לפני שבועיים, בית משפט השלום בקריות קיבל תביעת נזקי גוף שהגישה אחות מוסמכת במחלקה אורתופדית של מרכז רפואי בצפון הארץ. לדברי האחות, באחת ממשמרות הערב היא נדרשה להרים מטופלת כרותת רגל המשותקת בגפיה התחתונות כדי להחליף לה טיטול, כחלק מסידור לילה שמבצע הצוות הסיעודי.


המטופלת סבלה מעודף משקל והאחות טענה כי נאלצה להפעיל כוח רב כדי להרימה. תוך כדי הפעולה, האחות סיפרה שחשה בכאב חד בגב התחתון, ובהמשך כשהכאב לא עבר היא נבדקה ונקבעה לה נכות רפואית בשיעור של 10% עקב פגיעות בעמוד השדרה.


המרכז הרפואי טען כי האחות אחראית לתאונה מכיוון שלא נעזרה בעובד צוות נוסף


בכתב ההגנה צוין כי לפי נהלי המרכז הרפואי, דרושים שני עובדי צוות כדי להרים מטופלים, בייחוד אם הם כבדי משקל. עוד נטען כי נוסף על האחות היו עוד אח ואחות באותה משמרת שעבדו בחדר סמוך והיו יכולים לעזור לה. מכתב ההגנה עלה כי לא היה מדובר במצב חירום שדרש התערבות מיידית של האחות המוסמכת, וכי היה ניתן להמתין לעזרת אחים נוספים של המרכז כדי לטפל באישה.


המרכז הרפואי ציין כי לא היו עדים לאירוע התאונה מלבד האחות עצמה וכי אם הייתה פועלת לפי ההנחיות היא לא הייתה נפגעת. לפיכך נטען כי המקרה הוא תוצר של חוסר זהירות והפעלת שיקול דעת מוטעה, כיוון שאין להרים מטופל כבד בסידור לילה ללא עזרת עובד אחר.


האחות הודתה כי היו אחים נוספים במחלקה האורתופדית בזמן סידור הלילה באותה משמרת, אך לדבריה הם היו עסוקים במטופלים אחרים והיא ביקשה מבתה של המטופלת לסייע לה, דבר שנהוג ומקובל לעשות. היא הסבירה כי למרות היעזרותה בקרובת המשפחה, רוב כובד גופה של המטופלת היה מוטל עליה.


לטענת האחות המרכז הרפואי אשם בתאונה מכיוון שלא דאג למספיק עובדים במשמרת


נוסף על עדותה של האחות, העיד גם אח מוסמך שעבד עמה באותה משמרת. כשנשאל מדוע היא לא ביקשה ממנו או מהאחים האחרים עזרה, הוא ענה כי מחלקת אורתופדיה במרכז הרפואי היא מחלקה גדולה מאוד וכשיש עבודה רבה, נהוג לבצע לבד את סידור הלילה.


האחות הוסיפה על הדברים שאם הייתה מחכה לעזרתו של אח נוסף, שאר המטלות שהיו צריכות להיעשות על ידי הצוות הסיעודי במשמרת היו מתעכבות, לכן נהוג לבצע את המשימה הזו באופן עצמאי ולחסוך זמן. לדבריה, אם המרכז הרפואי היה דואג למספר עובדי צוות סיעודי שמתאים לכמות המטופלים, היה ניתן לעבוד לפי ההנחיות ולסיים את המטלות בזמן, בלי שעובד כזה או אחר יצטרך לבצע את סידור הלילה למטופל בעצמו.


האחות טענה כי המרכז הרפואי הכיר במקרה שאירע כתאונת עבודה, מכיוון שחתם על טופס תביעה לדמי פגיעה לנפגע בעבודה, טופס אשר הגישה לביטוח לאומי. היא ציינה שהמרכז הרפואי היה צריך לספק לה מנוף או אמצעי הרמה כדי לטפל לבד במאושפז כבד משקל, ומכיוון שלא עשה זאת התאונה היא תוצר של רשלנות.


השופט קיבל את התביעה אך קבע שהאחות תישא באשם תורם בשיעור של 20%


המרכז הרפואי טען כי החתימה על הטופס לביטוח לאומי לא מהווה הכרה בנסיבות התאונה ובאחריותו להתרחשותה. הוא הזכיר כי האחות עברה הדרכה לטיפול בחולים שבה נטען בפירוש כי חל איסור להרים ולהפוך חולים שלא בעזרת שני עובדים לפחות. עוד צוין כי האחות משמשת כאחראית משמרת ולכן הייתה צריכה לפקח על כך שהעובדים פועלים לפי הנהלים, לא כל שכן עליה עצמה.


השופט קבע כי גרסתה של האחות המוסמכת אמינה ונתמכת על ידי האח הנוסף שעבד עמה במשמרת. הוא הסביר כי הגיוני שלנוכח מספרם המועט של אנשי הצוות הסיעודי במרכז, האחות החליטה שעליה לפעול לבד כדי לבצע את סידור הלילה. עם זאת, הוא ציין כי יש לקבל חלקית את טענות המרכז שלפיהן האחות הייתה אחראית משמרת מנוסה והייתה מודעת לסיכון שכרוך בהרמת מטופל ללא עזרה. לפיכך הוא קבע כי התביעה מתקבלת אך יש לנכות מהפיצויים 20% אשם תורם של האחות במקרה.


יש לך שאלה?

פורום ועדה רפואית


לאחר חישוב רכיבי כאב וסבל, הפסד השתכרות בעבר ולעתיד, הפסדי פנסיה ותנאים סוציאליים, עזרת צד ג' והוצאות רפואיות, נקבע כי סכום הפיצויים שהמרכז הרפואי מחויב לשלם לאחות הוא של כ-207 אלף שקלים, לאחר ניכוי האשם התורם. מסכום זה נוכו תגמולי המוסד לביטוח לאומי כך שסכום הפיצויים הסופי עמד על 113,608 שקלים. כמו כן, המרכז הרפואי חויב בתשלום שכר טרחת עורך הדין של האישה, סכום של כ-23 אלף שקלים.

 


ת"א 31175-10-15