בשבוע שעבר, בית משפט השלום בהרצליה עסק בתביעת נזיקין שהגישו זוג דיירים נגד דייר נוסף ונגד ועד הבית של הבניין. בכתב התביעה הם טענו כי במשך כמה חודשים התלוננו בפני הוועד על נזילה מדוד של אחד הדיירים, אך התקלה לא טופלה. לדבריהם, הנזילה גרמה להצפת הגג כולו ולרטיבות שחלחלה לדירתם וגרמה לנזקים ממשיים. נטען כי הנזילה אף גרמה לקצר במערכת המיזוג המרכזי של הדירה.


שני אנשי מקצוע שונים שבדקו את הדוד קבעו כי אין ממנו נזילה


הדוד שממנו התרחשה הנזילה היה שייך לאחד מדיירי הבניין שנתבע אף הוא על ידי הדיירים. בטענותיו בכתב ההגנה צוין כי כשנודע לו על הנזילה הוא עלה בעצמו לגג והבחין כי צינור העודפים, הצינור שאמור לנקז את מי הדוד, לא היה במקומו והכיסוי שלו היה חשוף. הדייר טען שזה דבר שבלתי סביר שיקרה מעצמו ולכן מעורר את החשד שהייתה התערבות חיצונית.


הדייר הוסיף כי ליתר ביטחון הזמין שני אנשי מקצוע שונים שיבדקו את הדוד, ושניהם קבעו כי לא היה שום כשל בצינור הניקוז וכי אין ממנו נזילה. הוא הסביר כי בכל מקרה צינור הניקוז של הדוד לא מוביל כמויות רבות של מים, ולכן לא היה יכול לגרום להצפה של הגג גם אם היה תקול. לפיכך סיכם שאין קשר סיבתי בין הנזק שאירע לדיירים ובין הדוד שלו.


ועד הבית רמז כי הדיירים גרמו לנזילה בעצמם על רקע נקמה אישית


בכתב ההגנה ועד הבית ציין כי קיים סכסוך בין הדיירים בנוגע לסדרי העדיפויות של עבודות ותיקונים שבאחריות ועד הבית. נטען כי ייתכן שהדיירים חיבלו בזדון בדוד של הדייר וגרמו לנזילה בעצמם, מכיוון שסמוך למקרה הם התנגדו להחלטה שהתקבלה לדחות את איטום הגג. צוין כי לא עבר זמן רב בין קבלת ההחלטה ובין ההצפה שהתרחשה וגרמה נזק לדירתם, כך שהדבר מעלה חשד.


הדיירים הגישו בכתב התביעה חוות דעת מומחה שלפיה הנזקים שנגרמו להם, כולל סבל ועוגמת נפש עומדים על כ-70 אלף שקלים. ועד הבית טען בתגובה כי הערכת שווי הנזק היא מוגזמת ולא מידתית, וכי לא הייתה דרך לצפות את ההצפה שכאמור התרחשה במפתיע. עוד צוין כי אין קשר סיבתי בין הנזילה מהגג ובין הנזק, מכיוון שייתכן כי מקור הנזילה היה בחדר המקלחת או השירותים שהדיירים בנו, ללא היתר, בקומת הדוודים.


לא נמצא מקור אחר לנזילה ולכן נקבע כי נגרמה מדליפה בדוד השייך לדייר


הרשמת הבכירה בחנה את עדויות התובעים והדייר הנוסף, וכן את התמונות שתיעדו את הצפת המים שהייתה בגג. היא קבעה כי לפי התמונה נראה שההצפה הייתה משמעותית ולא זניחה. היא הסבירה שאין סימני גשם על הגג ושלא צוין מקור אחר שהיה יכול לגרום לנזילה ולכן המקור היחידי שהיה עשוי לגרום לה הוא הדוד של הדייר.


הרשמת הבכירה הוסיפה כי הדייר לא סיפק את פרטיהם של אנשי המקצוע שטענו כי הדוד תקין, ולכן לא ניתן לבחון את דבריהם ולעמוד על מהימנותם. היא ציינה כי חוות הדעת של המומחה מטעם ועד הבית מחזקת את טענת הדיירים שלפיה ההצפה נגרמה בעקבות כשל במערכת דודי המים, כמו גם בשל חוסר במערכת איטום בגג.


נקבע כי גם הדייר וגם ועד הבית ישלמו לתובעים פיצויים בעקבות נזקי ההצפה


סוכם כי לפי העדויות, הראיות וחוות הדעת של המומחים השונים, ההצפה נגרמה על ידי נזילה מדוד הדייר שלא הוכח שהיה תקין בעת המקרה, ובשל חוסר איטום בגג הבניין. הרשמת הבכירה קבעה כי הטענות לחבלה בזדון מצד הדיירים הועלו ללא ביסוס ותימוכין, דוגמת תלונה במשטרה או עדויות נוספות, ולכן לא ניתן לקבלן.


לפיכך, הרשמת הבכירה קיבלה את תביעת הדיירים אך קבעה שהערכת הנזק שהגישו בכתב התביעה לא מהימנה דיה. היא הסבירה שהשמאי מטעם הדיירים לא חקר לעומק את המקרה, והוסיפה כי בכתב התביעה נטענו נזקים משמעותיים אך התמונות שצולמו לא המחישו זאת. בעקבות זאת, הרשמת הבכירה קיבלה את חוות דעתו של השמאי מטעם הנתבעים, לפיה הנזקים מוערכים בסכום של כ-23 אלף שקלים.

 

יש לך שאלה?

פורום סכסוכי שכנים


מכיוון שמקור הנזילה היה בדוד של הדייר שהוביל להצפה, הרשמת הבכירה חייבה את הדייר וועד הבית לשלם לדיירים סכום של כ-23 אלף שקלים, כאשר הדייר יחזיק ב-70% מעלות הפיצויים וועד הבית ב-30% הנותרים.

 


תא"מ 53688-10-18