לאחרונה, בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע עסק בתביעת פיצויים בגין כשלים בעריכת שימוע לפני פיטורין של עובד. בכתב התביעה טען העובד כי בעקבות אי תשלום זכויות סוציאליות שהגיעו לו על פי דין, הוא שלח מכתב תלונה למעסיקיו אך נענה במכתב פיטורין. לדבריו, הוא פוטר ללא עריכת שימוע לפי החוק ובשל כך זכאי לפיצויים מוגדלים.

 

מטעם המעסיקים נטען כי התקיימו שני שימועים שאף הוקלטו ותומללו במסמך מסודר, וכי חתימת העובד מופיעה על פרוטוקולי השימוע בצורה כזו שמאשרת את קיומם. לפיכך, הם טענו שהעובד פוטר לפי חוק ולכן הם לא מחויבים לשלם לו פיצויים בגין ליקויים בהליך הפיטורין.

 

לטענת העובד הוא פוטר רק משום שדרש את הזכויות הסוציאליות שהיה זכאי להן

 

בכתב התביעה צוין כי העובד היה מועסק בחברה פחות מחצי שנה, ושבמהלכה לא שולמו לו כל הזכויות שלהן הוא זכאי כשכיר. הוא טען כי פנה אל מנהלת החברה ודרש לקבל את הזכויות הסוציאליות שלו כעובד, אך העניין לא טופל.

 

לאחר מכן, העובד מסר למנהלת מכתב התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים ונענה במכתב פיטורין הדורש את עזיבתו המיידית, בלי מתן הודעה מוקדמת וללא עריכת שימוע. כמו כן, העובד טען כי אותו מכתב הכפיש את שמו.

 

לדבריו של העובד, לפי החוק הוא היה צריך לקבל הודעה מאת מנהלי החברה המודיעה על פיטוריו, כמו גם שהות להתכונן לשימוע הוגן שבו יוכל להעלות טענות משלו. מכיוון שהתנהלותה של החברה הייתה פגומה, העובד עתר, נוסף על פדיון חופשה והפרשות פנסיוניות, לתשלום פיצויי פיטורין מוגדלים של יותר מ-15 אלף שקלים, זאת בגין אי מתן ימי הודעה מוקדמת ואי עריכת שימוע כדין.

 

מטעם החברה נטען כי נערכו שני שימועים והעובד אף חתום על הפרוטוקולים שלהם

 

בכתב ההגנה, המנהלת טענה כי החברה פעלה לפי חוק וזימנה את העובד לשני שימועים שאף הוקלטו על ידה ונערכו באופן הוגן. היא ציינה כי בשני השימועים נכתבו פרוטוקולים והעובד אף חתם עליהם, כמו גם על כתב ויתור זכויות עם סיום העבודה. את כלל הראיות היא העבירה לבית המשפט לעיון ולבחינה.

 

בכתב תשובה ענה העובד כי מעולם לא חתם על פרוטוקולי שימוע מכיוון שלא עבר כלל שימוע, וגם הכחיש את חתימתו על כתב ויתור. הוא טען כי אם חתימותיו מופיעות על מסמכים כאלה הן ודאי מזויפות. כדי לתמוך בגרסתו, העובד הביא את חוות דעתה של גרפולוגית מוסמכת, והיא בחנה את החתימות על המסמכים שהוגשו כראיה לבית המשפט בהשוואה לחתימות ממסמכים אחרים ולחתימה עדכנית של העובד.

 

הגרפולוגית מצאה שינויים מהותיים בין החתימות שהובאו - וקבעה כי מדובר בזיוף

 

בחוות דעתה של הגרפולוגית, היא ציינה כי החתימות שמופיעות על פרוטוקולי השימוע ועל כתב הוויתור הן אינן של העובד בוודאות של כמעט 95%. היא הסבירה שקיים "טווח ווריאציה סביר" שלפיו יש שינויים גרפיים בין חתימה אחת לאחרת, הגם שהן נכתבות על ידי אותו אדם.

 

לדבריה, החתימות שהוצגו לה להשוואה חורגות מחוץ לטווח הווריאציה הסביר, זאת משום שישנם שינויים גרפיים גדולים מדי בין החתימות השונות. היא הסבירה כי אף תכונות הכתיבה בין החתימות שהוצגו שייכות לעובד ובין החתימות שעליהן נסובה המחלוקת הן שונות.

 

הגרפולוגית הציגה בחוות הדעת את ההבדלים בין החתימות שעמדו על חיבור האותיות, המרחק ביניהן ותוספות קישוטיות שמבדילות בין החתימות של העובד ובין החתימות שזויפו. כמו כן היא עמדה על השינויים בזווית הכתיבה ועל שונות הצורה של האותיות המרכיבות את החתימה בכל קבוצת חתימות.

 

לסיום, הגרפולוגית הציגה בבית המשפט את ההבדלים בין לחץ העט שהותיר בליטה על גף הדף בחתימות המזויפות, זאת לעומת החתימות של העובד שבהן לא ניכר לחץ העט באחורי המסמך.

 

השופטת פסקה כי החברה תשלם לעובד פיצויים בסך כולל של כ-42 אלף שקלים

 

מנהלת החברה העידה בפני בית המשפט וטענה בתחילה שהגישה עותק של המסמך לעובד, ולאחר מכן טענה שלא עשתה זאת. השופטת ציינה כי נוסף על סתירות בעדות, מנהלת החברה נמנעה מלהשיב לשאלות מסוימות ובאופן כללי הותירה עליה רושם בלתי מהימן.

 

השופטת קיבלה את חוות הדעת של הגרפולוגית וקבעה כי החתימות שהופיעו על פרוטוקולי השימוע הן מזויפות. עובדה זו רק הוסיפה להתנהלותה חסרת ניקיון הכפיים של החברה, והובילה את השופטת לקבוע כי גרסתו של העובד לגבי אי עריכת שימוע היא נכונה.

 

גם שאר הראיות תמכו בקביעה זו, ביניהן הקלטות השימוע שנמסרו לידי בית המשפט ובהן נשמע הלך השיחה בין העובד ובין מנהלו הישיר. בהקלטה ניתן לשמוע את המנהל כשהוא אומר לעובד בפירוש שזו שיחת שימוע, אך באותו משפט טוען כי הוא לא מעוניין לפטר אותו ואף להיפך, מעוניין להמשיך את העסקתו.

 

יש לך שאלה?

פורום שוויון הזדמנויות, אפליה ושימוע לפני פיטורין

 

השופטת קבעה כי בשל התנהלות בחוסר תום לב ובגין פיטורים שלא כדין, החברה תפצה את העובד ב-15 אלף שקלים, נוסף על הפרשי פנסיה והודעה מוקדמת בסכום של כ-6,500 שקלים. כמו כן, בעקבות זיוף המסמכים וניהול הליך סרק, השופטת פסקה כי החברה תשלם לעובד גם הוצאות משפט בסכום של 20 אלף שקלים. סך הכול, שולמו לעובד 41,500 שקלים פיצויים.

 

 

סע"ש 8949-03-19