 אלף שקלים. כמו כן, חברת הביטוח שילמה את שכר טרחת עורך דינו של הצעיר בסך 231 אלף שקלים.

 


ת"א 40037-05-14